להשתנות או לחדול - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
MBA | איך ללמוד

להשתנות או לחדול

תוכניות ה-MBA המסורתיות מאבדות פופולריות לטובת לימודים מקוונים עם התמחויות ספציפיות. האם זה יכול להחליף את הנטוורקינג בקמפוסים?

ההנחה שאפשר ללמוד את סודות המסחר – הפיזי או הווירטואלי – בכיתת לימוד, לא תתפוגג בקרוב. בארצות הברית יש יותר בוגרי תואר שני בעסקים מאשר בכל דיסציפלינה אחרת: בשנה האקדמית 2013־2014 (שלגביה יש את הנתונים המעודכנים ביותר) היו יותר מ־189 אלף בוגרים.

תואר שני בעסקים הוא המבוקש בעולם. הרוב לומדים מינהל עסקים (MBA), תואר שמכסה טווח רחב של מיומנויות עסקיות – הכשרה כמעט הכרחית לטייקון בהתהוות. בכל רגע נתון, בערך שתי חמישיות מהמנכ"לים בחברות פורצ'ן 500 יהיו בעלי תואר MBA.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של מגזין  TheMarker

להורדת אפליקציה למכשירי אפל או אנדרואיד; לקבלת גיליון היכרות חינם

עם זאת, ייתכן שנדרש מחקר חדש שייבחן אם העניין בתוכנית הלימודים המלאה דועך בשנים האחרונות. לפי נתוני GMAC, התאגדות של בתי ספר למינהל עסקים, מספר הנרשמים למרבית התוכניות ירד או נשאר באותה רמה. נתונים מדירוג "אקונומיסט" לתוכניות המלאות ל־MBA מספרים סיפור דומה. לפני חמש שנים, בית ספר לעסקים שנמצא בדירוג קיבל בממוצע 17 פניות על כל מקום פנוי. השנה המספר ירד לעשר.

ה־MBA מאוים משתי חזיתות: תוכניות לתואר שני עם התמחות בתחום מסוים, כמו מימון או ניהול מידע, שצומחות במהירות; ולימודים באינטרנט, שמשילים את המוניטין הבעייתיים שצברו. תארים עם התמחות נלמדים בדרך כלל מיד אחרי התואר הראשון, וקורצים לבוגרים הטריים כאשר רבים מהם עדיין מרגישים את השפעות המיתון. האבטלה בקרב סטודנטים שסיימו בתקופה האחרונה את התואר הראשון בארצות הברית חזרה לרמות של טרום המיתון, אבל תת־התעסוקה (עובדים מיומנים שעובדים במשרות בשכר נמוך) עדיין גבוהה – 12.6% לעומת 9.6% ב־2007, לפי המוסד למדיניות כלכלית (EPI).

מצב זה עודד רבים לחסות בצלה של האקדמיה זמן ארוך יותר וללמוד דיסציפלינה מקצועית. יוליה קוט, בוגרת תואר ראשון בת 21 המתכוננת לתואר שני במימון בינלאומי ב־HEC בפריז, אומרת כי היתה צריכה "דחיפה גדולה" לפני שפתחה בקריירה של בנקאית השקעות. מאחר שקשה למצוא משרות במגזר הזה, היא היתה זקוקה לתואר.

גם תחום הביג־דאטה צומח במהירות. בשנה שעברה, 94% מבתי הספר שהציעו תואר שני בתחומים כניתוח מידע עסקי נהנו מעלייה בביקוש. היו אלה החברות הגדולות שעשו לובינג לתוכניות האלה, אומר דניאל רייט, סגן דקאן בבית ספר למינהל עסקים באוניברסיטת וילהנובה בפנסילווניה, לאחר שהבינו שתוכניות ה־MBA המסורתיות לא מספקות לתלמידים את הדרוש בחלק מהתחומים.

סביר להניח כי סטודנטים שלמדו תואר עם התמחות בעסקים ונכנסו לשוק העבודה לא יירשמו בהמשך לתוכנית MBA מלאה. גם מגייסי כוח אדם לחברות גדולות נלהבים פחות מבוגרי MBA. בנקים גדולים, שנפגעו מהמשבר במיוחד, כבר אינם מנהלים תוכניות גיוס גדולות בתוך בתי הספר למינהל עסקים. מומחים בתחום אומרים כי למעסיקים יש כיום שני צרכים עיקריים: הם מחפשים אנשים עם יכולות מנהיגות ורעיונות אסטרטגיים, אבל גם כאלה שיכולים להוציא לפועל משימות ספציפיות ומורכבות. לכן הם נוהגים לפשוט על תוכניות ה־MBA הרב־תחומיות עבור הצורך הראשון, ועל התארים המתמחים עבור השני.

בינתיים, אלה הנוטים לכיוון MBA בוחרים יותר ויותר ללמוד באמצעות האינטרנט. בעבר תארים מקוונים נחשבו תחליף זול, אבל כיום, בתי הספר הטובים ביותר לעסקים מציעים תוכניות באמצעות האינטרנט, ומספרן צפוי לגדול ב־9% בשנה הבאה, לפי GMAC.

גם המחיר הגבוה של תוכניות ה־MBA המסורתיות פועל לרעתן. דמי לימוד לתוכנית MBA של 16 חודשים ב־HEC שבפריז, למשל, מגיעים ל־58 אלף יורו, לעומת 31 אלף יורו לתוכנית של שנה אחת במימון בינלאומי. ההחזר על ההשקעה בתוכנית MBA מסורתית ויקרה, כלומר המשכורת שמקבלים לאחר הלימודים, יורד והולך.

אף שלימודים באמצעות האינטרנט בדרך כלל זולים יותר, יש קורסים מקוונים שעולים כמעט כמו תוכניות MBA רגילות. התוכנית המקוונת באוניברסיטת צפון קרוליינה, למשל, שנמצאת במקום 22 בדירוג של "אקונומיסט", עולה 105 אלף דולר, לא הרבה פחות מתוכנית הדגל של המוסד. הרבה מהסטודנטים שנרשמו לתוכנית המקוונת באוניברסיטת צפון קרוליינה עובדים במשרה מלאה ולא היו שוקלים להירשם אליה בלי האפשרות ללמוד דרך הרשת. מישל מידלטון, מנהלת תפעול בחברת ביטוח, אומרת כי 28 שנה לאחר שסיימה את התואר הראשון, חזרה לקמפוס לא היתה אפשרית עבורה. למידה מקוונת אפשרה לה להשלים שיעורים בטיסות, ברכבות ואפילו בחוף הים. היא קודמה פעמיים בזמן הלימודים.

המבקרים של התוכניות המקוונות טוענים כי דבר לא משתווה למה שהקמפוס מציע – חיבור יומיומי בין סטודנטים לאנשי אקדמיה ועמיתים מקושרים. זהו טיעון שעוזר למכירות של בתי הספר לעסקים. בתי ספר שאינם נחשבים במיוחד אולי נאבקים למלא את כיתות הלימוד בתוכניות ה־MBA המסורתיות – אבל לאלה שבפסגה אין מחסור במועמדים.

מאחר שמספר תוכניות ה־MBA גדל, זה נראה חשוב יותר לעשות רושם על המעסיקים וללמוד באחד מהמוסדות המובילים. הדקאן של בית הספר טאק בדארמות' קולג', מתיו סלאטר, אומר כי מסיבה זו, דבר לא ישכנע אותו להשיק תוכנית MBA שכולה מקוונת.

בשנים האחרונות כמה מוסדות – גם כאלה שנכללו בעבר בדירוג "אקונומיסט", כמו אוניברסיטת ווייק פורסט, הסמוכה לאוניברסיטת צפון קרוליינה – נטשו את תוכניות הדגל וכעת מציעים רק קורסים בהיקף חלקי. ייתכן שבקרוב מוסדות נוספים ינטשו את הגישה המסורתית. כפי שאומר פתגם עתיק של בתי ספר לעסקים, ארגונים חייבים להסתגל או למות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#