מיליארדר, תורם פוליטי - ו"אוכל נבלות": מי אתה פול סינגר - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיליארדר, תורם פוליטי - ו"אוכל נבלות": מי אתה פול סינגר - ומה אתה מחפש בישראל?

מיליארדר שעשה את הונו מניהול קרן גידור, אדם נטול מעצורים, טייקון שאינו נרתע מעימותים עם מדינות כשהאינטרסים שלו מוטלים על הכף, תורם פוליטי משפיע למפלגות ימין. וגם פילנתרופ שמעורבותו בנעשה בישראל גוברת

28תגובות
בלומברג

(פורסם לראשונה ביולי 2016. היום נודע כי קרן אליוט, שבראשה עומד פול סינגר רכשה 4.8% ממניות בזק - ודורשת לבצע רפורמות בחברה) 

בשלהי 2015, זמן קצר לאחר שפרש מתפקידו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התמנה פרופ' יוג'ין קנדל למנכ"ל של עמותת "סטארטאפ ניישן סנטרל" (SNC), ששמה לה למטרה לחשוף את ישראל בפני משקיעים זרים וחברות טכנולוגיה זרות, בעיקר בכל הנוגע להיכרות עם סטארטאפים וחברות ישראליות. העמותה, שמאוגדת כחברה לתועלת הציבור, מבוססת על רב־המכר "אומת הסטארטאפ" שפרסמו שאול (סול) זינגר, עיתונאי ב"ג'רוזלם פוסט" שעלה לישראל מארצות הברית, ודן סינור, יהודי־אמריקאי שהוא פעיל ותיק של המפלגה הרפובליקאית, ובין השאר היה יועצו של מועמד המפלגה לנשיאות, מיט רומני, בקמפיין 2012.

הספר, שמתאר את התפתחותה של תעשיית ההייטק בישראל, פורסם ב־2009 וזכה להצלחה בינלאומית מסחררת. בעקבותיו פנה אל סינור המיליארדר היהודי־אמריקאי פול סינגר (אין קשר משפחתי בינו לבין זינגר), המייסד והבעלים של קרן הגידור אליוט מנג'מנט, ואחד התורמים הגדולים ביותר של המפלגה הרפובליקאית בארצות הברית, ועודד אותו ואת חבריו שנשארו בישראל להקים עמותה שתמשיך את רוח הספר.

מינויו של קנדל עורר תהיות. כבעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, ורקורד מקצועי עשיר, הוא היה יכול להשתלב בקלות בתפקיד בכיר במגזר העסקי או באקדמיה. ואולם הוא העדיף ללכת בדרך אחרת, שבה גם ירוויח סכומי עתק, ככל הנראה, וגם לא יהיה מזוהה עם המגזר העסקי. זאת מאחר שהפטרון המממן שלו, סינגר, אלמוני כמעט לגמרי בישראל, על־אף השפעתו הרבה בארצות הברית.

דוברים מטעם קנדל מסרו בתגובה כי לפני מינויו לתפקיד היתה לו היכרות שטחית בלבד עם סינגר. "כהמשך ישיר של עבודתו במועצה הלאומית לכלכלה ותפקידיו האקדמיים, פרופ' קנדל שאף להרחיב את תרומתו לכלכלת ישראל ולמעמדה בעולם. SNC הייתה בחירה טבעית למטרה זו", נאמר בתגובה. "[קנדל וסינגר] נפגשו מספר פעמים בשנים 2011־2013, והחליפו דעות ורעיונות על המצב הכלכלי הגלובלי. ההצעה לפרופ' קנדל לשמש כמנכ"ל SNC לא הגיעה ממר סינגר עצמו, אלא מיושבת ראש הדירקטוריון של הארגון".

הצורך בקיומה של עמותה כמו SNC אינו כה ברור, בוודאי לאור המוניטין המצוין שיש ממילא לענף ההייטק הישראלי בעולם. ברור, עם זאת, שכסף רב מאוד עובר בה, וזורם למשכורות גבוהות ולשכירת נדל"ן יקר. כך לדוגמה, העמותה שוכרת שלוש קומות בבניין משרדים חדש ויוקרתי ומפואר ברחוב רוטשילד בתל־אביב, תמורת כ־36 אלף שקל בחודש. המקום הזה משמש את העמותה לאירוח משלחות מחו"ל. במקביל שוכרת העמותה משרדים במתחם המדפיס הממשלתי בירושלים מקרן ההון־סיכון JVP שייסד ח"כ אראל מרגלית ממפלגת העבודה.

לעמותה משרדים ברחוב נחמני בתל־אביב, אך את ישיבות הדירקטוריון היא מקיימת בניו־יורק. לאחרונה היא חתמה על הסכם לשכירת בניין של שש קומות ברחוב לילינבלום בתל אביב, תמורת 6 מיליון שקלים לשנה, לשם תעביר את משרדיה. בשורותיה אפשר למצוא כמה עובדים לשעבר במשרד האוצר, בהם למשל אוהד רייפן, בוגר אגף התקציבים באוצר, שמשמש סמנכ"ל אסטרטגיה וכספים בעמותה, וכן עובדים לשעבר באפל ישראל ובגוגל ישראל. אומרי באומר, סמנכ"ל הטכנולוגיות בעמותה, היה קודם לכן מייסד קבוצת המפתחים של גוגל בישראל. עם עובדי העמותה נמנית גם ענבל אריאלי, מייסדת מאיץ הסטארטאפים של יוצאי יחידת 8200.

משכורתו של קנדל כמנכ"ל SNC אינה ידועה, אך ניתן לשער שהיא גבוהה מזו של קודמתו בתפקיד, וונדי זינגר (רעייתו של שאול זינגר ואחותו של סינור). על־פי דו"ח העמותה שניתן למצוא באתר גיידסטאר, הרוויחה זינגר כמנכ"לית 95 אלף שקל בחודש ב־2013. זוהי משכורת חסרת תקדים ביחס למגזר השלישי.מלבד הוצאות השכר והנדל"ן, באותה שנה העמותה גם שילמה ליועצים חיצוניים 2.3 מיליון שקל עבור שירותי ניהול, ייעוץ משפטי, ייעוץ עסקי וייעוץ תקשורתי.

סינגר מרחיב בשנים האחרונות את מעורבותו בישראל. תמיכתו ב־SNC, עמותה שלטענתו הוא זה שהגה את הרעיון להקמתה ולמעשה ייסד אותה, היא הפעילות המשמעותית ביותר שלו בישראל עד כה. לפי פרסומים שונים, בהם של האתר הכלכלי בלומברג, סינגר תרם לעמותה 20 מיליון דולר. סינגר מכחיש את הסכום ודוברו מסרב למסור סכום מדויק, אך מציין שהיקף התרומה נמוך יותר. על פי סכומי התרומות המפורטים בדו"חות העמותה מ־2013, ניתן להעריך שגובה התרומה הוא 14־19 מיליון שקל (לפחות 4־5 מיליון דולר).

 

הברית השמרנית

ניר קידר

סינגר בן ה־71 גדל בפרבר במדינת ניו־ג'רזי, אחד משלושה אחים. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד, היה עורך דין פרטי במשך כמה שנים וב־1977 יצא לעצמאות והקים את קרן אליוט מנג'מנט. הונו מוערך ב־2 מיליארד דולר, לפי המגזין "פורבס". הוא מתגורר בבניין מפואר בסנטרל פארק ווסט במנהטן, ומלבד זאת בבעלותו בית באספן שבקולורדו.

בזירה הפוליטית בארצות הברית סינגר הוא אחד התורמים הגדולים ביותר של המפלגה הרפובליקאית, וידוע גם כתורם גדול של ארגונים אמריקאים פרו־ישראלים המזוהים עם הימין. בין השאר הוא המממן הראשי של עמותת פילוס פרוג'קט, המקדמת מעורבות נוצרית במזרח התיכון. במסגרת זו, השתתף בשנה שעברה בטקס רשמי שנערך בשגרירות ישראל בוושינגטון, ושבו נחנך פרויקט "ברית מסע" (Covenant Journey), שמוביל עו"ד מאט סטיבר, אחד הקולות החריפים ביותר בזרם האוונגליסטי־שמרני בארצות הברית. הפרויקט מבקש לחקות את ההצלחה של פרויקט "תגלית", ולהביא ארצה סטודנטים אוונגליסטים לסיורים באתרים החשובים לנצרות. "יהודים, נוצרים וכל הציוויליזציה המערבית יקטפו את הפירות של הפרויקט הזה עוד הרבה שנים", אמר סינגר בטקס בשגרירות.

השתתפותו של סינגר בטקס מעידה על כך שהוא יודע לטוות את הקשרים הנכונים במסדרונות הממשל ולא בוחל בבריתות, גם אם אלו נראות משונות ובלתי סבירות בעליל. כך למשל, הוא נמנה עם התורמים הגדולים למען זכויות הקהילה הלהט"בית בארצות הברית, תחום שאליו התוודע לאחר יציאתו מהארון של בנו ומאבקו של הבן למען האפשרות להינשא. לפי פרסומים בארצות הברית, סינגר תרם כ־11 מיליון דולר למימון קמפיינים שונים הקשורים בקהילה הגאה. כל זה לא מפריע לו לתמוך בפעילות של סטיבר, שהאידאולוגיה שלו כוללת בין היתר התנגדות להפלות, לנישואים חד־מיניים וליחסים חד־מיניים בכלל, בהם הוא רואה סטייה והפקרות.

בתחום הפוליטיקה סינגר הוא שחקן חדש יחסית. הוא התפרסם ב־2004, כשסייע לממן את קמפיין "הסירה המתנדנדת" מטעם תומכי המפלגה הרפובליקאית. הקמפיין שתקף את אמינותו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות אז, ג'ון קרי, בנוגע לעברו הצבאי בווייטנאם, נחשב לזה שהטה את הכף לטובת יריבו, ג'ורג' בוש הבן. ב־2007 תמך סינגר במירוץ של רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו־יורק, בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית – קמפיין שממנו פרש ג'וליאני עקב מחלה. בנובמבר האחרון הודיע סינגר על תמיכתו במועמד מרקו רוביו בבחירות המקדימות לנשיאות במפלגה הרפובליקאית. הפרשנות המקובלת של המהלך היתה שמעתה ואילך רוביו הוא מועמד הממסד של הרפובליקאים ושל התורמים הגדולים מוול־סטריט. לאחר שהתברר שטראמפ יהיה מועמד המפלגה, הצהיר סינגר כי לא יממן אותו ואף תקף אותו בחריפות, לצד הבהרה שגם הילרי קלינטון לא תזכה לתמיכתו.

לסינגר יש "רומן" ארוך עם רוביו. הבלוגר האמריקאי אלי קליפטון חשף כי בשנים 2009־2014 היתה אליוט מנג'מנט התורמת השנייה בגודלה לקמפיין של רוביו, וכי הקרן תרמה כ־122 אלף דולר לקמפיינים שונים של המועמד. רוביו, כסנטור, ביטא לא אחת עמדות שהתאימו לאינטרסים של סינגר. פוליטיקאי רפובליקאי נוסף שאותו סינגר מטפח הוא פול ריאן, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, הידוע בעמדותיו הקיצוניות בנושאי חברה וכלכלה. ריאן היה מועמד לתפקיד סגן הנשיא תחת רומני, במרוץ שבו הפסידו השניים לצוות אובמה־ביידן. מלבד בענייני הקהילה הגאה, סינגר נוטה לתמוך במועמדים עם דעות דומות לשלו בענייני חברה, כלכלה ומדיניות חוץ. הוא גם נחשב בארצות הברית למי שיודע לדאוג לאינטרסים של קרנות הגידור בפרט – ושל וול־סטריט בכלל – במסדרונות הממשל.

 

הסיבוב הארגנטינאי

אליוט מנג'מנט מתמחה בהשקעה במקומות שנמצאים במשבר, בין אם באמצעות השקעה בחברות כושלות או רכישת אגרות־חוב של מדינות. זה קרה גם עם חברות בוול־סטריט אחרי המשבר הגלובלי של 2008־2009, אבל גם הרבה קודם לכן, בכל הנוגע לאג"ח של מדינות. באמצע שנות ה־90 גרפה הקרן 58 מיליון דולר מפרו על חוב שנקנה תמורת 11 מיליון דולר. כמה שנים לאחר מכן יצא סינגר מקונגו עם 90 מיליון דולר, על חוב שאותו קנה תמורת 20 מיליון דולר.

רויטרס

סינגר מורגל גם במאבקים בינלאומיים חריפים, בין אם זה מול מדינות או מול טייקוני על. כך לדוגמה במאבק שניהל בשנת 2015 בקוריאה הדרומית מול משפחת לי, בעלת השליטה בחברת סמסונג. המאבק החל כאשר חברה צ'ייל אינדסטריס (Cheil Industries), המסונפת לקבוצת סמסונג שבשליטת לי, הצהירה כי בכוונתה להשתלט על חברת סמסונג C&T, שעוסקת בבנייה ומסחר, אך גם מחזיקה מניות בסמסונג אלקטרוניקס, יצרנית הסמארטפונים של הקבוצה. לי הציע לרכוש את החברה לפי שווי של 8 מיליארד דולר, אולם סינגר, שהחזיק 7.1% ממנה, התנגד וטען כי ההצעה משקפת שווי נמוך מדי. המאבק הטעון כלל כמה כתבות בעיתונות הקוריאנית על "היהודים מוול־סטריט" שמנסים להשתלט על סמסונג. במאי השנה, פסק בית המשפט העליון בקוריאה הדרומית שלי אכן העריך הערכת חסר את המניות של סמסונג C&T.

המהלך המרכזי של הקרן בעשור האחרון היה בארגנטינה. ב־1998, כשהמדינה כבר היתה במשבר כלכלי קשה, קנתה אליוט מנג'מנט את אגרות החוב שלה. כעבור שלוש שנים אירעה ההתמוטטות הגדולה של ארגנטינה והמדינה קרסה עם חובות של כ־100 מיליארד דולר – חדלות הפירעון הגדולה ביותר בהיסטוריה. 93% מהנושים ויתרו אז על החובות שלהם בשל המצב המיוחד שאליו נקלעה ממשלת ארגנטינה. סינגר, לעומתם, הוביל קבוצה של קרנות גידור אמריקאיות שהתעקשו לנהל מאבק משפטי ארוך בבתי המשפט בארצות הברית, מאבק שהסתיים רק בחודשיים האחרונים. בהסדר שילמה ארגנטינה 4.65 מיליארד דולר לארבע קרנות גידור. את הכסף גייסה באמצעות הנפקת אגרות־חוב חדשות בשווי כולל של 16.5 מיליארד דולר.

התשואה שהשיגו קרנות הגידור, ובראשן אליוט מנג'מנט, היתה פנומנלית: בזמן הקנייה היה שווי אגרות החוב 617 מיליון דולר, ולפי הערכה שפרסמו הכלכלנים ג'וזף שטיגליץ ומרטין גוזמן ב"ניו יורק טיימס", שילמה אליוט מנג'מנט 177 מיליון דולר עבור אגרות חוב אלו (במקורות אחרים נטען כי הסכום ששילמה היה נמוך אף יותר, 48 מיליון דולר). בסופו של דבר קיבלה הקרן 2.28 מיליארד דולר, סכום שמשקף תשואה של 1,180% בהשקעה. אליוט מנג'מנט אמנם התכחשה למספר שפורסם, אך ברור כי התשואה שהשיגה מגיעה לכל הפחות ל־392% – הפער בין השווי המלא של אגרות החוב בעת רכישתן לבין הסכום שקיבלה בעת ההסדר עם ארגנטינה. הסדר זה הושג במידה רבה בזכות חילופי הממשל בארגנטינה והדחתה של הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר, שהפסידה בבחירות שהתקיימו במדינה בנובמבר. מבחינת הממשל החדש, היה הכרחי לשים את הפרשה הזו מאחור כדי שארגנטינה תוכל לשוב ולגייס כסף בשווקים הבינלאומיים, ולהפסיק להיחשב לחדלת פירעון.

עצם המאבק להשגת החוב הוא לגיטימי, בשל ההיגיון שהשווקים הבינלאומיים פועלים על בסיס הנחה שחובות יוחזרו. ואולם, בחלקים מסוימים בעיתונות האמריקאית נמתחה על סינגר ביקורת בשל הקשיחות והדרכים האגרסיביות שבהן נקט כדי לדרוש את החוב. היו גם מי שמצאו טעם לפגם בקשר בינו לבין עמותות, מכוני מחקר ונבחרי ציבור שמתחו ביקורת על ארגנטינה בזירה הבינלאומית. כך לדוגמה, ב־2014 השמיע רוביו ביקורת פומבית על ארגנטינה בכמה סוגיות, שאחת מהן היא התשלום לבעלי אגרות החוב, ואילו עיתונאי "הפינגטון פוסט", ג'ונתן מרשל, כתב על מעורבותו בנושא של ארגון אמריקאי בשם AFTA (American Task Force Argentina), שאותו מימן סינגר ושפעל להחזר כל החובות של ארגנטינה. הארגון שלח לוביסטים לקונגרס והפעיל קמפיין תקשורתי שבו הועלו טענות קשות נגד ארגנטינה וקירשנר. בין השאר, נטען כי המדינה היא גן עדן לסוחרי סמים וכי קירשנר ניסתה לטייח את חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב־1994, שבו נהרגו 85 בני אדם. זאת, בין היתר, על ידי חתימה על מזכר הבנה עם איראן ב־2013, שמבחינת קירשנר נועד לברר את נסיבות הפיגוע.

קירשנר כינתה את סינגר והקרן שלו "אוכלי נבלות" והצביעה, באתר שלה, על כך שסינגר מערבב את סוגיית החוב של ארגנטינה ואת הסוגיה האיראנית, בכך שהוא מממן גופים אמריקאים שמרנים המותחים ביקורת על ארגנטינה בזירה הבינלאומית בסוגיית איראן.

אחד השיאים במתח שבין ארגנטינה בראשות קירשנר לבין סינגר היה ב־2012, כשסינגר גרם לכך שאוניה של חיל הים הארגנטינאי תעוכב בחופי גאנה. בתגובה פרסם משרד החוץ הארגנטינאי הודעה חריפה, ולפיה "קרנות של אוכלי נבלות חצו גבולות חדשים בהתקפות שלהן על המדינה". ארגנטינה טענה בנוסף שזו הפרה של אמנת ז'נבה ושל כללי החסינות הדיפלומטי, ולמעשה ניסיון סחיטה.

לקראת סוף המאבק, כשכבר היו פסיקות משפטיות לטובת קרנות הגידור, נעזרה ארגנטינה בחברת המודיעין העסקי "בלאק־קיוב", שהקימו יוצאי מוסד ישראלים. ואולם, גם אהם לא סייעו, ואם הביאו חומר משמעותי נגד התנהלות אליוט מנג'מנט וקרנות הגידור, הרי שזה לא עזר במאבק המשפטי.

הביקורת בהפינגטון פוסט על פעילותו של סינגר הגיעה בעקבות התמיכה של סינגר ברוביו בנובמבר 2015. באותו פרסום הוזכרו גם תרומות של עובדי אליוט מנג'מנט לנבחרי ציבור בארצות הברית. ואולם, אין בהכרח קשר בין תרומות העובדים לבין האינטרסים של סינגר, וסינגר עצמו. הקרן והעובדים תמכו גם במועמדים שהעמדות שלהם לא תאמו את העמדות העסקיות של סינגר והקרן. ואולם, כדאי להתבונן באמירות של אותן נבחרי ציבור בסוגיית ארגנטינה, למשל באלה של הסנטור הרפובליקאי ממדינת אילנוי, מארק קירק, שקיבל כ־100 אלף דולר בתרומות מעובדי אליוט מנג'מנט, והצטרף לקולות שביקרו את קירשנר בכל הנוגע לחקירת הפיגוע של 1994. נבחר ציבור אחר, חבר הקונגרס הרפובליקאי מניו יורק, מייקל גרים, קיבל 38 אלף דולר מעובדים של אליוט מנג'מנט. גרים היה בין החתומים על מהלך החקיקה בקונגרס האמריקאי הדורש שמחזיקי אגרות חוב של ארגנטינה יקבלו את מלוא הפיצוי, וגם הוא דרש לחקור את הקשרים של ארגנטינה עם איראן. גרים, אגב, התפרסם בישראל ובארצות הברית בשל קשריו עם הרב יאשיהו פינטו. נציג אחר שפעל לטובת רוביו היה חבר הקונגרס הרפובליקאית קוני מאק, שהיה בין החתומים על הצעת חוק שנועדה לחייב את ארגנטינה לשלם 3.5 מיליארד דולר לקרנות הגידור, כולל אליוט מנג'מנט. עובדי אליוט היו מהתומכים הגדולים ביותר של המרוץ (הכושל) של מאק לסנאט ב־2012. כשפורסם הדבר בתקשורת, טען מאק כי לא היה מודע לתפקיד שמילא סינגר במאבק על החוב.

 

תגובת סינגר: "הנושים יכולים וצריכים להגן על זכויותיהם"

בתגובה לכתבה, מסר דובר מטעם פול סינגר: "אף שסינגר השתתף באירוע מוקדם של 'ברית מסע', הוא נמנע ממתן תרומות לארגון זה. במקום זאת, סינגר תומך בארגון 'מעברים' שמביא סטודנטים נוצרים לישראל, שבו אין למאט סטיבר מעורבות.

"קרן פול אי סינגר ייסדה את SNC כאירגון ללא מטרות רווח (מלכ"ר) וסיפקה לו מימון ראשוני במטרה לסייע לעסקים, ממשלות, ארגונים חברתיים ומוסדות אקדמיה מרחבי העולם בנגישות, איתור ויצירת שותפויות עם סביבת היזמות הטכנולוגית הישראלית. לארגון יש כיום חבר מנהלים עצמאי שהיו"ר שלו — ולא סינגר — הובילה את איתור המנכ"ל החדש ומינויו של פרופ' יוג'ין קנדל.

"אליוט מנג'מנט עשתה מאמצים רבים כדי להגיע לפתרון הסוגיה עם ארגנטינה במשא ומתן, אבל את כל ההצעות לפתרון דחתה ממשלת ארגנטינה עד לחילופי השלטון שם. קרן המטבע העולמית (IMF) אמרה על הצעתה החד–צדדית של ממשלת ארגנטינה לתספורת של תשלום 30 סנט לדולר כי 'לא נצפה שום דיאלוג קונסטרוקטיבי' וכי השלטונות הציגו הצעה 'שאינה נתונה למשא ומתן'.

"כל ההתדיינות המשפטית עם ארגנטינה, לרבות תפיסת הספינה ליברטד בגאנה, היתה יכולה להימנע אם ארגנטינה הייתה פשוט מנהלת מו"מ עם בעלי חובה. בהיעדר מו"מ, הנושים יכולים וצריכים להגן על זכויותיהם בבית המשפט, לרבות באמצעות איתור ותפיסת נכסים. למען הדיוק וההקשר הנכון חיוני לציין ש–AFTA (שבו היו חברים רבים שנפגעו מארגנטינה), שימש כקול המייצג של בעלי החוב של ארגנטינה בוושינגטון, בעת שממשלת קירשנר ניהלה מסע לובי נמרץ כדי לשכנע את הממשל האמריקני לתמוך בעמדתה בהתדיינות המשפטית מול הנושים. למרות המאמצים הללו אפילו מזכיר המדינה ג'ון קרי האיץ בארגנטינה לשלם לנושיה. פרסומים בינלאומיים רבים מספור, לרבות של הרשות למלחמה בסמים האמריקנית (DEA), הצביעו על כך שמעורבותה של ארגנטינה בסחר סמים התעצמה בזמן שלטונה של ממשלת קירשנר.

"תרומות פוליטיות שנעשו על ידי עובדי אליוט מנג'מנט אינן קשורות בשום דרך לפעולות שנקטו חברי קונגרס נגד ארגנטינה. עובדי אליוט מנג'מנט תרמו כספים רק לחלק קטן מהמחוקקים הללו. כמו כן, הם תרמו כספים גם למועמדים שפעלו נגד החזרת הכספים של ארגנטינה. הרוב המכריע של המחוקקים שפעל מול ארגנטינה לא קיבל תרומות. היו מספר מקרים שבהם תרם סינגר למועמדים שרצו נגד חברי קונגרס שפעלו בנושא הארגנטינאי. זאת שכן, תרומותיו של מר סינגר מתבססות על השקפתו הפוליטית הכללית ולא על שיקולים עסקיים צרים. הניסיונות לקשור בין התרומות של אליוט לפעולות שננקטו על ידי חברי הקונגרס ביחס לארגנטינה הם רק עוד כלי תעמולתי של ממשל קירשנר להסיט את תשומת הלב מהתנהגותו הנפסדת, לרבות פעולות מושחתות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#