אור ליהודים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קחו אחריות

אור ליהודים

על ממשלות ישראל להפוך את המדינה למקום המושך יהודים מכל העולם בזכות איכות החיים כאן: לא רק ביטחון אישי, אלא משילות ראויה, שלטון דמוקרטי ליברלי, הזדמנויות כלכליות, דיור ברהשגה, לכידות חברתית ופריחה אקדמית ותרבותית

תגובות

איך אומרים בערבית "אחראי"? "משאול". השורש ש.א.ל בהטייה סבילה. כלומר, בערבית "אחראי" זה אותו אחד ששואלים אותו. באנגלית, אחראית היא Responsible. כלומר, מי שנותנת תשובות (Responses). ובעברית, אחראי, מילה תלמודית, מקורה מן השורש א.ח.ר. לא אני. מישהו אחר.

גלגול האחריות לאחר היא אחת הרעות החולות של החברה הישראלית. במקום לקחת אחריות, אנחנו מגלגלים אחריות. אני אשם? הכביש אשם, התשתיות, הנהג מולי. בגיליון הקורא לקחת אחריות, בחרתי לכתוב על נושא שבו עסקתי רבות בשנים האחרונות: הצורך בהגדרה מחודשת של מערכת היחסים בין מדינת ישראל והעם היהודי.

בשנת 1896 כתב הרצל בחיבורו "מדינת היהודים": "התוכנית כולה בצורתה היסודית היא פשוטה לאין שיעור... תינתן ריבונות בחבל ארץ כלשהו על פני האדמה, שיספיק לצורכי־עמנו המוצדקים; לכל השאר נדאג בעצמנו".

120 שנה לאחר מכן מאופיינים האתגרים בפניהם ניצב הקיבוץ היהודי במורכבות מערכתית: החברה בישראל קרועה ביחס לזהותה הישראלית והיהודית, לצד כרסום מתמיד בלכידות החברתית. הקהילות היהודיות מחוץ לישראל, ובמיוחד בארצות הברית, חוות תחושת משבר שמקורה במתח שבין ערכי יסוד של ליברליות והומניזם, לבין "רוח התקופה" המקדשת לאומיות (או לאומנות) ושנאת זרים. בנוסף, קהילות יהודיות באירופה מתמודדות עם מורכבות הנוצרת כתוצאה מהתחזקות האוכלוסייה המוסלמית ביבשת ופועלת בשני וקטורים מנוגדים: התחזקות המגמות האנטי־ישראליות והאנטי־יהודיות (האנטישמיות החדשה וה־BDS), לצד התחזקותן של מפלגות שחרתו על דגלן את שנאת הזרים.

"פשטות לאין שיעור", כלשון הרצל, אין כאן, ואף לא פתרון קסם. הממשקים ההדוקים בין מגמות העומק, דפוסי פעולה קיימים וחדשים, וטכנולוגיית מידע, מחייבים שינוי בתפישת מערכת היחסים בין מדינת ישראל והעם היהודי.

במשך כמעט 70 שנה ראה עצמו העם היהודי אחראי לחיזוקה וביצורה של מדינת ישראל. הוא העניק לה תמיכה פוליטית, ערך עבורה מגבית כלכלית והתגייס בעתות חירום. כיום, כשמדינת ישראל בטוחה ועומדת איתן, בשלה העת להיפוך היוצרות. על ישראל לראות עצמה אחראית לחיזוקו של העם היהודי, ולפעול לביצורן ושגשוגן של הקהילות היהודיות בעולם. תפישה עדכנית ומחודשת של הציונות הקלאסית, שבה ישראל כבר אינה הפרויקט של העם היהודי, אלא העם היהודי הוא פרויקט של ישראל.

כדי לאפשר מהפך תודעתי זה על המדינה להשתנות בדרך שבה היא תופשת את עצמה. לא עוד "מקלט" ליהודי העולם, אלא "מגנט" לעם היהודי. כחלק מכך, על מדינת ישראל להגדיר מחדש את "העלייה", ולהפוך את הבחירה לחיות בישראל לאפשרות ממגנטת. שינוי זה מחייב בראש ובראשונה את ממשלות ישראל להפוך אותה למקום המושך יהודים מכל העולם בזכות איכות החיים כאן: לא רק ביטחון אישי, אלא משילות ראויה, שלטון דמוקרטי ליברלי, הזדמנויות כלכליות, דיור בר השגה, לכידות חברתית ופריחה אקדמית ותרבותית.

"אור לגויים" לא רק כאמירה דתית־חזונית, אלא תוכנית פעולה בשני מובנים: במשמעות החברתית־כלכלית, כאשר מדדי ה־OECD משמשים כבנצ'מרק לשינויים ולהשקעות הנדרשות, ובמשמעותו הערכית, תוך אימוצה של הגדרה מרחיבה ומכילה יותר של המושג "דמותה היהודית".

במימוש אחריות זו של מדינת ישראל לעם היהודי לא יהיה מנוס מעיסוק בסוגיות פוליטיות, תוך התעלות מעל החלוקה הקלאסית של ימין־שמאל, ומפעולה לחיזוק ירושלים כבירת העם היהודי, הן במשמעות הפוליטית, והן במשמעות התרבותית. חשוב יהיה להטמיע תוכניות לימוד ישראליות בקהילות יהודיות בחו"ל, לחזק רשתות דיפלומטיה יהודית לא רק כדי להילחם ב־BDS, אלא גם כדי לענות על צורכי קהילות יהודיות קטנות יותר, להקים בתי תרבות יהודיים וישראליים בחו"ל, לתמוך בהקמת רשתות יהודיות לסיוע הומניטרי, ולהרחיב תוכניות כמו "תגלית" ו"מסע".

יתרה מזאת, אחריותה של מדינת ישראל כלפי העם היהודי צריכה לבוא לידי ביטוי במעגלים רחבים יותר. במזרח תיכון קרוע, ובעולם הפועל ללא עכבות מוסריות, חובה על ישראל להוביל את העם היהודי לפעול על פי מצפן ערכי, לא רק של "ערבות הדדית" בין קהילות יהודיות, אלא על דרך של "תיקון עולם": התייצבות מוסרית, פוליטית ואופרטיבית להקלת סבלם של מיליוני הפליטים בעולם הערבי והאסלמי חייבת להיות נר לרגלינו.

מדינת ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם, ועל אף זאת, מסיבותיהן שלהן, העדיפו ממשלות ישראל בעשור האחרון לשמר את המבנה הנוכחי של עם יהודי המתגייס תמיד לעזרתה של מדינת ישראל (ממלחמת לבנון השנייה, דרך המלחמה ב־BDS, ועד צוק איתן). זאת, תוך חיזוק הממד היהודי־דתי במדינה, והתעלמות בוטה מאינטרסים של קהילות יהודיות מחוץ לישראל. את התוצאות אנו רואים כיום: מתח בין ישראל והקהילות בעולם, ומתח פנימי דתי בישראל. המשותף בין קהילות העם היהודי אינו רק הדת, ועל מדינת ישראל לקחת בעלות על חיבור אחר ומעודכן בין הקהילות היהודיות בעולם.

 

הכותב הוא מנכ"ל NEST, המתמחה בליווי, ייעוץ והכשרת מנהלים בניהול תהליכי משא ומתן מורכבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#