רחוב הרצל, פינת שדה התירס - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עסק ירוק

רחוב הרצל, פינת שדה התירס

מה הקשר בין המצאת נורות הלד, הצונאמי ביפן והמזון שנאכל בעתיד

דיקסון דספומייר הוא מרצה מבוקש. בגיל 76 הפרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ובריאות ציבורית מאוניברסיטת קולומביה מסתובב בעולם ומספר לקהל מעריץ כיצד התיאוריה שלו תציל את העולם. הרעיון של דיקסון אומר בפשטות כך: במקום לזרוע ולשתול על הקרקע, כמקובל, על החקלאים לעבור לשיטה אנכית, לגובה. בחזון שלו, בניינים נהפכים לחוות חקלאיות ויבולים גדלים באוויר. שינוי הכיוון הזה, הוא אומר, יחסוך 95% מהקרקעות שבהן אנחנו משתמשים כיום.

תשומת הלב שלה הוא זוכה נעוצה במה שנהפך לבעיה המדאיגה את העולם המערבי – אם הגידול באוכלוסייה יימשך בקצב הנוכחי, ב־2050 נזדקק לאדמה חקלאית בשטח מחצית מיבשת דרום אמריקה, עבור 3 מיליארד איש שיתווספו לעולם בשנים אלה. עד סוף המאה, על פי התחזיות, מספר זה יגדל לכארבעה מיליארד בני אדם. מאמר שפורסם באפריל ב"הרווארד ביזנס ריוויו", חוזה כי הביקוש למזון צפוי לגדול בכל מקום בעולם ב־59% עד 98% עד שנת 2050, מה שישנה את פני החקלאות. חקלאים ברחבי העולם יצטרכו להגדיל את היבולים, בין אם באמצעות הגדלת כמות הקרקע החקלאית ובין אם על ידי שיפור התפוקה של קרקעות קיימות באמצעות דשן והשקיה, ושיטות של "חקלאות מדויקת".

Screws

יישום הרעיון של דספומייר מתבסס על שיטה שפותחה לראשונה על ידי נאס"א לגידול מזון בחלל, הידרופוניה שמה. צמחי אוויר הידרופוניים לא דורשים קרקע וצורכים כמות מינימלית של מים. בשיטה זו גדלה מערכת השורשים בתוך מיכל שבו יש תמיסה נוזלית ותערובת חומרים אורגניים. בשיטה אחרת, אירופוניקה שמה, מערכת השורשים גדלה באוויר הפתוח בסביבה רוויה בערפל.

גידולים מסוגים אלה יכולים להפחית באופן משמעותי את עלויות האנרגיה לחקלאות, לייתר את השימוש בחומרי הדברה ודשן, ולהגדיל את התפוקה של יבול מזין. היתרון של חקלאות בניינים הוא שהגידול בחלל סגור בתנאים אידאליים מבודד את הצמח מהפרעות אקלים שקיימות בטבע.

בראיון לאתר "גיזמודו" אמר בשנה שעברה כיילב הארפר, מייסד חוות אופן אגריקלצ'ר של MIT, ואחד מחלוצי החקלאות הטכנולוגית, כי הטבע מבולגן מדי וחסר חוקים, מכדי שניתן יהיה לגדל בו בהצלחה גידולים מסחריים. המסגרת המוגדרת של בניינים, למשל, מספקת לצמח את כל המשאבים הדרושים לו, ומאפשרת למגדלים לשלוט במדויק על התהליך במטרה למקסם את הצמיחה, במינימום משאבים. בחווה של MIT יש שורות־שורות של עלי ברוקולי וחסה, ותותים וגידולים נוספים משתלשלים ממדפים לאורך קירות זכוכית. לדבריו, כאשר הצמחים גדלים באוויר הפתוח ומרוססים בספריי מיוחד, שורשיהם מצמיחים שערות קטנות שמסייעות להגדיל מאוד את שטח הפנים הזמין לקליטת חומרים מזינים.

בטבע, מסביר הארפר בהרצאת TED מ־2015, הצמח שולח את שורשיו ומחכה, לעתים לשווא, לאספקת מים ומינרלים. בדרך ההידרופונית אפשר להאיץ את הבשלת הצמח. "כשאנחנו אומרים שאנחנו אוהבים תותים ממקסיקו, אנחנו בעצם אומרים שאנחנו אוהבים תותים הגדלים באקלים שהפיק את הטעם האהוב", הוא אומר. "אם נוכל לקודד את כל מרכיבי האקלים – מינון של CO2 ושל O2 – נקבל מתכון שכולל רכיבים כמו תזונה, גודל הצמח, צורתו, הצבע והטקסטורה".

שורה של מיזמים בינלאומיים בתחום מאפשרת בדיקה מדוקדקת יותר של הנושא. ביפן, לאחר שצונאמי ורעידות אדמה גרמו לדליפות רדיואקטיביות מכורי האנרגיה, חל איסור על גידול חקלאות בשטחים פתוחים. כפתרון לכורח שנכפה על החקלאים, הוסבו מאות בניינים סגורים לחוות גידול יבולים ללא צורך בקרקע חקלאית, והתוצאה היא שהעסקים שגידלו מזון במבנים אלה, ממשיכים בכך גם כיום. בארצות הברית, פיליפס הקימה חטיבה לייצור תאורת לד המחליפה את אור השמש ומוזילה מהותית את צריכת החשמל בבניינים ללא צורך בתשתית צינון, כפי שהיה מקובל בדור המנורות הישן – ובכך הפכה מיזמים רבים לכלכליים.

דודו מגל ושתיל הידרופוני. השינוי המהיר ביותר מאז עידן החקלאות המתועשת
נמרוד גליקמן

גם בישראל צועדים בכיוון הזה. דודו מגל מתאגיד המשתלות חישתיל מאמין שאנו עומדים בפני השינוי המהיר ביותר מאז תחילת עידן החקלאות המתועשת. חישתיל מספקת שתילים לכמה מיזמים מקומיים בתחום. לדברי מגל, אפשר להצביע כיום על הצלחות בגידולים מסוג זה שמייצרים חיסכון משמעותי בקרקע, לצד הישגים בהאצת מחזורי הגידול בהשוואה לזמן הגידול המקובל בשטחים פתוחים. הפיתוחים הישראליים מתמקדים בשלב זה בבחינת מודלים לגידול מתועש לירקות עליים כמו חסה, עלי בייבי ותבלינים. גידול ירקות שורש או תות שדה נמצא בשלבי מחקר בלבד, וישראל עדיין אינה משווקת את הגידולים ממבנים ובניינים.

בר סרף, שותף בחברות אינטרנט בתחום האינטרנט של הדברים (IoT), משווה את המהפכה החקלאית הזו לזינוק שהתרחש בתחום התחבורה עם המעבר מסוסים למכוניות, ומזהיר משינויים בלתי נמנעים שיטלטלו עסקים רבים בתחום החקלאות. "חקלאי העתיד יתנהלו כמו בחברת הייטק, באמצעות מחלקות", הוא מסביר, ומפרט: "יהיו טכנאים שאחראים על תקינות התשתיות, ויהיה צוות IT שישמור על תקינות תהליך איסוף הדאטה, ניהול שרתים וטיפול במחשבי קצה. במקום להדריך פועלים בדרכי הטיפול בצמחים, המידע הזה יעבור למערכות המחשוב ישירות מההנהלה שתוכל לעדכן בזמן אמת פרוטוקולים עם הנחיות גידול. העוסקים בחקלאות יצטרכו לדעת לקרוא ולנתח דו"חות שיופקו אוטומטית על בסיס נתונים שנאספו מחיישנים הפזורים בכל המבנה".

השינוי גם יסגור מעגל מול רשתות השיווק. "אם יש עלייה בביקוש לזן מסוים, אזי סנכרון המידע יאפשר למערכת להעריך אוטומטית אם עלול להיווצר מחסור על בסיס שילוב נתונים של המלאי מאותו זן שנמצא כרגע בתהליך גידול וצפי הגעתו לשווקים. החקלאי יקבל המלצה לגבי הכמות שעליו לשתול כדי לשמור על אספקה יציבה ורציפה בהתאם לשינויי הצריכה בסופרמרקט, כך שלא ייווצר מחסור או קפיצה במחיר כתוצאה מיחסי ביקוש־היצע".

צבירת ניסיון בניהול בניינים חקלאיים תביא, להערכתו של סרף, לניתוק של ההנהלה מהשטח – בין אם באמצעות אפליקציות סלולר, ובין אם עקב העברת ניהול מבנים לחברות בינלאומיות הממוקמות באזור מרוחק ומטפלות בפרויקטים מהתחום ברחבי העולם. "ההערכות הן שבשלב רחוק יותר מערכת רובוטית אלקטרו־אופטית תבצע את השתילה והקטיף ללא מגע יד אדם", הוא אומר.

כיום, כשהחקלאות העירונית עושה את צעדיה הראשונים, בעיקר באמצעות עירוניים נלהבים שמנסים לגדל חסה ועגבניות שרי במרפסת, קשה לדמיין שבעתיד מוקד העשייה יעבור מהשדות המרוחקים – לערים. עוד שנים רבות עשויות לעבור עד ששדות תירס וחיטה ייהפכו למחזה שכיח בתוך הערים, אבל אם ההערכות של הארפר ושל יזמים אחרים נכונות ניתן יהיה להפחית את צריכת האנרגיה החקלאית בשיעור של עד 80%. וזה יהיה ניצחון ברור – לפחות לשוחרי איכות הסביבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#