40 אלף עמותות 
(על הנייר בלבד) - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מגזר שלישי

40 אלף עמותות 
(על הנייר בלבד)

המפה החברתית של ארגון מידות עושה סדר בג'ונגל הסבוך של 
המגזר השלישי

מה הקשר בין מכון מחקר, עמותה לטיפול בילדים חולי סרטן, ובית כנסת? לכאורה אין כל קשר, אלא שבישראל של 2016 הם מחוברים בקשר הדוק וחוקי. שלושתם הוקמו שלא למטרת רווח, לכן משויכים אוטומטית ל"מגזר השלישי".

"כ־40 אלף עמותות רשומות ברשם העמותות, ורק כ־13 אלף מהן אכן פעילות 
ומדווחות", אומר גיא בייגל, מנכ"ל עמותת מידות שהוקמה למען הגברת השקיפות ודירוג האפקטיביות של ארגוני מגזר שלישי. בדיקה שערכה מידות לאלפי הארגונים הפעילים לפי תחומי פעילות (רווחה, חינוך, בריאות ופילנתרופיה) ולפי מחזור שנתי (מעל מיליון שקל) העלתה כי רק כ־700 מהם הן עמותות "קלאסיות" המטפלות בציבור הרחב, מחלוקת מזון ועד טיפול באוכלוסיות מוחלשות.

אלון רון

כך יצא לדרך מיזם "המפה החברתית" של מידות, בתמיכת חברת הביטוח מגדל. המיזם הוא אתר בפיתוח הסדנה לידע ציבורי הכולל 625 עמותות הפועלות בליבת המגזר. בניגוד לאתר גיידסטאר הכולל את כל העמותות, המפה החברתית מאפשרת ליצור סטטיסטיקה וחתכים שונים. "המפה החברתית מיועדת ללקוחות המחפשים את העמותות השונות, וגם לתורמים אפשריים", אומר בייגל.

לפי המפה החברתית, תקציבן של 625 העמותות "הקלאסיות" הוא כ־10 מיליארד שקל בשנה. "סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגים תמונה מעוותת לפיה המגזר השלישי מגלגל כ־100 מיליארד שקל בשנה", אומר בייגל. רוב העמותות קטנות, והמחזור של כמחציתן הוא 5 מיליון שקל ומטה. רק ל־2% מהן מחזור יש של 100 מיליון שקל בשנה ומעלה.

52% מהעמותות עוסקות בתחום הרווחה, 29% בתחום החינוך, 13% בתחום הבריאות, והשאר עוסקות בתחומים אחרים, למשל תרבות או פילנתרופיה. באופן מפתיע המספר הגדול ביותר של עמותות פעילות נמצא בתחום בעלי המוגבלויות – לא פחות מ־17% מהן עוסקות בו.

נתון מעניין נוסף מתגלה בבדיקת תקציבי העמותות. 44% ממנו מגיעים מהמדינה. רק 32% הם מתרומות, 16% מגיעים מהכנסות עצמיות ועוד 7% הם מתרומות שוות כסף, כמו מזון או שעות התנדבות. 72% מהעמותות מקבלות כסף ממדינת ישראל. ל־87% מכלל העמותות יש אישור המאפשר לתורמיהן 
להזדכות על התרומות מול מס הכנסה, מה שמסביר אולי מדוע 94% מהעמותות נתמכות גם על ידי פילנתרופיה. "הנתון הזה מבהיר לנו את רמת ההפרטה בישראל, כשהעמותות נהפכו עם השנים לזרוע המבצעת של משרדי הרווחה, החינוך והבריאות, ומקבלות בעבור שירותיהן כסף מהמדינה. עם זאת, הן לא 
באמת יכולות לשרוד ללא תמיכת הפילנתרופיה", אומר בייגל.

על פי המפה החברתית, העמותה בעלת המחזור הגדול בישראל היא תפנית בחינוך, מיסודה של קרן רש"י, המעסיקה יותר מ־8,200 עובדים ופועלת למען ילדים ונוער בסיכון. מחזור הפעילות של העמותה היה 570 מיליון שקל ב־2013. אחריה צועדת עזר מציון עם תקציב של 317 מיליון שקל. לשם השוואה, תקציב עמותת יד שרה הוא 111 מיליון שקל בשנה ושל אלו"ט – כ־132 מיליון שקל.

בייגל מצביע על הבעייתיות שבריבוי העמותות לפי החוק. "אי ההבחנה בין עמותה קלאסית המטפלת בבעיה חברתית, למלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) או חל"צ (חברה 
לתועלת הציבור) הוא אבסורד", הוא אומר. "לוקחים עשרות אלפי ארגונים שנקראים עמותה ומכניסים את כולם לאותו סיר, כך שאתה מאבד לחלוטין את היכולת להשוות. מכוני מחקר, למשל, הוקמו ללא כוונת רווח, ושם תמיד יינתנו משכורות גבוהות שיקפיצו את בכיריהם לרשימת שיאני השכר. אלה סכומים שכמעט לא ניתן למצוא בעמותות שתפקידן לטפל בצורכי הציבור בתחומים כמו בריאות, רווחה או חינוך. כשמכון, קרן, אוניברסיטה או בית חולים נכנסים לרשימת ה'מגזר השלישי', ומתפרסמות כתבות על כמה מרוויחים בו, תמיד יהיו אנשים שיגידו: אנחנו לא תורמים יותר. ובצדק. אם אין אבחנה בין עמותה לעמותה, למה שיתרמו?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#