הזמן נגמר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המפץ הגדול

הזמן נגמר

חברת Pebble פיתחה את השעונים החכמים והמציאה שוק חדש, אבל בתחרות מול אפל וסמסונג לא היה לה סיכוי

ראשי ענף ההייטק המקומי אומרים מדי פעם בדאגה כי "אין תעשייה בישראל". אמנם יש לנו את צ'ק פוינט ואמדוקס, אבל הן היוצאות מהכלל. ישראל עדיין מצטיינת יותר בסטארטאפים שנמכרים ונבלעים בחברות גדולות. ד"ר שי הראל, מרצה וחוקר בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית, והמנהל האקדמי של תוכנית המנהלים לתואר שני בהתמחות בניהול והשקעה בסטארטאפים, חושב שזה דווקא בסדר גמור. "תנו לסטארטאפ ניישן להצדיק את שמה", הוא אומר."תרבות האקזיטים נכונה ומוצדקת לא מעט פעמים, ובניגוד לתפישה הרווחת היא לא מונעת בהכרח מתאוות בצע. פעמים רבות האלטרנטיבה העומדת בפני היזם היא להימכר או למות.

"צריך לזכור שיש יתרונות במכירה לחברה בינלאומית. הסטארטאפ הישראלי נהפך למרכז הפיתוח, נכנס כסף זר, מגיע ידע חדש, ומה שהתחיל עם חברים בוגרי הטכניון מבשיל לפלטפורמה גדולה. אקזיטים הם לא אובדן של ידע, הם צורת למידה", הוא קובע. "במצב שבו אין יתרון תחרותי, עדיף להימכר. אין סיבה להתעקש על הקמת חברה גדולה ולחוות כישלון", אומר הראל.

אי־פי

הסיפור של אריק מיג'יקובסקי, היזם שהקים את יצרנית השעונים החכמים פבל (Pebble), ממחיש בדיוק את הנקודה שעליה מדבר הראל. "שעונים חכמים קיימים כבר 40־30 שנה", הוא מסביר, "כולם זוכרים את שעוני הקסיו שכללו גם מחשבון קטן. בעבר שעון חכם היה המתנה האולטימטיבית לבר מצווה או לחתונה, גם אני קיבלתי אחד כזה, ואז הגיע הטלפון הנייד, ושעון היד מת". מיג'יקובסקי הקנדי היה רק בן 26 כשחשב שאפשר לעשות לו החייאה על ידי חיבור תכונות של מחשב לשעון היד. ב־2008 הוא הגיע עם הרעיון למאיץ (אקסלרטור) האמריקאי הידוע Y Combinator. "למרות החדשנות של הרעיון, הוא לא הצליח לשכנע קרנות הון הסיכון להשקיע בו. הסיבה היתה שהוא ביקש סכום קטן מדי", אומר הראל.

היזם הצעיר לא ויתר. הוא היה צריך 100 אלף דולר והחליט לנסות לגייס את הסכום הצנוע באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים קיקסטארטר. "באפריל 2012 הושק קמפיין, והסכום המבוקש גויס בתוך שעתיים", מספר הראל. "בסוף היום הראשון כבר היו לו מיליון דולר ביד, וכעבור חודש כ־69 אלף איש נתנו לו כ־10.2 מיליון דולר כדי שבבוא היום יוכלו לקרוא מיילים ולקבל מסרונים בשעון יד. זה היה ועדיין אחד מהקמפיינים המוצלחים ביותר בתולדות קיקסטארטר, וההצלחה הבהירה שהשוק מעוניין במוצר הזה ומאמין שהיזם יצליח לפתח אותו".

אי־פי

מעודד מכך, הקים מיג'יקובסקי את פבל. ב־2011 היו לו תשעה עובדים, וארבע שנים לאחר מכן הוא העסיק 130 איש. ואולם, ההצלחה הולידה אתגרים חדשים. למשל, איך לייצר ולהפיץ את השעון לכ־69 אלף המשקיעים, כשלחברה אין מערך ייצור והפצה. "החברה החלה לייצר בטייוואן", מספר הראל. "במקום לעבור את השלבים האלה בזה אחר זה, הכל קרה בבת אחת". אטיות האספקה ולא מעט תגובות של אכזבה עם קבלת המוצר המוגמר היו הבעיות הראשונות של פבל, אבל הן התגמדו לעומת מה שבא אחר כך – התחרות.

"סמסונג, אפל, LG ולנובו שמו לב למוצר החדש ולביקוש שהוא מעורר", מספר הראל. "גם הן הבינו את הפוטנציאל של השוק, שבו נוצרו שתי קטגוריות: הצמידים החכמים והשעונים החכמים. השעונים הם מוצר משלים לטלפון ומהווים מסך נוסף לצפייה בהודעות וכלי לשליטה מרחוק בטלפון. הצמידים מודדים פעילות ספורטיבית, צריכת קלוריות ומנטרים שינה. בשנים האחרונות נוספו לשניהם חיישנים המסייעים באיסוף מידע רב על הלובש. למשל, לשעון החכם שהוציאו אפל, סמסונג וחברות נוספות, יש גם חיישני דופק וחיישנים לניטור רמת החמצן בדם. בעתיד רצועות השעון יוכלו לעשות בדיקת א.ק.ג או בדיקת לחץ דם. כל החברות הגדולות הבינו שלא מדובר רק במסך קטן שעונדים על היד כדי לקרוא מסרונים, אלא בגאדג'ט שישנה את פני העתיד".

נדב אריאל

אלא שבתחרות מול ענקיות הטכנולוגיה, פבל הקטנה היתה חסרת אונים. "ב־2015 נמכרו 21 מיליון שעונים חכמים. מתוכם, אפל מכרה 13 מיליון ופבל מכרה כמיליון שעונים. בינתיים סמסונג הוציאה ששה סוגי שעונים חדשים, אפל השקיעה עשרות מיליוני דולרים בפיתוח, וגם חברות סיניות גדולות הצטרפו למרוץ סביב המחשבים הלבישים. פבל, שיצרה במידה רבה את השוק, לא היתה מסוגלת להחזיק בו. חסרה לה יכולת הפיתוח שיש לחברות הגדולות. ב־2015 יצאה החברה לעוד קמפיין קיקסטארטר, והפעם גייסה 20 מיליון דולר מכ־75 אלף איש, אבל גם זה לא יעזור כנראה. ממש באחרונה התבשרנו כי היא עומדת לפטר 25% מתוך 160 עובדיה".

האם הסיפור של פבל מוכיח שגורלה של חברה קטנה ומהפכנית להיבלע על ידי הגדולים ממנה?

צילום מסך מתוך את

"זוהי דילמת סטארטאפ קלאסית – יש לך רעיון, אבל אתה קטן וחסר אמצעים. לרוב, אם לא תתחבר למישהו גדול, הוא יעשה את זה לבד. מצד אחר, בפני החברה הגדולה יש שתי אפשרויות, או לפתח לבד או לקנות מוצר קיים עם ידע וניסיון, ולקצר את זמן ההגעה לשוק. אמבקרי תרבות האקזיטים, שוכחים שלרוב אקזיט מגיע כי אין ברירה, במצב של חברה של מוצר אחד בלי כסף לפיתוח. גם ווייז נהפכה למרכז פיתוח של גוגל".

אבל צ'ק פוינט הצליחה.

"צ'ק פוינט היא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. זוהי חברה שהמציאה את השוק. גם פבל המציאה את השוק אבל היא הביאה מוצר צריכה קל יחסית לחיקוי. זה לא הפיירוול של לפני 20 שנה".

בקרוב נענוד שעון חכם של אחת החברות הגדולות?

"העולם הולך לכיוון הזה. כרגע לשעון החכם יש סוג של חיסרון חברתי. כשאתה יושב עם אדם בפגישה והוא מציץ מדי פעם במסך הטלפון הנייד שלו, אתה יודע שהוא בודק אם קיבל מסרונים או מיילים. לעומת זאת, הייתי בפגישה עם בעל שעון חכם שכל הזמן הציץ בשעון. ההצצה האינטנסיבית בשעון אותתה כביכול שהוא משועמם ומחכה שהפגישה תיגמר. זה היה מרגיז. אבל כנראה שנצטרך להתרגל גם לזה.

"ואולי הכי חשוב, בעוד השעונים החכמים הובילו להתפתחות מוצרים שאפשר לומר שהם Nice To Have, ההערכות כרגע הן שנגיע למפץ משמעותי יותר – איסוף הנתונים הרפואיים מכמות כה גדולה של אנשים תוביל למהפכה בתחום של הרפואה המונעת ותשפר את יכולת האיתור המוקדם של מחלות. כיום יש לא מעט סטארטאפים ישראלים שעובדים על פיתוחים בתחום זה״. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#