בוויקיפדיה רצו לאפשר גם לאנשים ללא אינטרנט לעיין בערכים - ואז התחיל הבלגן - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בוויקיפדיה רצו לאפשר גם לאנשים ללא אינטרנט לעיין בערכים - ואז התחיל הבלגן

הצצה לפרויקט החינמי "ויקיפדיה זירו"

3תגובות

התפשטות האינטרנט נראית בלתי ניתנת לעצירה. מה שהחל כמהפכת ה־PC בעולם המערבי, מתפתח בשנים האחרונות בקצב אדיר בעולם השלישי באמצעות סמארטפונים (בעיקר). אולם עדיין יש מדינות רבות בעולם השלישי שבהן הרשת לא נגישה בגלל משטרים שמנסים למנוע אותה מאזרחיהם או בגלל שלאזרחי העולם הנחשל אין כסף לחבילת גלישה. הפתרונות לכך יצירתיים. בקובה, למשל, המנותקת מהאינטרנט העולמי מסיבות פוליטיות, קיים מסחר ער בהתקני דיסק און קי, ובהם מוזיקה, סרטים משחקים ואפילו חדשות.

לאחרונה התעורר דיון ער על נתיב מרתק שמצאה רשת האינטרנט להגיע אל מקומות אסורים ואזרחים מנותקים. "ויקיפדיה זירו" הוא פרויקט ראוי להערכה של ויקימדיה, 
העמותה שמאחורי האנציקלופדיה המקוונת. במסגרת פרויקט זירו, מפעילות סלולר מעניקות למי שאין לו גישה לאינטרנט, אפשרות לגלוש בוויקיפדיה חינם בטלפון נייד.

מתוך ערוץ היוטיוב

מאז 2012 הצטרפו למיזם מפעילות סלולר רבות, בהן אורנג' בקניה, מובילינק בפקיסטאן, טלנור בבורמה ויוניטל באנגולה. גם פייסבוק מציעה שירות המתבסס על רעיון דומה, בשם Facebook Free Basics, שבו הביטים שהולכים לפייסבוק לא נספרים על ידי מפעילות הסלולר. בוויקיפדיה צוברים ידע, בפייסבוק יוצרים רישות – ויש לזה ערך.

כל זה מסייע במיוחד לאנשים שאינם יכולים לרכוש חבילת גלישה, אבל יש ברשותם סמארטפונים, דבר נפוץ למדי בעולם השלישי. באנגולה למשל, עלות 50 מגה־בייט של גלישה ב־Unitel אנגולה היא 2.5 דולר לחודש, בעוד השכר החציוני הוא 67 דולר בחודש.

אולם, מיזמי החינם האלה מעוררים גם 
ביקורת. נטען נגדם, ובמיוחד נגד פייסבוק 
שבניגוד לוויקיפדיה היא חברה מסחרית, כי היוזמה הזו היא למעשה "קולוניאליזם דיגיטלי", ואקט נדיב שנועד גם לצבור לקוחות שבויים של הרשת החברתית. בהודו אף החליטו לחסום את פייסבוק בייסיקס.

פייסבוק פרי בייסיקס אינטרנט
צילום מסך מאתר inter

ביקורת נוספת על מיזמי החינם היא שהם יוצרים שני מעמדות של משתמשים: אלה שיש להם אינטרנט מלא, ואלה שיש להם "מיני־אינטרנט" דל ומוגבל. האם זה בכל זאת עדיף על ניתוק מוחלט?

בסדרת כתבות שהקדיש האתר Motherboard לנושא גילה הכתב ג'ייסון קובלר מה קורה כשמונעים מאנשים את מה שיש לרשת האינטרנט להציע: הם מאלתרים ועוברים על החוק. השיטה פשוטה: חלק מהמשתמשים מגדירים את עצמם כעורכי ערכים בוויקיפדיה, הגדרה שפתוחה לכל אחד. עם ההרשאה הזו הם מעלים לפלטפורמה סרטים, סדרות, משחקים פרוצים, מוזיקה ושאר תוכן פיראטי תוך כדי הפרת זכויות יוצרים. אחר כך הם מפיצים את הלינקים של מיקומי הקבצים בקבוצות פייסבוק גדולות, גם זה במסגרות החינם, והמשתמשים מורידים מוויקיפדיה (חינם) את התוכן למכשירים שלהם ועושים בו שימוש. קובלר זיהה דפוס שימוש כזה באנגולה ובבנגלדש. כך למשל, הוא הגיע לקבוצה שבה יש 2,700 חברים שמפיצים הלאה את הקבצים.

קובלר מצא שבבנגלדש הפעילות מתוחכמת יותר מאשר באנגולה. שם פורסמו מדריכים המסבירים כיצד להמיר קובצי וידאו לקבצים קטנים יותר כדי לקצר את זמן ההעלאה 
ולהפוך אותם לקבצים שקשה יותר לנטר. הוא גילה גם שימוש בכלים שממירים סרטי יוטיוב לוויקימדיה קומונס, שהוא מאגר התמונות והסרטים החינמי של העמותה.

השימוש לרעה של הגולשים מיעוטי היכולת מעורר שאלות טכניות ומוסריות. לאורך השנים ויקיפדיה מקפידה מאוד על זכויות יוצרים. כדי לשמור על רוח ההגינות שלה עורכים של ויקימדיה מנהלים מרדפים אחרי מפרי זכויות היוצרים. "משתמשי ויקיפדיה זירו בבנגלדש נמצאים כעת תחת איומים, ניטור והחרמה מצד עורכי ויקיפדיה", כותב קובלר. הוא מספר על "כוח משימה" שחודר לקבוצת הפייסבוק הסוררות, על חסימה והחרמת הרשאה של עורכי תוכן שמשתמשים בכלי כדי להפר זכויות יוצרים, על בניית פילטרים טכנולוגיים כדי למנוע העלאת קבצים מפרי זכויות יוצרים ועל חסימות של טווחי כתובת IP חשודות. עם זאת, בויקיפדיה לא מתכוונים להפסיק את שירות זירו בגלל ההפרות הנקודתיות.

"ויקיפדיה זירו היא האינטרנט עבור האנשים האלה", כותב קובלר בצדק. הם הרי לא יכולים לצפות בסרטונים ביוטיוב כחלופה ולא יעשו מנוי לנטפליקס וגם לא לפנדורה. לדעתו, פעילותם של המשתמשים המפרים היא טבעית: "כשנותנים לאנשים גישה חלקית לרשת, הם תמיד ימצאו דרכים לעקוף את המכשולים. לאורך השנים נבחנו חוקים שונים שנועדו לעצור פיראטיות באמצעות צנזורה על אתרים שמארחים תוכן מפר זכויות יוצרים, והעמדה הרווחת היתה שזה יהרוס את האינטרנט".

טיעון נוסף שהוא מעלה מגיע מעולם זכויות האדם: "הפיראטים באנגולה לומדים להתארגן אונליין. הם לומדים איך להעלים עקבות 
ברשת, איך להפנות אנשים למידע ולהגן על הקבצים. היכולות האלו עשויות להיות יעילות במאבקים נגד משטרים דכאניים. בהתחשב בכך שבאנגולה יש שליט ששולט כבר 35 שנה, אלה אמצעים חיוניים למאבק. "ניסיון העבר מוכיח: הפיראטיות תמיד תמצא דרך להתקיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#