רשימות שחורות ומאגרים סודיים: יוצאי 8200 והמוסד מעתיקים את שיטות העבודה לעולם הכסף - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשימות שחורות ומאגרים סודיים: יוצאי 8200 והמוסד מעתיקים את שיטות העבודה לעולם הכסף

Intelligo Group מציעה שירותי מודיעין עסקי לקרנות גידור ובנקאי השקעות בוול סטריט ■ עובדי החברה - בוגרי 8200, אמ"ן, שב"כ ומוסד - מציעים זיהוי הונאות, פרופילים על מנהלים בכירים ואיתור שלדים בארון

31תגובות
מימין: דנה רקובסקי, מנהלת המחקר ושלמה מירוויס, מנכ"ל אינטליגו
עופר וקנין

בעשור האחרון קמו בארה"ב ובישראל עשרות חברות, אפופות הילה של מסתורין, המתיימרות להפוך את עודף המידע הקיים בעולמנו הסופר-מודרני למידע בעל ערך. אותן חברות מבצעות ניתוח סיסטמתי של מידע מערוצים שונים, ומוכרות אותו במיליוני דולרים לגופים שיכולים לעשות בו שימוש. בהתחלה, הלקוחות היו בעיקר סוכנויות ביטחון וממשלות, שניסו להילחם בטרור שהיכה בעולם המערבי; אך מאוחר יותר חלק גדול מהפעילות זלג לשוק הפיננסי - בין השאר לקרנות גידור, בנקאי השקעות, חברות אלגוטריידינג וקרנות השקעה פרטיות.

החברה המוכרת ביותר בעולם שפועלת בתחום היא פלנטיר (Palantir Technologies), ששוויה מוערך בכ-20 מיליארד דולר. פלנטיר, שנוסדה בין היתר על ידי אלכס קראפ ופיטר ת'יל, פיתחה טכנולוגיה המאפשרת למצוא תבניות ודפוסים בעלי משמעות בכמויות גדולות של מידע (Big Data). החברה החלה את דרכה כחברת קבלן לסוכנויות ביון וביטחון בארה"ב ובעולם, אך לאחר מכן הרחיבה את שירותיה לגופים פיננסיים שרוכשים מידע על שוק ההון (Market Intelligence). הכנסותיה השנתיות מוערכות כיום ביותר ממיליארד דולר, כשכמחצית מהן מגיעות מהמגזר הפרטי.

היקף שוק הביג דאטה, במיליארדי דולרים

אחת מהחברות הצעירות בישראל שמנסה לעשות את מה שפלנטיר עושה כבר 12 שנים בשוק האמריקאי היא Intelligo Group, שהוקמה ב-2014 על ידי שלמה מירוויס, יוצא חברת המודיעין העסקי Kela Group שמשמש גם כמנכ"ל החברה; ודנה רקובסקי, בוגרת יחידת המודיעין 8200 ומשרד ראש הממשלה, שמכהנת כמנהלת מחלקת המחקר. "אנחנו רוצים לקחת את כל הטוב שיש בפלנטיר, ולמקד אותו אך ורק בעולם הפיננסי", מסביר מירוויס.

"ניתוח אופי על בסיס לייקים"

Intelligo Group, שמגדירה את עצמה כחברת "מודיעין עסקי", מספקת דו"חות מודיעיניים על חברות או אנשים, המבוססים על איסוף מידע ממקורות מגוונים - מאגרי מידע, רשתות חברתיות ועדויות של אנשים. החברה מעניקה שלושה שירותים מרכזיים: בדיקות נאותות לפני השקעה (Due Diligence); איסוף מידע וביצוע מחקרים; ואיסוף מידע להליכי ליטיגציה עבור עורכי דין. לקוחות החברה, שמרביתם מארה"ב, כוללים בנקי השקעות, קרנות גידור ("חמש מתוך עשרת הקרנות גידור הכי גדולות"), קרנות פרייבט אקוויטי, משרדי עו"ד ותאגידים גדולים. החברה מעסיקה 25 עובדים, מרביתם יוצאי קהילת המודיעין - 8200, אמ"ן מחקר, שב"כ ומוסד - וכן עו"ד ורו"ח. החברה בתהליך נרחב של גיוס עובדים בתחומים טכנולוגיה, מחקר ופיתוח עסקי.

דירקטוריון Intelligo Group כולל שמות נוצצים כמו מפקד 8200 לשעבר ומנכ"ל משרד הביטחון בדימוס, פנחס בוכריס (שבעבר אף היה מעורב בפלנטיר); אבי דיכטר, שכיהן כחבר בדירקטוריון עד שהצטרף לממשלה; והאורד ויצ'נר, שהיה אחראי על מחלקת קרנות הגידור בבנק ההשקעות גולדמן סאקס. לפי מירוויס, "בקרוב יצטרפו דמויות בולטות מהעולם הביטחוני והפיננסי בארה"ב". החברה נמצאת כיום בשלבי סיום של סבב גיוס ראשון מקרנות מובילות בארה"ב, בישראל, בסין ובהודו. אחד מהאנג'לים הבולטים בחברה היא איילין מוריי, מנכ"לית קרן הגידור הגדולה בעולם - ברידג'ווטר.

"המציאות שבה אנחנו חיים השתנתה דרמטית. הכלים הטכנולוגיים שקיימים כיום אינם דומים למה שהיה בעבר. הרגשנו שקיים צורך בחשיבה מחוץ לקופסה - איך לנצל את כמות המידע הגדולה מדי שקיימת. הסתכלנו על הפתרונות הטכנולוגיים, ניתחנו את הצרכים, ויצאנו לדרך. הסלוגן שלנו הוא 'להפוך מידע למודיעין'", סיפר מירוויס.

אילו שירותים אתם מעניקים בתחום הפיננסי? איך קרנות גידור נעזרות בכם?

מירוויס: "קרנות גידור או בנקי השקעות נעזרים בשירותים שלנו על מנת לוודא שההשקעות שלהם יבוצעו על בסיס נתוני אמת, ולא על בסיס מצגי שווא או הסתרה של אירועים בעייתיים. המטרה היא בעצם להגביר את השקיפות ולמזער סיכונים. בדרך כלל הקרן תבוא אלינו עם ספקולציה, ואנחנו ננסה לבצע בדיקה על בסיס המקורות שלנו. הקרנות יכולות לבקש מאתנו לחפש הוכחות לכך שיש תרמית, הונאות, בעיות או שלדים בארון. אם יש דגל אדום - אציג אותו בפני הקרן".

איך אתם מגיעים לכל המידע על אנשים או על חברות?

רקובסקי: "המקור הראשון שלנו הוא open source intelligence. יש לנו אנליסטים שיושבים על מאגרי מידע גדולים. רוב המאגרים הם בארה"ב. יש שם מאגרי מידע על אנשים, על חברות, בעלות על נדל"ן, מאגרים פיננסים, משפטיים, רשימות שחורות של אנשים בעייתיים, מאגרים שכוללים מספרי טלפון ופרטי תקשורת, מאגרים של ניתוח אישיות. לשווקים המתפתחים יש מקורות ייעודיים, והם נהיים יותר ויותר רלוונטיים.

"בנוסף למאגרים, יש לנו כלים טכנולוגיים מרתקים שמאפשרים לנו למצוא מידע ספציפי, למשל באתר וויקיליקס (מרכז הדלפות מידע אנונימיות מרחבי העולם, ע"א) או בדארקנט (רשתות מידע ממוחשבות נפרדות באינטרנט, ע"א). אנחנו גם נעזרים בניתוח של רשתות חברתיות. יש היום כלים טכנולוגיים שיכולים לעשות ניתוח אופי רק על בסיס הלייקים בפייסבוק. לצורך כך, אנחנו גם נעזרים בשירותיהן של חברות ישראליות, שמספקות לנו תמונה הוליסטית.

"המקור השלישי שלנו הוא מודיעין אנושי, Human Intelligence. משמע לדבר עם אנשים. אם אנחנו רוצים לבחון את המוניטין של חברה או מנכ"ל, אנחנו פונים לאנשים שעבדו עמם בעבר. שלא כמו בישראל, בארה"ב מאוד אוהבים לדבר, כך שאיסוף מידע על מנהלים הוא תהליך מאוד נפוץ. אנחנו מחזיקים אנשים שהתפקיד שלהם הוא לדבר עם אנשים ולהוציא מהם מידע. המטרה היא להרכיב פרופיל שייתן תמונה מהימנה".

ומה עם מידע פנים? האם איסוף מידע בצורה כזו אינו יכול להוות עבירה על חוקי ני"ע, במקרה שמדובר בחברה ציבורית?

רקובסקי: "מידע פנים הוא בהחלט סיכון מרכזי, ולכן אנחנו לא נכנסים לתחומים אפורים. זה קריטי אצלנו. הלקוחות שלנו לא ישתמשו בנו אם פעם אחת ניפול, ונביא לכך שרשות ני"ע האמריקאית (SEC) תחקור אותם. לכן, יש לנו ייעוץ משפטי צמוד, במיוחד לנושא הזה. האתגר שלנו הוא להשיג את המידע הכי משמעותי בצורה הכי יצירתית. המוניטין המשפטי שלנו הוא קריטי".

ומה אתם עושים עם כל המידע שאספתם?

מירוויס: "מנהלי הצוותים שלנו משקללים את המידע ומכינים דו"ח מסכם באמצעות האנליסטים. רוב האנליסטים הם יוצאים יחידות מודיעין. היתרון באנליסטים יוצאי מודיעין הוא בכך שהם לא באו מתחום הפיננסים, אלא נותנים זווית נוספת והסתכלות אובייקטיבית על הדברים, ניתוח כולל. זה ממש כמו לבנות בניין. זה מבוסס על ניסיון שנצבר במשך שנים. צריך לבנות תמונת מודיעין ולחבר את הנקודות. יש משמעות מאוד גדולה למתודולוגיה".

מירוויס הדגיש כי אחת ההתמחויות של אינטליגו היא בהכנת פרופילים על אנשים, בדרך כלל מנהלים בכירים בחברות או מנהלי השקעות. "בנקי השקעות וקרנות פרייבט אקוויטי חייבים לבדוק עם מי הם מתקשרים לפני ביצוע השקעה משמעותית. מעבר לדברים בסיסים כמו עבר פלילי, אנחנו גם בודקים מוניטין, מהימנות, יכולת בינאישית והערכה מקצועית. אני יכול, למשל, לבדוק מנהל השקעות בקרן גידור מסוימת - מה הרקע שלו, באילו נכסים הוא מחזיק, מה הוא קונה, אפילו דו"חות תנועה. לכל הדברים הללו כמובן יכולה להיות השלכה לגבי הביצועים של הקרן".

כדוגמה לחשיבות של בדיקת התכונות האישיות של מנהלי השקעות בקרנות גידור, הציג מירוויס את המקרה הטרי של מור קפיטל (Moore Capital) - קרן הגידור של לואיס בייקון שמנהלת כ-15 מיליארד דולר. ביולי האחרון פיטרה הקרן את אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים והוותיקים שלה, ברט בארנה, לאחר שצולם במסיבת בריכה "הוללת" בניו יורק. בהודעה על הפיטורים הדגישה הקרן כי "שיקול הדעת האישי של בארנה אינו תואם לערכי הקרן", ומכאן ההחלטה לפטרו.

"ההתנהגות של מנהל ההשקעות נתפשה כבעייתית, והבריחה משקיעים. לכן, כל גורם מוסדי שבוחר לבצע השקעה משמעותית בקרן חייב לברר פרטים על מנהלי ההשקעות הרלוונטיים - ואנחנו מספקים מחקרים כאלה. שלא כמו בישראל, בשוק האמריקאי זה הכרחי. המשקיעים רוצים לדעת לא רק מה התוצאות הפיננסיות או הדו"חות הכספיים, אלא גם מי האנשים".

יש דוגמאות לבדיקות שהעלו ממצאים יוצאי דופן?

מירוויס: "אחת הלקוחות שלנו - קרן השקעות - הזמינה בדיקה על גורם שרצתה להכניס כשותף להשקעות באפריקה. גילינו שהשותף הפוטנציאלי פיברק את קורות החיים שלו, שאין לו תארים אקדמיים. בדקנו את הניסיון הקודם, וגילינו שלא היה. הקרן כל כך הופתעה מהממצאים שהצגנו לה, שהחליטה להשקיע בנו.

"במקרה אחר, קרן בינלאומית מאוד גדולה החליטה להשקיע באזור גיאוגרפי חדש. הקרן מינתה מנהל מקומי שינהל את הפעילות החדשה, אבל אז החלו להתעורר חשדות בנוגע להונאה. החשד היה שהמנהל קונה נכסים במחיר מסוים, מדווח על מחיר אחר, וגוזר לעצמו את ההפרש. בבדיקה שעשינו גילינו קשרים של המנהל לעולם התחתון ושהיו לו חשבונות מחוץ למדינה. אז נכנסו המון גורמים חשבונאיים ומשפטיים לסיפור".

האם גופים מוסדיים מישראל נעזרים בשירותים שלכם?

מירוויס: "השוק בישראל קטן מכל בחינה, וגם יש פה פחות מנטליות של להיעזר במומחים. לכן, אנחנו לא משווקים את השירותים שלנו בישראל. עם זאת, גופים מוסדיים מקומיים נעזרים בשירותינו בהשקעות מחוץ לישראל, בעיקר לברר על שותפים עסקיים שעמם הם משקיעים בחו"ל. נדל"ן זו דוגמה אחת. זה יכול גם להיות מידע על קרנות גידור מסוימות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#