החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשימה נחשפת: איפה הכי כדאי לעבוד בישראל

הייטק זה אמנם נחמד – במיוחד אם מדובר בחברה בינלאומית מבוססת כמו גוגל או פייסבוק – אבל קביעות, ועד חזק ושכר גבוה חשובים הרבה יותר. וגם: מי הן 7 החברות שעפו מהטבלה – ומי הן 3 המצטרפות החדשות? אלה העדפות העובדים בישראל

43תגובות
לוגו 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן

חברות ההייטק והטכנולוגיה הפועלות כיום בישראל, בין אם חברות מקומיות או מרכזי פיתוח בינלאומיים, שולטות ללא עוררין בטבלת 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן לשנת 2016. לא פחות מ־37 חברות ברשימה הן חברות טכנולוגיה, ארבע מהן בעשירייה הראשונה. לשם השוואה, מתחום הפיננסים, השני בגודלו ברשימה, נכנסו לטבלה 18 חברות, ומהתעשייה 17 חברות בלבד. בנוסף, ארבע מתוך שמונה החברות החדשות שנכנסו השנה לראשונה לטבלה הן חברות הייטק, וכך גם החברות שביצעו השנה את הקפיצה הגדולה ביותר – פייסבוק (שעלתה ב־19 שלבים) ו־ WIX (16 שלבים). עם זאת, גם הנסיגה הגדולה ביותר בדירוג רשומה על שמה של חברת הייטק, רד האט, שירדה ב־10 מקומות.

ממצאים אלה מלמדים כי למרות הילת "סטארט-אפ ניישן" וחלומות האקזיט, עובדי ענף ההייטק בישראל מעדיפים את הביטחון התעסוקתי שמתלווה לעבודה בחברות גדולות ומבוססות כמו גוגל (המדורגת במקום השני), אינטל (במקום השלישי, כבשנה שעברה, על אף שחשוב להביא בחשבון שהסקר נערך לפני מהלך הפיטורים הנרחב), HP (במקום השישי) או אמדוקס (11).

מקום של כבוד בלבם של העובדים בישראל שמור גם לחברות הביטחוניות שמציעות שילוב קוסם במיוחד: עבודה בתחום מעניין וחשוב, לעתים קרובות טכנולוגי, במפעל המוגן על ידי ועד חזק. כל החברות הגדולות בתחום זה מיוצגות בטבלה במיקומים גבוהים, למעט התעשייה הצבאית שספגה לא מעט זעזועים בשנים האחרונות.

>> הבחינות של לשכת עורכי הדין: רק 50% עברו - ומי במקום הראשון?

הזינוק שמציגה השנה הקריה למחקר גרעיני, שסגרה בשנה שעברה את הרשימה, הוא עדות נוספת לכוחו של הענף. גם צה"ל שומר על פופולריות גבוהה, למרות החשש מפני קיצוץ בפנסיה המשולמת לאנשי הקבע ולאזרחים עובדי צה"ל. משטרת ישראל שומרת על מיקומה בטבלה ואף משפרת אותו בשלושה מקומות יחסית לדירוג של השנה שעברה.

חוסר הביטחון התעסוקתי השורר בשנים האחרונות בשוק העבודה בישראל מתבטא בדירוג גם השנה, לא רק בשאיפה לעבוד בחברות הגדולות אלא גם בשאיפה להשתלב בשירות הציבורי. משרדי הממשלה מדורגים גבוה (17), עלייה של שלושה שלבים יחסית לשנה שעברה, מעל חברות זוהרות הרבה יותר, כמו אפל (26) וצ'ק פוינט (28), ורק מקום אחד אחרי פייסבוק.

בנק ישראל (41) אמנם נסוג השנה בשלב אחד לעומת השנה שעברה, אבל הוא עדיין מבוקש יותר ממפעלי ים המלח (42), למשל, על כל הצ'ופרים שהוא נותן לעובדיו. החברות הממשלתיות מככבות גם הן, ובראשן כרגיל חברת החשמל שתופסת, כמו בכל השנים האחרונות, את המקום הראשון בטבלה. העובד הישראלי לא מוטרד מפרשות השוחד, ומעריך מקום עבודה בטוח שהשכר הממוצע בו הוא כ־25 אלף שקל בחודש. בצמרת שני מונופולים ממשלתיים נוספים – התעשייה האווירית (9) ומקורות (19), ורק נמל אשדוד נסוג אל המקום ה־33; סיפורי אלון חסן אולי כן ערערו את הרצון לעבוד שם, שהרי רק לפני שנתיים דורג הנמל במקום ה־24.

נמל חיפה, ששכר עובדיו דווקא גבוה יותר מזה שבנמל אשדוד, וגם רמת הנפוטיזם שם גבוהה – ל־25% מכלל העובדים יש בני משפחה בנמל – הגיע השנה רק למקום
ה־71, וירד שבעה שלבים בשנתיים. לעומתו, רשות שדות התעופה (72), שלפני שנתיים עמדה במקום ה־98, מפלסת בהתמדה את דרכה במעלה הטבלה. עלייה גדולה נוספת רושמת השנה גם רכבת ישראל (80), שמשפרת את מיקומה ב־12 שלבים לעומת הדירוג של 2015.

יציבות ניכרת במעמדו של המגזר הפיננסי. למעט בנק מזרחי־טפחות (65) שמאבד שבעה מקומות ומתייצב במקום הנמוך ביותר מבין הבנקים, ובנק יהב (56) שעולה בשמונה, התזוזות בתחום קלות יחסית. מבין הבנקים, המבוקש ביותר כמקום עבודה הוא בנק לאומי (5), ואחריו בנק הפועלים (8). מבין חברות הביטוח המבוקשת ביותר היא ביטוח ישיר (14). מתחרותיה, AIG (במקום ה-82) ומנורה (92), הרחק מאחור. באופן מעניין, חברות האשראי מדורגות במיקומים קרובים מאוד: ישרכארט (23), לאומי קארד (25) וכאל (27).

כוכבות הדירוג לשעבר, חברות התקשורת והסלולר, מדשדשות הרחק מאחור. היוצאת מהכלל היא בזק (18), אף שגם היא בנסיגה מתונה, לאחר שלפני שנתיים דורגה במקום ה־12. את המקום הראשון מבין חברות הסלולר תופסת עדיין פרטנר (30) שיורדת בארבעה שלבים יחסית לשנה שעברה ובשמונה יחסית למיקומה לפני שנתיים. סלקום (47) סופגת את הירידה החדה ביותר בענף, עשרה מקומות, ופלאפון (67) לא מצליחה להתאושש אך שומרת, פחות או יותר, על מיקומה. חברת הטלוויזיה בלוויין yes (מקום 62) אמנם אינה במקום גבוה, אך מצבה טוב מזה של מתחרתה, HOT, שכלל אינה מופיעה בטבלה.

את מגזר המסחר השירותים מובילה סופרפארם (24) שיורדת השנה בשלושה שלבים, אך מתחרותיה לקטגוריה נמצאות הרחק מאחור: אלקטרה (61), יוניון מוטורס (74) ונספרסו (90) המדורגת השנה בראשונה. אל על (45) משלימה צלילה של 16 שלבים בשנתיים. במגזר התעשייה מובילה כמו תמיד טבע (4), שצועדת בעקביות צעד אחד קדימה מדי שנה. שטראוס (10) ואסם (22) עלו אף הן במעט, אך את הקפיצות הגדולות ביצעו שיכון ובינוי (49) שמזנקת בלא פחות מ־16 שלבים, ולפני שנתיים כלל לא דורגה, ותרכובות ברום (58) שעלתה ב־15 שלבים. ההידרדרות הבולטת בענף היא זו של פריגו (66) שצונחת השנה בתשעה שלבים ומשלימה ירידה של 19 מקומות בשנתיים. שלוש מהחברות החדשות בדירוג השנה הן חברות תרופות: אלי לילי האמריקאית (91); MSD או בשמה המוכר יותר מרק (89), וסאנופי (85).

החברות שעזבו השנה את הטבלה מגיעות מתחומים מגוונים: קומברס ודל מתחום ההייטק, אגד וכלמוביל מתחום התחבורה ומתחום התשתיות עזבו בתי הזיקוק, אורמת וגם התעשייה הצבאית.

כך בדקנו

הדירוג מבוסס על סקרים שנערכו בקרב עשרות אלפי מועסקים במשק ולפי נתוני מעסיקים ב–12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2015. תחילה נערך מבחן מקדים במדגם מייצג של אוכלוסיית המועסקים (יותר מ-2,000 נסקרים) ולפיו שוקללו הפרמטרים החשובים לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה. לאחר מכן נערך סקר רחב יותר, ותוצאותיו שוקללו בהתאם למשקלות שנקבעו בסקר המקדים. בדירוג נכללו תוצאותיהם של סקרים פנים-ארגוניים שנערכו ביותר מ-70 חברות בענפי המשק. לסקרי העובדים מצטרפים שני סקרים נוספים: הראשון נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות; השני בקרב מנהלי משאבי אנוש בחברות המובילות במשק. נתונים שנמסרו מהחברות המובילות לגבי מאפייני הרווחה בארגון ורמת ההשקעה בהם שוקללו אף הם בדירוג הסופי. הדירוג מבוסס על תמהיל של עמדות ותפישות של עובדים כלפי החברות שבהן הם מועסקים וכן כלפי חברות אחרות. עובדים הנשאלים לגבי מקומות העבודה המועדפים עליהם מתבססים גם על מידע שמגיע אליהם מחברים, מפרסומים ומהיכרות ומקשרי עבודה עם אותן חברות. כדי למנוע הטיות ולהקיף מגוון רב של דעות מבוצעים הסקרים לאורך השנה ובפיזור ארצי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#