הסינים נוהרים בכמויות - מגזין TheMarker - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רווח נקי

הסינים נוהרים בכמויות

ההתעניינות של חברות וקרנות השקעה סיניות בישראל תרשום שיא חדש ב-2016. מדוע הם מוכנים לשלם ביוקר על סחורה מקומית?

תגובות

בספטמבר, שבועות אחדים לפני חגי תשרי, נרשם בישראל מחסור משמעותי בחמאה, בהיקף של 700־900 טונות. אחד ההסברים למחסור היה שהסינים – שרכשו לפני כשנתיים את השליטה בתנובה – הגבירו את השיווק בסין ויצרו ואקום בשוק המקומי. אלא שלמעשה, מחסור בחמאה בתקופת הסתיו אינו חריג ונובע מכך שתנובת החלב של הפרות יורדת בקיץ, ועמה גם אחוזי השומן קטנים.

"תיאוריית הקונספירציה סביב המחסור בחמאה היתה די מצחיקה", אומר פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז ע"ש מקס פרלמן לחקר עסקים גלובליים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בכלכלת סין. "למעשה היא מראה את הפסיכוזה הקיימת סביב ההשקעות הסיניות בישראל, שבה עדיין מנסים להתרגל לכך שסין היא כבר חלק ממרקם העסקי הגלובלי".

נתניהו עם נשיא סין, שי ג'ינפינג
ASSOCIATED PRESS

ההתעניינות הגוברת של חברות ומשקיעים מסין במשק הישראלי היא עובדה. רשימת הקניות של הסינים בישראל מגוונת: החל בחברות אגרו־כימיה, שירותי רפואה וחברות קוסמטיקה; עבור בחברות הייטק, סטארטאפים וקרנות הון סיכון; וכלה בחברות מזון, ביטוח או תשתיות. בקצב הנוכחי, ב־2016 צפויים לצאת מסין 180 מיליארד דולר להשקעות ריאליות ברחבי העולם – כשהשוק המקומי צפוי להמשיך ולעניין את הענק הסיני.

העסקות שנחתמו בשנים האחרונות בישראל, העסקות בהתהוות, המיזמים המשותפים ושיתופי הפעולה הכלכליים נאמדים ב־3־5 מיליארד דולר בשנה. העסקה הגדולה הראשונה נחתמה באוקטובר 2011, אז רכשה כמצ'יינה את השליטה (60%) באדמה הישראלית (לשעבר מכתשים אגן) מידי קבוצת אי.די.בי, בתמורה לכ־1.4 מיליארד שקל. בקרוב כמצ'יינה אף עשויה לרכוש את כל מניות אדמה, וליהפך לבעלת המניות היחידה. העסקה הגדולה השנייה נחתמה במאי 2014, אז רכש תאגיד ברייטפוד את השליטה (77%) בתנובה תמורת כ־6.5 מיליארד שקל.

עד לסוף השנה עשויות להיסגר שתי עסקות גדולות נוספות. בעסקה הראשונה, קבוצת יאנגו הסינית תרכוש את השליטה בחברת הביטוח הפניקס בכ־1.95 מיליארד שקל. בעסקה השנייה, החברה הממשלתית הסינית CCCI תרכוש את חברת הנדסת התפלה (IDE) בתמורה לכ־2.5 מיליארד שקל. לצד העסקות הגדולות, יש עשרות עסקות ומיזמים משותפים בהיקף קטן יותר. מעבר להשקעות הריאליות, הסינית גם מעורבים בתחום התשתיות בישראל בהקמת כבישים, מנהרות, נמלים ומסילות רכבת – פרויקטים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.

 

קרול שקד
תמר מצפי

מי האיש הכי נערץ בסין

הסבר לעניין הגובר של הסינים בישראל עשוי להיות נעוץ בתפישתם את היהודים. "הסינים מעריצים יהודים", אומר הראל לוקר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שכיום מייצג בישראל קונסורציום משקיעים סיני ובנק השקעות מהונג קונג. "האיש הכי נערץ בסין הוא אלברט איינשטיין. ישראל נחשבת שם סטארטאפ ניישן, והיהודים נתפשים כיצירתיים. הם גם רואים שותפות גורל בין שני העמים, שסבלו מהפשיזם. ישבתי עם הנשיא, עם ראש הממשלה ועם אנשי עסקים – כולם אוהבים את ישראל וחושבים שאנחנו הזיווג הקלאסי: בניגוד לאמריקאים או האירופים, אנחנו לא מאיימים עליהם במובן של השתלטות זרה או תחרות של כלכלות ענק. אנחנו כלכלה משלימה".

היקף ההשקעות הריאליות מסין הגיע בתשעת החודשים הראשונים של 2016 לשיא של כמעט 174 מיליארד דולר. קרול שקד, מנהלת החטיבה העסקית בבנק HSBC ישראל, מסבירה כי "הנתון הזה מעניין מאחר שהוא מעיד שסין עקפה לראשונה את ארצות הברית בהיקף המיזוגים והרכישות ברמה הגלובלית. HSBC, הבנק הזר הגדול בסין, הוא גם אחד מהבנקים המרכזיים המעורבים בהשקעות סיניות בשוק המקומי או בחברות ישראליות".

לדברי אריאב, מסע הרכישות הסיני מונע מהרצון להגביר את המעורבות בכלכלה העולמית, המערבית ברובה. "במשך תקופה ארוכה סין היתה חסרת הבנה לגבי העולם בכלל ולגבי הכלכלה העולמית בפרט, ולא היו לה כלים להשלים פעולות כלכליות מורכבות. אפשר לסמן את 2008 כנקודת מפנה, שלאחריה אנחנו רואים יותר ויותר יכולות של הסינים לבצע עסקות ולהשלים אותן, כולל מיזוגים ורכישות".

אינפו רכישות סיניות בישראל

יובל זילברשטיין, שותף־מייסד ומנכ"ל פרומתיאוס ייעוץ כלכלי, שהיה מעורב בכמה עסקות רכישה של משקיעים מסין בישראל, מסביר שלממשל הסיני יש תפקיד מרכזי בתופעה. לדבריו, מסע ההשקעות ברחבי העולם קשור לתוכנית חומש שניסח הממשל בסין לפני כשלוש שנים. התוכנית הגדירה כמה תחומים כאסטרטגיים לסין, בהם הייטק, ייצור מתקדם, אנרגיה חלופית והגנה על הסביבה.

"המשקיע הסיני מעוניין בחברות שיש להן ידע וחדשנות בתחומים שסין חלשה בהם. אני לא יודע אם הממשלה בסין מצביעה באופן ספציפי על חברות, אבל היא בהחלט מכוונת לשיתופי פעולה מסוימים. המדיניות הזו מחלחלת ומבוצעת בשטח", אומר זילברשטיין.

לדברי שקד, הממשל הסיני שם לו למטרה לחדש את דרך המשי. "הממשל בסין מעוניין להרחיב את השפעתה הכלכלית של המדינה על נתיבי הסחר בין סין ואירופה, בין היתר על ידי השקעות ורכישות ריאליות. כך לדוגמה, ב־2015 לבדה בוצעו השקעות סיניות בהיקף של 14.8 מיליארד דולר ב־49 מדינות במסגרת דרך המשי החדשה", היא אומרת.

"השיקולים המדינתיים בהשקעות הסיניות בולטים", מוסיף אריאב, "שום דבר בסין לא נעשה ללא מעורבות של המפלגה, ובמיוחד ההשקעות הגדולות, כך שיש שיטה ב'שיגעון'. הכל מצטרף לדרך שהתוותה הממשלה, וזה בולט גם בהשקעות הסיניות באפריקה, שיש להן ריח של אנרגיה".

"ישראל מתאימה לתוכנית החומש שיזם הממשל בסין לקידום הכלכלה כמו כפפה ליד", אומר לוקר. "הסינים מבינים שהם צריכים שיפורים טכנולוגיים. לדוגמה, במדינה יש 800 מיליון חקלאים שעדיין עובדים עם מעדר, ודרושות להם טכנולוגיות חדישות. מעמד הביניים בסין גדל והולך, וזה משפיע על הדרישה לרפואה מתקדמת, אוויר נקי ועוד. חשוב להבין שיש עוד כמיליארד סינים שעדיין לא נכנסו למעגל של הכלכלה הסינית החדשה, וזה פוטנציאל עצום".

הסינים מחפשים ידע, חדשנות וטכנולוגיה כדי להאיץ את הפיתוח, ומכאן העניין שלהם בחברות מקומיות. "חברות ישראליות שהצליחו לפרוץ דרך בתחומן, שצברו ידע ומומחיות ייחודיים, ושיש להן פעילות בינלאומית ענפה בעיקר בשווקים מפותחים או מערביים, הן אטרקטיביות במיוחד", אומרת שקד.

לדברי אריאב, "לצד השקעות בתחום הטכנולוגיה, ובמיוחד בטכנולוגיות חדשניות, הסינים מחפשים בישראל גם ידע עסקי כמו במקרה של רכישת חברת ביטוח או את חברת תנובה. ישראל גם מהווה גשר לשווקים מערביים. עם זאת, על מפת ההשקעות הסינית בעולם ישראל היא נקודה זעירה. רוב ההשקעות מתבצעות באוסטרליה, ארצות הברית וקנדה".

 

הסינים משלמים הרבה

הלהיטות הסינית להשקעות מתבטאת גם במחירים הגבוהים. כך למשל, במועד עסקת תנובה־ברייטפוד, נטען שהשווי של תנובה בעסקה – 8.3 מיליארד שקל – מוגזם, במיוחד לאור התחזית להחרפת התחרות בענף המזון. גם במקרה של עסקת הפניקס, שאותה הסכימה יאנגו לרכוש בפרמיה של 60% על השוק, נטען שהעסקה נעשית במחיר גבוה, לנוכח הרגולציה בביטוח ושחיקה בדמי הניהול.

"לנטייה הסינית לשלם ביוקר יש כמה סיבות", אומר אריאב. "ההסבר הרציונלי הוא שחברות סיניות מסתכלות על השוק הפנימי הסיני יותר מאשר חברות זרות, ומוכנות לשלם יותר כדי לבצע השקעות בסין לאחר מכן.

"ההסבר הלא־רציונלי הוא התמימות של המשקיעים בסין, אבל התמימות הזאת נעלמת והולכת. הסבר שלישי הוא שהמחירים עולים כי הם מודרכי ביקוש. התשואה בשוק הסיני מתמתנת בגלל עודף ביקושים מקומיים – ולכן הסינים מסכימים לשלם יותר מעבר לים".

שקד: "המחיר שהסינים מוכנים לשלם עשוי לשקף לעתים שיקולים שאין לרוכשים אחרים – לדוגמה, הסינים מוכנים לשלם פרמיה מתוך הבנה של פוטנציאל החדירה לשוק הסיני, על בסיס היכרות מעמיקה. עם זאת, קרה גם שרוכש סיני שייצגנו לא הסכים לשלם פרמיה עודפת, ובהתמודדות זכה גוף אחר".

"בניגוד לדעה הרווחת, אני לא סבור שהמשקיעים הסינים קונים כל מה שזז", אומר זילברשטיין. "לפני סגירת עסקה הם מבצעים בדיקות קפדניות. זה לא שהם רואים מצגת ורצים לשלם. אם החברה מתאימה לצרכים שלהם, הם יוציאו לה את הנשמה בבדיקות. זו לא חבורה של אנשים עשירים שמבצעים עסקות בקלות ראש. כבר בשלבים המוקדמים הם מנסים להבין איך העסקה תשפיע על הדו"חות הכספיים, ולומדים את הפרטים לעומק".

 

שקשוקה סינית?

בעבר נטען שבחלק מהמקרים מוכנים הסינים לבצע עסקות גדולות, לא פעם במחירים מופקעים, כדי להיטיב בדרך עם מקורבים ומתווכים, ולעתים אף להעביר רנטות, שאינן חוקיות, לכיסי מנהלים או פקידי ממשל. לפי הנטען, זו גם הסיבה שבגללה המשקיעים הסינים מעדיפים להשקיע במדינות שבהן יש בדיקה רופפת יחסית של מקורות ההון, ובהן קנדה, ארצות הברית (עד לפני שנתיים), אוסטרליה, מדינות אפריקה – וגם ישראל.

ואכן, נתוני השחיתות בסין הם מדהימים: ב־2015, לא פחות מ־282 אלף פקידי ממשל סינים הורשעו ונענשו בגין מעשי שחיתות על ידי "הוועדה המרכזית לפיקוח על המשמעת", הגוף הממונה מטעם המפלגה הקומוניסטית על ביקורת הפנים. לכ־200 אלף פקידים ניתנו עונשים קלים ולכ־82 אלף ניתנו עונשים חמורים, ובכלל זה הורדת דרגות בתוך המנגנון הביורוקרטי. הוועדה המרכזית אף מארגנת "סיורי הפחדה" בכלא לפקידי ממשל, לצורך שמירה "על יושרם האישי", וזאת במסגרת ה"גישה החינוכית" למאבק בשחיתות.

"המאבק בשחיתות שלטונית סומן על ידי ההנהגה הסינית, ובאופן מובהק על ידי הנשיא והמזכ"ל שי ג'ינפינג, כנושא שהטיפול בו הוא חיוני להמשך הלגיטימיות של המפלגה הקומוניסטית הסינית", אומר אריאב. "אף שיש למהלכי הטיהור האלה גם טעם של ניקוי השטח וביסוס מעמדו של שי, שמקבל ממדים מאואיסטים, כיום קשה יותר להילחם בשחיתות שלטונית. תחום ההטבות למקורבים הוא אפור מאוד, אבל ההערכה שלי היא שהעברה לא חוקית של כספים גם היא 'התיישרה' לפי הסטנדרטים הגלובליים".

ובחזרה מהתחום האפור אל הצד המואר – נראה שבעתיד הסינים ימשיכו לעלות על טיסות ישירות לתל אביב. "עודפי הנזילות בשוק הסיני הם אדירים, ואנו ממשיכים לראות עניין הולך וגובר של חברות סיניות בישראל – הן מצד חברות ממשלתיות והן מצד חברות פרטיות. כבר כיום אנחנו מלווים גופים סינים רבים, ואני מעריכה שזה יימשך", אומרת שקד.

גם אריאב מצטרף להערכה הזאת: "הסינים מבינים את כללי המשחק – יש להם את האמצעים ואת אורך הנשימה. אף שהם אגרסיביים, הם עדיין זהירים ולומדים כל הזמן. התפישה הבסיסית שלהם היא שקודם הם ילמדו, ולאחר מכן יעשו זאת לא פחות טוב מכל אחד אחר. יש להם ראייה אסטרטגית – וישראל צריכה להתכונן לכך".

לוקר: "מדינת ישראל זכתה בכך שהסינים אוהבים אותנו. הם רוצים לעשות אתנו עסקים, אין שם שמץ של אנטישמיות. אפשר לראות את כמות התיירים ומשלחות העסקים שמגיעות לישראל; סין פתחה קו תעופה ישיר לתל אביב, יש חילופי סטודנטים, והכלכלה מדברת – הסינים מבינים שיש לנו מה להציע להם. ראש ממשלת סין אמר בנאום בפני קונגרס המפלגה שהוא הולך לפתח את היחסים הכלכליים עם ישראל. זה מסר ברור לפקידים ולאנשי העסקים הסינים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם