כלכלה בת–קיימא - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סביבה

כלכלה בת–קיימא

בשורה טובה: ייתכן שהמציאות פחות מטרידה. מחקר חדש מצא שאפשר להתיידד עם הסביבה 
בלי לפגוע בצמיחה הכלכלית, לפחות באוסטרליה

תגובות

נהוג לחשוב שצמיחה כלכלית באה על חשבון הסביבה, אבל מחקר חדש שנערך באוסטרליה ופורסם באחרונה בכתב העת Nature, מלמד שאפשר גם וגם: גם לחולל צמיחה כלכלית, וגם להוריד את הלחץ ההרסני על הסביבה.

החוקרים האוסטרלים בנו תשעה מודלים עתידיים המתארים בפירוט את יחסי הגומלין המורכבים של הכלכלה האוסטרלית עם הכלכלה העולמית ועם הסביבה. הם בחנו פרמטרים רבים כמו שימושי קרקע, ייצור חשמל, מגוון ביולוגי, השפעות שינוי האקלים, פליטות גזי חממה, תחבורה, גובה המשכורות ועוד.

בלומברג

לפי כל התסריטים שבחנו החוקרים, עד שנת 2050 צפוי גידול של פי שניים עד שלושה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). ואולם, בתסריטים כלכליים שבהם לא מתחשבים בסביבה ולא ננקטים צעדים לצמצום הנזק שגורם האדם, גם פליטות גזי חממה עלולות להכפיל את עצמן.

לעומת זאת, בתסריטים שבהם שומרים על משאבים, משתמשים בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה ופועלים לתיקון נזקים, אפשר לצמצם את פליטות גזי החממה בצורה משמעותית. החוקרים מעריכים כי מדיניות כזאת עשויה להביא את אוסטרליה למצב שבו היא קולטת או מנטרלת יותר גזי חממה מאשר פולטת. כמו כן, אוסטרליה תוכל להגדיל את שטח היערות המקומיים ב־25%. וכל זה במקביל להכפלה של התמ"ג.

בלומברג

"התוצאה המרשימה של המחקר היא שהכלכלה האוסטרלית העתידית יכולה גם לשגשג וגם לשמור על סביבה בת־קיימא", מסביר ד"ר דניאל מדר, היועץ המדעי של "זווית", סוכנות ידיעות סביבתית. ואולם, מוסיף מדר, "כמו בכל מחקר כלכלי, גם המחקר הזה לא יכול לצפות את כל התסריטים האפשריים. בנוסף, החוקרים נוקטים בגישה של תיקון נזקים ופחות עוסקים במניעתם. למשל, הם מתייחסים יותר לנטיעת יערות כאמצעים לצמצום השפעות של פליטות גזי חממה, ופחות למניעת הפליטות מלכתחילה".

למרות הביקורת, מדר היה שמח אם מחקר כזה היה נערך גם עבור הכלכלה הישראלית. "אפשר להתאים את המודלים הכלכליים שנבנו במחקר גם לישראל ולראות איך הם חוזים את העתיד הכלכלי־סביבתי שלנו. זו יכולה להיות זריקת עידוד לכלכלה המקומית והמלצה למקבלי ההחלטות לחשב מסלול מחדש לעתיד מקיים יותר, ומי שייצאו נשכרים מהעניין הם הדורות הבאים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#