נדל"ן מגזין TheMarker

סיכול ממוקד

אחרי שלוש שנים של ניסיונות חקיקה, חוק השכירות ההוגנת שיזמה ח"כ סתיו שפיר מתקרב לקו הגמר, אך בגרסה מרוככת שלא תגן על השוכרים מחמדנותם של בעלי הבתים

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

כל הצעת חוק זקוקה למידה מסוימת של מזל כדי שתוכל להתממש ולהפוך לחוק. להצעת חוק השכירות ההוגנת לא היה מזל כזה. כשלוש שנים לאחר הצגתה היא עדיין לא אושרה, אף שהנוסח המקורי שלה קוצץ עד שנותר כמעט חסר שיניים. כ־2 מיליון שוכרי דירות עדיין ממתינים לבשורה שאמורה לבוא מוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת שדווקא אליה, משום מה, הועבר החוק לקראת הכנתו לקראת קריאה שנייה ושלישית. לוועדה בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי שום דבר אינו בוער, ונכון לכתיבת שורות אלה, טרם החלו הדיונים בהצעה.

בפברואר 2014, בעת כהונת הכנסת הקודמת, הוצג נוסח החוק לראשונה על ידי קבוצת חברי כנסת בראשות סתיו שפיר מהמחנה הציוני. החוק הזה היה מזוהה עם המחאה החברתית של קיץ 2011 שבעקבותיה נכנסה שפיר לחיים הפוליטיים. מטרת החוק היתה להכניס מעט יותר ודאות ויציבות לחיי השוכרים, שמתמודדים עם שוק שכירות פרטי הנעדר כל רגולציה. באזור המרכז המבוקש שבו חלו עליות חדות במחירי השכירות, מצאו עצמם עשרות אלפי משקי בית נאלצים לנדוד מדי שנה או שנתיים בין דירות.

שכירות הוגנת 194 ראשי

החוק קבע בין היתר כי אורכו של חוזה שכירות סטנדרטי יהיה שלוש שנים ולא שנה אחת כמקובל כיום. בתקופה זו תוגבל העלאת דמי השכירות ל־2% בלבד בשנה. החוק כלל גם פרק המסדיר את היחסים בין השוכר למשכיר, בסוגיות כגון תשלומי מסים, דמי תיווך ועוד, וכן פרק המגדיר מהי דירה הראויה למגורים.

ההתחלה היתה מבטיחה. שרי האוצר והמשפטים, יאיר לפיד וציפי לבני, תמכו בחוק, וכחודשיים לאחר הצגתו על ידי שפיר קיבל קבינט הדיור בראשות לפיד החלטה על קידום הצעת חוק ממשלתית דומה. כחצי שנה לאחר מכן, בנובמבר 2014, הציגו לפיד ולבני את תזכיר הצעת החוק באירוע גדול בהשתתפות ראשי הערים של אזור המרכז. "אנחנו חוזרים אל יושבי האוהלים ברוטשילד ואומרים להם, עשינו את התיקון בשבילכם. שינינו את כללי המשחק", אמרה לבני.

אלא שאז דברים החלו להשתבש. פחות משבועיים לאחר פרסום התזכיר פירק ראש הממשלה בנימין נתניהו את הקואליציה והכריז על בחירות. שר האוצר החדש, משה כחלון, היה תומך נלהב של החוק שאף נכלל במצע הבחירות של מפלגתו. אלא שאת מקומה של לבני במשרד המשפטים תפסה איילת שקד, מתנגדת נחושה להצעת החוק. לתפישתה, על המדינה לצמצם ככל הניתן רגולציה בשוק המגורים.

עמדה זו נוגדת את תפישתם של יוזמי החוק לפיה תחום השכירות רווי בכשלים חמורים המחייבים רגולציה. "מומחי דיור מטעם OECD שביקרו בישראל לפני כמה חודשים הביעו תמיכה בחוק הזה, ונפגשו גם עם שקד", מספרת שפיר.

ח"כ סתיו שפיר
ח"כ סתיו שפיר: "החוק היה יכול לעבור לוועדת הכלכלה, אבל יש פה כניעה לבית היהודי, שקשה להבין. חוק מס דירה שלישית הראה שכשכחלון נחוש הוא יכול להעביר חוקים שחשובים לו, אבל משום מה הוא מסרב להשתמש בכוח שלו" צילום: אוליבייה פיטוסי

אנשיו של כחלון, ובראשם ח"כ רועי פולקמן, ניסו תחילה לקדם את החוק על פי הנוסח המקורי, אך נתקלו בהתנגדות חריפה מצדה של שקד, עד שבתום שנה של דיונים הצליחו פולקמן ושקד להגיע להסכמות על המשך קידום החוק בגרסה שונה: ללא הגבלת ייקור שכר הדירה, שמוגדר על ידי יוזמיו ליבת החוק.

ביוני 2016 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שקד את הגרסה החדשה. הגרסה החדשה כוללת את מרבית סעיפי החוק המקורי. בין היתר, הוגדרו סעיפים מחייבים בכל חוזה שכירות, אשר יגדירו את מערכת היחסים בין השוכרים למשכירים. נקבע טווח ערבות מקסימלי שהמשכיר רשאי לדרוש, וכן העקרונות שלפיהם רשאי כל אחד מהצדדים להודיע על סיום החוזה, והכללים הנוגעים לחובת הצדדים לתיקון נזקים בנכס המושכר. עוד הגדיר החוק מהי דירה ראויה למגורים.

על אף הוצאת הדרישה לחוזים ארוכי הטווח מהצעת החוק, לא נואשו כחלון ופולקמן מקידומה – אך לא בערוץ של חקיקה אלא באמצעות החלטת ממשלה. שבועיים לאחר אישור הנוסח המרוכך בוועדת השרים, הטילה הממשלה על החשבת הכללית לגבש חבילת תמריצים לבעלי נכסים שיציעו חוזי שכירות ארוכי טווח. שני סוגי התמריצים המוצעים היו סבסוד ביטוח הדירה ומתן שירותי ניהול. עוד הוחלט על הקמת צוות משפטי שיבחן הקמת בתי משפט ייעודיים לתחום השכירות, שידון בהליך מהיר בסכסוכים בין שוכרים ומשכירים.

אלא שגם לאחר שהושגו הסכמות מפורטות על סעיפי החוק, הוא ממשיך לזחול בקצב אטי להחריד בצינור החקיקה. חצי שנה חלפה מאז אישרה ועדת השרים את החוק, ועד שעלה לקריאה ראשונה ואושר ברוב של 50 תומכים וללא מתנגדים או נמנעים בדצמבר 2016. משימת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית הוטלה, מכל הוועדות, דווקא על ועדת חוקה חוק ומשפט, על אף היעדר הקשר המובהק בין החוק לתחומי פעילותה. הסיבה – דרישתה של שקד להעביר את החוק לוועדה בראשות חבר סיעתה, ניסן סלומינסקי. חודשיים חלפו מאז אושר החוק בקריאה הראשונה – אך הוועדה עדיין לא התחילה בהכנתו לקריאה שנייה ושלישית.

לדברי שפיר, היא מתקשה להבין את התנהלותם של כחלון ופולקמן. לטענתה השניים הפגינו נרפות מול שקד בכל צומת מכריע, ובכלל זה בכך שאפשרו לה להעביר את הדיון בה לוועדת החוקה. "החוק הזה היה יכול לעבור לוועדת הכלכלה, אם פולקמן וכחלון היו מפעילים קצת יותר לחץ. אבל שקד התעקשה שזה יילך לוועדת חוקה, וכמו בכל מאבק שקשור לחוק בשנה וחצי האחרונות – ניצחה גם כאן. יש פה אטיות וכניעה שלהם לשקד ולבית היהודי, שקשה להבין. חוק מס דירה שלישית הראה שכשכחלון נחוש הוא יכול להעביר חוקים שחשובים לו, אבל משום מה דווקא כאן הוא מסרב להשתמש בכוח שלו. החוק הזה חייב לזוז, והחקיקה בעניינו צריכה להסתיים כבר במושב הזה".

סחבת לא הוגנת 
גלגוליו של חוק השכירות ההוגנת

פולקמן, המשמש יו"ר סיעת כולנו בכנסת, לא מתרגש מהביקורת של שפיר: "החוק הוא טוב וחשוב, אבל הוא לא דרמה. הוא צעד נדרש והוא יהיה בסופו של דבר. החלטת הממשלה שהעברנו במקביל, למתן תמריצים למשכירי דירות לטווח ארוך, חשובה יותר".

לדברי פולקמן, בימים אלה מגבש צוות בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר את מודל התמריצים שעליו הוחלט בישיבת הממשלה. "נקבל מוצר מסוג חדש – מגורים בשכירות יציבה ומנוהלת", הוא מבטיח, "אנחנו עובדים על זה גם עם עיריית תל אביב. כשהתהליך יסתיים המדינה תצא למכרז לבחירת חברות ביטוח וניהול. אני מקווה שזה יקרה כבר הקיץ".

מועדת החוקה נמסר בתגובה: "על שולחן הוועדה מונחת שורה של הצעות חוק בעניין שכירות הוגנת שלפי החלטת ועדת השרים אמורות להידון בוועדה ביחד עם הצעת חוק ממשלתית רחבת היקף לחוק השכירות והשאילה. הדיון בהצעות החוק צפוי להתחיל עוד בכנס הנוכחי. הצעת חוק זו נמנית על הצעות חוק מורכבות נוספות המצריכות דיונים רבים, ולסדר היום נכנסות גם תקנות דחופות כמו תקנות המאגר הביומטרי".

ממשרד המשפטים נמסר: "חוק שכירות ושאילה במסגרתו מבוצע התיקון, הוא חוק שוועדת חוקה עוסקת בו מאז ומעולם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker