הדלת המסתובבת של ועדת העיזבונות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האותיות הקטנות

הדלת המסתובבת של ועדת העיזבונות

הביורוקרטיה בדרך להשגת תקציב מוועדת העיזבונות של משרד המשפטים כרוכה במילוי מדוקדק של טפסים מורכבים. יוסף שפר, שניהל את הוועדה עד 2012, יכול לעזור לכם בהגשת הבקשה תמורת עמלה שמנה. שפר בתגובה: "אני מאחל לך, בעזרת השם, שתחזור בתשובה שלמה"

תגובות

בסיקור העיתונאי של הדלתות המסתובבות במגזר הציבורי, נהוג להפנות זרקור אל פקידי הממשלה שפנו למגזר העסקי או המסחרי ו"עושים לביתם" תוך כדי שהם מנצלים את קשריהם הטובים ואת הידע שלהם בסבך הביורוקרטי. אחד הפקידים שהצטרפו לדלת המסתובבת הזו ושאנחנו חושפים כאן לראשונה מגיע ממשרד המשפטים דווקא: יוסף שפר, מי שהיה מנהל ועדת העיזבונות בשנים 2004־2012.

לפני כחודשיים כתבנו על התנהלותה הבעייתית של ועדת העיזבונות, הגוף במשרד המשפטים שמחליט כיצד לחלק את הכספים שהורישו למדינה נפטרים מרחבי העולם. בשנה שעברה חילקה הוועדה כ־35 מיליון שקל לגופים שלא למטרת רווח – עמותות, עיריות, משרדי ממשלה ועוד. הכסף מועבר לגופים הנתמכים דרך משרדי הממשלה, גם אם פעילות הגוף הנתמך אינה קשורה במישרין לפעילות המשרד.

איור הדלת המסתובבת 194

קבלת תקציב מכספי העיזבונות כרוכה בביורוקרטיה רבה, ופונים שונים מתלוננים על הצורך במילוי טפסים "דווקניים" מפורטים מדי. כמעט 1,500 בקשות מוגשות לוועדה מדי שנה, אך מאות נפסלות מסיבות טכניות. למעשה לוועדה יש יותר מ־50 סיבות שונות לפסילה, אולם מאחר שדיוניה אינם שקופים, לא ניתן לדעת מה היו הקריטריונים שהנחו אותה בפסילה.

במציאות כזו של ביורוקרטיה סבוכה יש גם מי שמרוויחים מתיווך בין עמותות לבין הוועדה. אחד מהם הוא יוסף שפר, המנהל לשעבר של הוועדה. ניסיונו העשיר בניהול הוועדה מאפשר לו לצלוח את הטפסים הסבוכים ולדלג על מהמורות ביורוקרטיות שאינן מוכרות לכלל הפונים. זו לא פרשנות שלנו: באתר של שפר, ezvonot.com, נכתב באותיות מודגשות כי "אין ספק כי יוסף שפר מכיר את הנהלים, המדיניות והלך הרוח של ועדת העיזבונות יותר מכל אדם אחר".

שפר מציין באתר כי "מרבית הבקשות נפסלות על הסף בשל נימוקים טכניים", ומציע את עזרתו בייעוץ ובניסוח הבקשות לתמיכה "על מנת להימנע מעוגמת הנפש ואובדן תמיכה של עשרות אלפי שקלים".

שפר מומחים לתמיכה וצמיחה
צילום מסך מהאתר ezvonot.com

ואכן, באתר מתגאה שפר בכך שבשנים 2014־2016 הצליח לגייס 10 מיליון שקל עבור 83% מהלקוחות שלו ככספי תמיכות מגופים שונים – קרנות, משרדי ממשלה, פילנתרופים וועדת העיזבונות – שם עיסוקו העיקרי, לדברי מקורות המכירים את עבודתו.

שפר לא מספר באתר על האחוזים הגבוהים מהסכומים המתקבלים שהוא גובה מאלה שפונים אליו, אף שמדובר בגופים ללא כוונת רווח. לדברי מקורות שעמם שוחחנו ומכירים את עבודתו, העמלה של שפר נעה סביב 25% מהמענק שבו זוכה העמותה – אבל מתברר שאפשר לנסות להתמקח. אחד מלקוחותיו של שפר סיפר ששילם לו עמלה של 15%. לקוח אחר עדכן שהעמלה ששפר גבה ממנו היתה גבוהה הרבה יותר מ־15%, אך סירב לנקוב במספר. לקוח אחר אמר ששפר דרש כי העמלה שהוא מקבל לא תגיע מכספי המענק, אלא מתקציבה השוטף של העמותה הנתמכת. ועדת העיזבונות, יש לציין, מעניקה כספים רק לפרויקטים ספציפיים שהוצגו בפניה ולא לפעילות שוטפת.

התשלום לשפר נעשה רק במקרה של הצלחה. עם זאת, פגישת הייעוץ הראשונה עמו עולה 1,500 שקל. אחד מלקוחותיו הסביר מדוע הוא נעזר בו. "שיעור הפסילות מסיבה טכנית הוא גבוה מאוד", אמר, "שפר מקבל תוצאות טובות יותר מאשר אנשים שפונים לבד. יש גם הרבה שעות עבודה שנחסכות, אז שווה ללכת אליו".

שפר לא מהסס לרתום את עברו כמנהל הוועדה לטובת העסק הפרטי. באתר שלו הוא מפרסם רשימת ממליצים, ולפחות בשני מקרים ההמלצות מתייחסות לתקופתו כעובד מדינה. על מכתב המלצה אחד חתומה יו"ר ועדת העיזבונות, השופטת בדימוס תחיה שפירא. מכתב ההמלצה החם, שפונה ל"כל מאן דבעי" והתקבל עם פרישתו מתפקידו ב־2012, מתייחס רק לעבודתו של שפר כמנהל הוועדה. המלצה אחרת היא של אדם שעבד מולו בוועדה, אבל – ומי שקורא את ההמלצה לא יכול להבין זאת – ההמלצה שלו ניתנה בנוגע לעבודתו של שפר כמנהל הוועדה.

שפר מתגורר בפדואל ורבים מלקוחותיו הם מהמגזר הדתי־לאומי או החרדי. ברשימת הממליצים המופיעה באתר שלו אפשר למצוא נציגים מיצהר, אלון מורה, גוש עציון וגרעינים תורניים ברחבי הארץ.

בהיעדר רגולציה, לשפר מותר לתווך בין מבקשי סיוע לוועדת העיזבונות, אם כי גביית עמלה כה גבוהה נראית תמוהה, בלשון המעטה. "לדעתי, זו שרלטנות", אומר איציק פלטק, בעל עסק ותיק המייעץ לעמותות. "בארצות הברית יש כללים ברורים נגד גביית עמלות על קבלת כספים מכל גוף שהוא".

בדצמבר האחרון ערך שפר יום עיון במושב נחלים שליד פתח תקוה, אחד ממעוזי הציונות הדתית והימין. שפר קידם באתר האינטרנט שלו את הכנס, שעלה 350 שקל למשתתף.

מלבד זאת, הוא מוכר דרך האתר מוצרים נוספים שיסייעו בהגשת הבקשה לתקציב מוועדת העיזבונות – סרט וחוברת הדרכה שבהם מוסבר כיצד לעבוד מול הוועדה. "כן, גם אני רוצה לדעת את כל הדרך הנכונה לקבל 100 אלף שקל מוועדת העיזבונות", כך כתוב בראש הטופס לרכישת סרט או חוברת שיגיעו במשלוח מיוחד ועלות כל אחד מהם היא 200 שקל. מחירו של מארז שלם הוא 800 שקל. את הצ'ק יש לשלוח לחברה בשם "שפר חוויות ייעוץ והדרכה בע"מ", חברה בבעלות רעייתו של שפר, רבקה. לפי אתר האינטרנט של יישוב מגוריהם, החברה עוסקת בארגון ימי הולדת. שפר אינו רשום ברשם החברות כבעל חברה, אך סביר להניח שבקצב שבו גדל העסק שלו, גם זה יקרה.

בתגובה מסר שפר: "אני, כאדם שומר תורה ומצוות, לא מתראיין ולא לוקח חלק במשהו שהוא, מבחינה הלכתית, לשון הרע. מבחינה חוקית לשון הרע זה רק אם אתה אומר על מישהו משהו שלא היה ולא נברא. אבל, מבחינה הלכתית כל דבר שאתה מותח ביקורת על מישהו ביקורת בפומבי הוא בגדר לשון הרע. היות וכתבה עיתונאית דנה באדם מסוים ומותחת עליו ביקורת הרי שמבחינה הלכתית זה לשון הרע ולכן אני לא יכול לשתף פעולה עם כתבה כזו. אני מאחל לך, בעזרת השם, שתחזור בתשובה שלמה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#