העלבון עלול להרוג - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בריאות

העלבון עלול להרוג

מחקר חדש מראה שגסות רוח כלפי צוותים רפואיים עלולה לגרום לטעויות באבחון ובטיפול

תגובות

מדי כמה חודשים מופיעות בתקשורת ידיעות על אירועים אלימים כלפי צוות מטפל במוסדות רפואיים. במקרים קיצוניים צוות המוסד הרפואי משבית את הטיפול לזמן קצר כדי לעורר מודעות לסכנות שהם חשופים אליהן. מחקר חדש עשוי לסייע בהעלאת המודעות למניעת גסות רוח כלפי הצוות הרפואי. התנהגות כזו על ידי בני משפחה של החולים, פוגעת בחולים עצמם.

"לא צריך להרביץ או להשתולל, על אף שגם סיטואציות כאלה אנחנו מכירים היטב", אומר פרופ' אריק ריסקין מהפקולטה לרפואה בטכניון, המשמש גם מנהל טיפול נמרץ בפגייה במרכז הרפואי בני ציון. "גסות רוח מתבטאת גם באמירות אישיות מעליבות, או תלונה על איכות המרכז הרפואי".

חגי פריד

ריסקין, שכותב את עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, הופתע לגלות עד כמה עלבונות המוטחים באנשי הצוות רפואי פוגעים ביכולתם לאבחן נכון ולהמשיך לטפל בחולים. "תמיד מדברים על צפיפות המיטות או מספר השעות ללא השינה של הרופאים והמתמחים, כגורמים שעלולים לפגוע באיכות הטיפול הרפואי, אבל מתברר שיש מכניזמים עדינים יותר שעד היום לא התייחסו אליהם. צוותים שחשופים לגסות רוח מצד קולגות ומצד בני משפחה – נפגעים לא רק אישית, אלא גם מקצועית".

אחד השותפים למחקר הוא פרופ' אמיר ארז מאוניברסיטת פלורידה, חוקר ותיק בתחום. בסדרה של מחקרים הוכיח ארז כי עובדים במוקד שירות לקוחות עושים הרבה יותר טעויות כאשר הם מנסים לטפל בלקוח גס רוח בהשוואה לטיפול בלקוח חביב. מחקר נוסף הוכיח עד כמה יכול בוס רעיל לפגוע בעובדיו, כאשר גם גסות רוח שנחשבת קלה, יכולה לפגוע ביכולות הקוגניטיביות של עובדים בארגון ובעבודתם.

"בעוד שמוקדן עלול לטעות בחשבון שישלח ללקוח שצרח עליו, הרי שאצלנו זה עניין של חיים ומוות", אומר ריסקין. "החשיפה לגסות רוח מצד בן משפחה של החולה גרמה להפרעה בתפקוד הצוותים בשלב האבחנה, וגם בביצוע פרוצדורות. בנוסף נפגעה התקשורת בתוך הצוות, בשיתוף המידע, ביכולת לחלק את העבודה וברצון לעזור זה לזה. הפגיעה לא היתה רגעית אלא מתמשכת".

אריה ריסקין

במחקר נבדקו גם אמצעים שיסייעו לצוות הפגוע לחזור לשגרה כמו כתיבה על החוויה סמוך לפגיעה כדי להקל על עיבוד מהיר שלה, או שימוש במשחק מחשב שמיועד לטיפול בפוסט־טראומה ומוריד את סף הרגישות כלפי התרחשויות חיצוניות. "השימוש במשחק מחשב עזר לצוות הפגוע לבודד את האמירה שנשלחה כלפיו, ולגלות כלפיה יותר חסינות כך שניתן היה לשוב מהר יותר לרמת ריכוז גבוהה בחולה", אומר ריסקין.

"אדם שפוגש גסות רוח, לא משנה באיזה תפקיד או סיטואציה, מגלה שהאמירה הפתאומית שנזרקה לעברו ממשיכה ללוות אותו. הוא שואל את עצמו באופן הטבעי ביותר 'למה הוא אמר לי את זה?', או 'מה בדיוק עשיתי שזה הגיע לי?'. המחשבות האלה דורשות אנרגיה קוגנטיבית שבאותו זמן אינה מושקעת בחולה. כשצוות שלם פוגש גסות רוח היא משפיעה על כולם, ויותר אנשים שקועים בעלבון".

מה ניתן לעשות כדי להפחית את השפעת גסות הרוח על תפקודך?

"הפתרון הראשון הוא העלאת מודעות לנושא ולתוצאותיו. צריך לדעת שעלבון משפיע על איכות הטיפול הרפואי. זה לא טוב לאנשי הצוות, ובוודאי שלא לחולים. אנשי צוות צריכים להקפיד לא להעליב את הקולגות ולהיות יותר מנומסים. ניתן לעשות את זה על ידי שינוי נורמות ואי קבלה של התנהגות גסת רוח בין קולגות.

"בנוסף צריך לצייד את הצוותים הרפואיים בכלים שיסייעו להם להתמודד עם גסות רוח, והם מצדם צריכים להכיר בעובדה שחלק מהדברים האלה בלתי נמנעים ושחלק מהחולים לא יהיו נחמדים. במקביל, יש להעלות את המודעות של הציבור ולהסביר שוב ושוב שהצוותים באים לעבוד כי הם רוצים לעשות טוב. החולה ומשפחתו צריכים לשאול שאלות ולהתעניין, אבל חייבת להיות דרגת אמון בסיסית בין הציבור למטפליו, כדי שאלה לא יפגעו, וכחלק ממעגל הקסמים ישובו ויפגעו בחולים".

אל נושא הדוקטורט הגיע ריסקין בעקבות מחקר אחר שבדק את השפעתה של התנהגות גסת רוח על צוותים הפוגשים עמית בכיר – מחקר שנערך בשיתוף פרופ' ארז ופרופ' פיטר במברגר מאוניברסיטת תל אביב. גם מחקר זה מצא כי גסות רוח מצד עמית בכיר השפיעה מיידית על תפקוד הצוות והתבטאה בטעויות באבחון ועד טעויות במתן תרופות וטיפולים אחרים.

"אני תוצר של בתי הספר לרפואה, שם לא היתה בעיה 'לשתול' סטודנטים או מתמחים במילים קשות (גם מול החולה) דוגמת: 'אני מקווה שאני לא אהיה חולה שלכם', או 'אני לא הייתי מחזיק צוות כמוכם'", אומר ריסקין. "לשמחתנו, ההתנהגות הזו הולכת ונעלמת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#