אקסטרה לארג' - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טור עורכת

אקסטרה לארג'

נראה שכל שנותר ליצרניות האופנה הוא ללקט מטבעות מהר הכסף המונח לפתחן, וליהנות מהביקוש האדיר לאופנה שחורגת ממידה 36 וקרובה יותר למידותיה של האישה הממוצעת

היא בת 27, מוויסקונסין, ארצות הברית. יפהפייה המתנשאת לגובה 180 ס"מ – אין זה מפתיע שמיילה דלבסיו היא דוגמנית מצליחה. אבל כשקלווין קליין בחר בה לקמפיין ההלבשה התחתונה של המותג, הוא חולל סערה. דלבסיו היא מידה 40 (מידה 10 אמריקאית), ועובדת כדוגמנית למידות גדולות ("פלאס סייז"). קליין עצמו, זוכר כל מי שהיה פה בשנות ה־80, הוא זה שגילה וקידם את קייט מוס, שנהפכה לשם נרדף למראה ההרואין שיק השדוף ששלט מאז בעולם האופנה.

הבחירה הזו לא עברה לגמרי בשלום. בעוד מגזינים כמו "אל" שיבחו את הקמפיין וראיינו את דלבסיו ("אני לא הבחורה הכי גדולה בשוק, אבל אני בהחלט גדולה יותר מכל הבנות שקלווין קליין אי פעם עבד איתן, כך שזה די מלחיץ", אמרה בראיון), רבים התרעמו על ההגדרה של דלבסיו כדוגמנית למידות גדולות. "אם היא פלאס סייז, אני כנראה מידה XXL", היה אחד מציוצי התגובה האופיינים.

בשנתיים שחלפו מאז, נראה שמשהו בכל זאת השתנה. בחושיו המחודדים, מעצב העל זיהה את המהפכה המתרגשת על שוק האופנה האמריקאי – הסובל ממשבר מכירות מתמשך בשנים האחרונות, חוץ מבתחום אחד: מידות גדולות. השוק הזה צמח בארצות הברית ב־17% בשלוש השנים האחרונות, עם רווחים של 20 מיליארד דולר. לשם השוואה, השוק "הרגיל" צמח באותה תקופה ב־7% בלבד. ידועניות מלאות כמו השחקניות רבל ווילסון ומליסה מקארתי והדוגמנית אשלי גרהאם השיקו גם הן קווי אופנה בטווח רחב של מידות, שזכו להצלחה מסחררת.

נראה שכל שנותר ליצרניות האופנה הוא ללקט ללא מאמץ מטבעות מהר הכסף המונח לפתחן, וליהנות מהביקוש האדיר לאופנה שחורגת ממידה 36 וקרובה יותר למידותיה של האישה הממוצעת. אך היגיון, ובוודאי היגיון כלכלי, הוא כנראה לא חלק ממערך השיקולים של החברות בעולם, וגם לא בישראל. זכורה התבטאות של אתי רוטר, הבעלים של רשת קסטרו, כשנשאלה מדוע בגדים מסוימים לא מוצעים למכירה במידות גדולות. תשובתה היתה, "השמלה הזו לא יפה מעל מידה 44". נועה אסטרייכר חקרה עבורנו את הפספוס הגדול של עולם האופנה, ובדקה מדוע לאופנת הפלאס סייז הישראלית, בניגוד לאחיותיה בעולם, יש חוקים משלה.

גם לכדורגל יש חוקים משלו, כמאמר הקלישאה, והחוקים הלא כתובים האלה נשמעים אף הם בלתי הגיוניים בעליל. נשות הנבחרת הלאומית של ארצות הברית, למשל, משתכרות רק כרבע משכרן של הגברים. את הנתון הזה קשה עוד יותר לעכל, כשלומדים להכיר את הסטטיסטיקה: הרווח הנקי של נבחרת הנשים בשנה שעברה היה 6.6 מיליון דולר, לעומת 2 מיליון דולר בלבד שהצליחה להביא נבחרת הגברים. גם באגף הניצחונות הן מציגות הישגים גבוהים בהרבה: 88 לעומת 44 לגברים, בארבע השנים האחרונות.

כשהיא עסוקה עד מעל לראש בהכנות קדחתניות לאולימפיאדה הצפויה בריו באוגוסט, אלי קריגר – מגן אחורי והשחקנית המובילה בנבחרת האמריקאית – התפנתה לשיחה עם דפנה מאור. לקריגר יש סיפור מדהים: הנסיכה הלוחמת, כפי שהיא מכונה (זהו פירוש שם משפחתה בגרמנית), החלה את הקריירה המטאורית שלה בגיל שש, כבת לאב מאמן כדורגל ושחקן מקצועי ואם ספורטיבית ששיחקה כדורסל. אבל בגיל 21 היא שברה את הרגל, ובתוך זמן קצר היא עברה סדרה של התקפי לב, שנגרמו ככל הנראה מאותה פציעה. קריגר עברה תהליך שיקום מתיש, אבל חזרה לשחק כבר באותה שנה.

הנבחרת הלאומית האמריקאית נמצאת עכשיו במוקד ההתעניינות הציבורית, לא רק מאחר שהיא מסומנת כפייבוריטית לזכייה במדליית זהב, אלא גם בשל תביעה ייחודית שהגישו כמה מכוכבותיה, בשם כל שחקניות הנבחרת, נגד פדרציית הכדורגל האמריקאית US Soccer בשל אפליה בשכר.

תראו איך התשובות שהן מקבלות נשמעות בדיוק כמו אלו שזוכה לשמוע כל אישה בכירה ברחבי העולם כשהיא מנסה לנהל משא ומתן בנוגע לשכרה. "שוב ושוב אומרים לנו שאנחנו צריכות להגיד תודה שיש לנו הזדמנות לשחק כדורגל מקצועי, ולקבל כסף על זה". נשמע מוכר, לא?

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#