תיק הוודקה נפתח - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קמעונות

תיק הוודקה נפתח

כשברית המועצות התפרקה, וודקה סטוליצ'נייה הופרטה לכיסו של אוליגרך. עתה מנסה רוסיה להחזיר לעצמה את המותג המצליח

וודקה סטוליצ'נייה היא אחד מהמותגים הבודדים הידועים בעולם שנולדו בברית המועצות. המותג רוסי במהותו כמו הלוויין ספוטניק ובלט הבולשוי. אך בבעלותו של מי הוא נמצא? במשך 20 שנה התשובה היתה תאגיד הולנדי בשם ספיריטס איטרנשיונל, או SPI, שהבעלים שלו מחוץ לרוסיה היה המיליארדר הגולה, יורי שפלר. אך במהלך 15 שנה מתוכן ערערה רוסיה על בעלותו וניסתה להשתלט מחדש על המותג כחלק מאחת מהמחלוקות המשפטיות הארוכות בעולם שעניינן סימן מסחרי.

על כף המאזניים – הכנסות של מיליארדי דולרים. סטוליצ'נייה היתה מותג הוודקה פרימיום הרביעי הנמכר ביותר בעולם ב־2015, על פי קבוצת המחקר IWSR. כעת המאבק עשוי להגיע לשיאו, כששני הצדדים שבו לבית המשפט בסוף פברואר (לאחר סגירת הגיליון). בית משפט לערעורים בהאג אמור לשמוע את הטיעונים נגד פסיקה מ־2015 של בית משפט ברוטרדם, שקבעה כי SPI צריכה להחזיר את המותג סטוליצ'נייה בחזרה לרוסיה במדינות בנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בית משפט אחר בהאג שוקל את הבקשה הרוסית להרחיב את הפסיקה ל־13 מדינות אירופיות נוספות, לרבות בריטניה, והוא עשוי לקבל החלטה כבר החודש. ההחלטה תתבסס על אמנה של האיחוד האירופי – אך יהיו לה השלכות על מאבקים משפטיים דומים.

בלומברג

המאבק המשפטי נאלץ לשקוע בחזרה לתוך עסקי ההפרטה המפוקפקים ברוסיה של שנות ה־90. הוא מזכיר מחלוקות דומות שבהן כיכבו טייקונים שנפלטו מממשלו של ולדימיר פוטין – אחת הדוגמאות הבולטות היא המאבק של בעלי המניות לשעבר ביוקוס, חברת הנפט שפשטה את הרגל לפני כעשור כתוצאה מהפקעת נכסיה על ידי הממשלה. ב־2014 זיכה בית משפט הולנדי את בעלי המניות לשעבר בפיצויים של 50 מיליארד דולר, אך בשנה שעברה בית משפט אחר הפך את ההחלטה וכעת הם מערערים. בשני התיקים מעורבים אוליגרכים שרכשו נכסים במחירי רצפה בשנות ה־90, אך טוענים שהצליחו להפוך נכסים בעלי ביצועים גרועים לסיפורי הצלחה באמצעות השקעה וניהול טוב יותר.

מחירי נפט גבוהים ושיפור היחסים עם ארצות הברית עודדו התחממות בגישה כלפי רוסיה גם בתיק הוודקה. התובעת הרוסית, FKP סויוזפלודואימפורט, חברה ממשלתית שקיבלה בחזרה ב־2001 את הזכויות למותג סטוליצ'נייה בתוך רוסיה, נלחמת גם היא על הבעלות הבינלאומית של SPI והיא מסתמכת על שני סעיפים. לדבריה, החברה הסובייטית שטוענת להיות היורשת, סויוזפלודואימפורט הופרטה באופן לא חוקי על ידי הנהלתה ב־1990־1992. המשמעות היא שב־1997 לחברה לא היתה זכות למכור מותגים, ובהם סטוליצ'נייה, לשפלר עבור 300 אלף דולר. FKP טוענת בנוסף ששפלר איים על בעלי המניות של סויוזפלודואימפורט כדי שימכרו לו את המותג. בתגובה SPI טוענת כי לא היו דברים מעולם, וכי התובעים הרוסים המציאו את סיפור האיומים כדי להפליל את שפלר ולאפשר למוסקבה להשתלט על המותג שוב. לדבריה, החברה הסובייטית לשעבר הופרטה באופן חוקי – כפי שהופרטו גופים ממשלתיים אחרים באותה עת – ושפלר נהפך לאחר מכן לחבר במועצת הדירקטורים של סויוזפלודואימפורט בצורה לגיטימית.

SPI אומרת גם כי שפלר ומשקיעים נוספים רכשו את המותגים מחברה שנחשבה כושלת – ושינו את גורלם. עורכי הדין של SPI טוענים שפסיקות בתי המשפט הרוסיים מתחילת שנות ה־2000, כי רכישותיו של שפלר אינן חוקיות, התבססו על "מניפולציה של עובדות ושל החוק", וכי בתי משפט הולנדיים פשוט הלכו בעקבותיהם. עוד טוענת החברה כי מוסקבה ניסתה להחזיר לעצמה את המותג רק אחרי שפוטין עלה לשלטון ב־2000, במטרה לתת אותו לידידי הנשיא – גזל רכוש דומה לזה שבוFKP מאשימה את שפלר.

כמה בתי משפט דחו את הטענות של FKP. בית משפט בארצות הברית – שאחראית לנתח של 45% ממכירות סטוליצ'נייה בעולם – ידון בנושא בשנה הבאה, וההשלכות במקרה הזה עשויות להיות חשובות עוד יותר. המחלוקת מראה עד כמה ההפרטות הכאוטיות שאירעו ברוסיה בעידן הפוסט־קומוניסטי עדיין משפיעות על המדינה, ולעתים גם על עסקים בינלאומיים. זה נכון לא רק לגבי התוכנית "הלוואות תמורת מניות" מ־1995 – שבה אוליגרכים החליפו הלוואות למדינה שניתנו על ידי בנקים מסחריים, בנתחים מחברות התעשייה הרווחיות שבבעלות המדינה – אלא גם בדרכים אחרות של הפרטה. בבתי משפט זרים עורכי דין עדיין נאבקים על אירועים שהתרחשו לפני שני עשורים ויותר. המורשת הזאת היא אחת הסיבות לכך שאנשי העסקים נותרו ספקנים לגבי השקעה גדולה מדי ברוסיה כיום. המדינה צריכה להתחיל להשאיר את עברה מאחוריה על ידי חיזוק שלטון החוק, יצירת רשות שופטת עצמאית והבטחת הגנה ראויה לזכויות הקניין.

אלכסיי קודרין, שר אוצר לשעבר שאחראי לגיבושן של הצעות לרפורמות כדי לחזק את הצמיחה הכלכלית, מבקש לקדם את ההמלצות האלה. אף שהמשקיעים אינן בטוחים כלל שהוא אכן יעשה זאת, צריך לקוות שהקרמלין יקשיב לו.

תרגום: טלי גולדשטיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#