המפץ הגדול

נפצעת? חלית? תרמת!

אחרי שכלכלת השיתוף עזרה לנו למצוא מיטה ללילה או טרמפ, הגיע תורם של היזמים שמבקשים לעזור לחולים באמצעות חולים אחרים

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

אחרי ששלחה זרועות אל תחומים מסורתיים כמו לינה ותחבורה, הגיע זמנה של כלכלת השיתוף גם להציל חיים. לא מעט יזמים וחברות מנסים לפתח את הטכנולוגיה המשבשת גם בתחום מסורתי זה, ויש לא מעט הצלחות.

"אחד הניסיונות המרתקים בתחום הרפואי הוא פעילות של חברה אמריקאית בשם Help Remedies שהוקמה ב־2008 בניו יורק על ידי היזמים ריצ'רד פיין ונתן פרנק", מספר ד"ר יאיר פרידמן, חוקר ומרצה בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב. "החברה מייצרת ומוכרת תרופות שאינן במרשם, וייחודן בכך שבכל תרופה יש רק חומר פעיל אחד. מה זה אומר? ב־2011 היקף המכירות שלה היה כ־4 מיליון דולר והיא החלה להתרחב לערים נוספות בארצות הברית. אחד ממוצריה המעניינים הוא הפלסטר החברתי – המצאה המתבססת על העיקרון המרכזי של כלכלת השיתוף: חברה מבוססת קהילה ולא משאבים".

צילום: Juhan Sonin

הפלסטר החברתי נולד לפני כמה שנים, כשאחיו של גרהאם דאגלס, בן 18 אז, חלה בלוקמיה ונזקק להשתלת מח עצם. האח החולה היה בר מזל ונמצא עבורו תורם מתאים, אך המחשבה על הרחבת בנק מח העצם לא הרפתה מדאגלס, שהגה רעיון מבריק. "הוא יצר ערכה שיש בה פלסטר, תחבושת ומעטפה מבוילת", מספר פרידמן. "כאשר אדם נפצע ומדמם, הוא משתמש בתחבושת כדי לנקות את הפצע, ומדביק את הפלסטר כדי לסגור אותו. במקום לזרוק אותם לפח בתום השימוש, הוא יכול להכניס אותם למעטפה המבוילת ולשלוח אותה לבנק מח עצם שיבדוק את הדם, ויהפוך את השולח לאחד מהתורמים האפשריים".

הרעיון זכה גם להצלחה מסחרית. "מצד אחד אנשים קונים מוצר שהם צריכים, ומצד שני נוצר, בקלות יחסית, בנק מח עצם גדול שיכול להציל חיים. הלקוחות במקרה זה הם גם הספקים שיכולים לא רק לסייע לאנשים אחרים, אלא במידת הצורך, לסייע בהצלת החיים שלהם עצמם", מסביר פרידמן.

פייסבוק של החולים

PatientsLikeMeצילום: יאיר פרידמן

חברה מעניינת אחרת בתחום הרפואי היא PatientsLikeMe המשרתת כיום כ־400 אלף חולים. "זהו מיזם שנולד ב־2004, שש שנים לאחר שסטפן הייווד אובחן כחולה ALS, ומשפחתו ייסדה מכון לחקר המחלה", מספר ד"ר צפריר בלוך־דוד, מרצה וחוקר במכללה למינהל, שיחד עם ד"ר פרידמן הקים את מכון המחקר והייעוץ וויקונומייז. "המחקר התקדם באטיות מייאשת. שני אחיו של הייווד חיפשו דרך שתאפשר לאסוף מידע בצורה אחרת". ב־2006 הוקמה רשת חברתית ייחודית לחולי ALS, ולאחר מכן הוקמו מגוון פלטפורמות מקבילות לחולי איידס, פרקינסון, אפילפסיה ועוד.

העיקרון של הרשת החברתית דומה לפייסבוק, אך בנוסף לתמיכה שהיא מציעה לחבריה, היא מייצרת גם מקורות ידע ודיווח על התפתחות המחלה של כל חולה, ומאפשרת לאסוף נתונים השוואתיים ממספר רב של חולים. כך, הרשת החברתית הזו מייצרת מאגר ענק של חולים המשתתפים ביצירת ידע חדש על המחלה. מחקר שנערך ב־2010 הראה שרובם המכריע של מהמשתמשים הרגישו שהרשת מסייעת להם במלחמתם במחלה. ב־2011 מנהלי החברה פתחו אותה לכל חולה באשר הוא, וכיום יש בה קהילה של חולים בכ־2,000 מחלות. בזכות הצטברות הידע, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) חתם עם החברה על הסכם שאמור להפוך את המידע שנאסף מהחולים לתובנות רפואיות שיקדמו שימוש בטוח יותר בתרופות.

ד"ר צפריר בלוך-דוד

"הפעילות של הרשת החברתית שקופה, והחולים יודעים היטב לאן מועבר המידע, ובכמה הוא נמכר", אומר פרידמן, "זוהי חברה רווחית והיא בנויה על מודל חדשני שבו המשתמשים הם גם לקוחות יצרניים של התוכן שמוכרת החברה. מצד אחר הם גם הצרכן. מצד שלישי יש עוד לקוח – חברות התרופות, קליניקות ומכוני המחקר שמשוועים למידע חדש כדי לקדם את הטיפול באותן מחלות שהחולים מספקים עליהן מידע". מתברר שהמודל החדשני הזה עובד. על פי מאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין "הרווארד ביזנס ריוויו", יותר מ־60 מחקרים כבר יצאו לדרך בזכות השימוש בנתוני המאגר.

יש רופא באולם?

יישום רפואי ישראלי המתבסס על עקרונות כלכלת השיתוף עדיין ממתין לפריצת דרך שעשויה להציל חיים. "'נאמן חיים' הוא מושג שטבעה אפליקציה שאותה יזמה מד"א, המאפשרת לאנשים שעברו קורס עזרה ראשונה לקבל הודעה ברגע שאדם שנמצא בקרבתם זקוק לעזרה", מספר בלוך־דוד.

לדברי פרידמן, תופעת השיתוף, שהחלה בעולם עם המשבר הכלכלי של 2008 במטרה לחסוך כסף, והגיעה לישראל בעקבות מחאת 2011, מתייחדת בשני עקרונות – החברה המסחרית שמנווטת את הפעילות אינה בעלת הנכסים אלא הציבור; ובעזרת הטכנולוגיה, היא מסוגלת להגיע לקהלים עצומים.

וכמה ממאות או אלפי המיזמים שפועלים כיום אכן ישרדו?

בלוך־דוד: "ימים יגידו. בתחום הרפואה אנחנו רואים לא מעט מיזמים, החל בשיתוף של ציוד רפואי דרך מעבדות מחקר קהילתיות ועד גוף מחקר שמאחד גופים רבים ופורטל בתחום הסרטן. הזכרנו כבר את שתי החברות האמריקאיות המשגשגות בתחום. חשוב להבין שבתחום כלכלת השיתוף נדרשת אמנם טכנולוגיה, אבל היא מבוססת בעיקר על הבנת הפסיכולוגיה והשיווק לציבור. המודל העסקי הזה עובד על אמון ושיתוף פעולה. מי שיצליח לשכנע את הלקוחות שלו להצטרף – ירוויח". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker