הצעירים

הדור שמזנק בעלייה

בני דור המילניום בכל העולם חכמים ומשכילים יותר, אך ייתכן שדווקא ההורים מונעים מילדיהם למצות את הפוטנציאל האדיר הטמון בהם

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

שן שיאנג מתגורר באתר בנייה בשנחאי, במכולה שאותה הוא חולק עם עוד שבעה פועלים צעירים אחרים. הוא ישן על דרגש ונעזר בדלי כדי להתקלח. "זה לא נוח", הוא אומר. עם זאת, הוא לא משלם דמי שכירות ונמצא במרחק של כמה צעדים בלבד ממקום העבודה. שן, שנולד ב־1989, מגיע מכפר של "הרים, נהרות ועצים". הוא מהגר עבודה ובנם של שני מהגרים, ולכן תמיד היה אזרח סוג ב' בארצו.

בסין, שירותים ציבוריים רבים בערים שמורים למי שמחזיקים בהיתר עבודה. על אף הרפורמות שהועברו באחרונה, עדיין קשה למהגרים מהכפרים להשיג היתרי עבודה בערים הגדולות. שן לא היה זכאי ללימודים בבית ספר ממשלתי בשנחאי, אף שהוריו עבדו שם. במקום זאת, הוא צריך היה להסתפק בבית ספר פחות טוב בכפר שלו. עכשיו הוא מסייד בתי מלון. השאיפה שלו היא "להתחתן מהר ככל שאוכל", אבל הוא לא יכול להרשות זאת לעצמו. בסין יש יותר גברים צעירים מאשר נשים צעירות, מאחר שבעשורים קודמים נשים רבות עברו הפלה כאשר התברר שהן נושאות בנות. לכן הנשים כיום יכולות להרשות לעצמן להיות בררניות. לשן היתה פעם חברה, אבל המשפחה שלה דרשה שיקנה לה בית. "לא היה לי מספיק כסף, אז נפרדנו", הוא מספר. הוא בספק אם אי פעם יוכל לקנות דירה בשנחאי. כך או כך, ללא היתר מתאים ילדיו לא יוכלו לקבל חינוך מסובסד או שירותי בריאות. "זה לא הוגן", הוא אומר.

יש 1.8 מיליארד צעירים בעולם, כמעט רבע מכלל האוכלוסייה (המונח "צעירים" מתייחס לבני 15־30). לא כדאי להתייחס ברצינות לכל ההכללות לגבי הקבוצה העצומה הזאת – מה שנכון לגבי הצעירים בסין לא תקף לגבי צעירים בארצות הברית או בבורונדי – אבל יש בכל זאת כמה דברים משותפים לכולם: הם גדלו בעידן הסמארטפונים ובצלו של אסון כלכלי גלובלי; הם חוששים שיהיה להם קשה להשיג השכלה טובה, עבודה יציבה, בית וגם – בסופו של דבר – בני ובנות זוג, כדי שיוכלו להקים משפחה.

חכמים וליברלים יותר מכל דור קודם. הפגנה של תנועת "אוקיופיי לונדון", אחד במאי 2012צילום: בלומברג

תאגידים רבים אובססיביים בניסיון שלהם להבין מה בני דור המילניום חושבים ומה הדרך הטובה ביותר לגייס אותם לעבודה או למכור להם מוצרים ושירותים. יועצים מפרסמים אינספור דו"חות שמסבירים שהם אוהבים לשתף, דורשים כל הזמן שבחים וכן הלאה. המומחים חוששים שבני דור המילניום במדינות עשירות אף פעם לא ייצאו מגיל ההתבגרות, עם ההעלאה הבלתי פוסקת של תמונות סלפי לרשתות החברתיות והצורך שלהם ב"מרחבים בטוחים" באוניברסיטה, שבהם יהיו מוגנים מפני רעיונות שהם חשים עמם לא בנוח.

חינוך ותעסוקה של צעירים הם סוגיות גלובליות, היות ש־85% מהצעירים בעולם חיים במדינות מתפתחות. צעירים הם מיעוט שמדוכא ונבלם על ידי ההורים. הם כמובן לא דומים למיעוטים מדוכאים אחרים, שכן מי שמדכאים אותם לא מתכוונים להזיק להם. נהפוך הוא, הם לעתים אוהבים ומטפחים אותם. רבים מהם היו גם מחליפים עמם מקומות בשמחה.

במובן מסוים, מצבם של הצעירים כיום טוב יותר מאי פעם. הם עשירים יותר וצפויים לחיות יותר מכל אחד מהדורות הקודמים. בסמארטפונים שלהם הם יכולים למצוא את כל המידע שבעולם. אם הם נשים או להט"בים, הם נהנים ברוב המדינות מחירויות שקודמיהם אפילו לא חלמו עליהן. הם גם חכמים יותר מכל דור קודם. הציונים הממוצעים במבחני אינטליגנציה עולים כבר כמה עשורים במדינות רבות, הודות לשיפור התזונה וחינוך טוב יותר.

ואולם הכישורים של בני הדור הזה מתבזבזים. ברוב האזורים בעולם יש להם סבירות גבוהה פי שניים מהוריהם להיות מובטלים. יותר מ־25% מהצעירים במדינות בעלות הכנסה בינונית ו־15% מהצעירים במדינות העשירות משתייכים למה שמכונה NEET (Not in Education, Employment or Training) – ללא השכלה, תעסוקה או הכשרה. שוק העבודה שאליו הם נכנסים תחרותי מאי פעם, ובמדינות רבות החוקים מוטים לטובת מי שכבר מועסקים. ההשכלה הגבוהה נהפכה יקרה כל כך, עד שסטודנטים רבים שוקעים בחובות. הדיור התייקר גם כן, במיוחד בערים גדולות שבהן נמצאות המשרות הטובות ביותר. צעירים משתוקקים לעבור לגור בערים כאלה: מלבד שכר גבוה יותר, הן מציעות ריגושים ומבחר גדול יותר של בני זוג פוטנציאליים. עם זאת, ההיצע המוגבל של דירות מקשה עליהם.

עבור שני המינים הדרך לבגרות נהפכה לארוכה ומורכבת יותר. זהו דבר טוב בעיקרו. צעירים רבים בעולם לומדים כיום עד אמצע שנות ה־20 לחייהם ודוחים את ההורות עד לסוף שנות ה־30 לחייהם. הם מקימים משפחות בשלב מאוחר יותר, הן מאחר שהם רוצים לדחות זאת והן כיוון שלוקח להם יותר זמן לבסס את הקריירות שלהם ולחוש ביטחון פיננסי. ואולם על אף השיפורים בטיפולי הפריון, השעון הביולוגי לא כוון מחדש כך שיתאים לחיי העבודה המודרניים.

לאורך ההיסטוריה האנושית, המבוגרים סבסדו את הצעירים. ואולם במדינות העשירות, הכסף מתחיל לזרום בכיוון ההפוך. רונלד לי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואנדרו מייסון מאוניברסיטת הוואי מדדו כמה אנשים משתכרים בגילים שונים ב־23 מדינות, וכמה הם צורכים. העברות בין־דוריות בתוך משפחות עדיין זורמות כמעט רק מהמבוגרים לצעירים. ואולם, במדינות העשירות ניתנת עדיפות בהוצאה הציבורית לפנסיות ולטיפול רפואי למבוגרים, על פני חינוך לצעירים. בחמש מתוך 23 מדינות במחקר של לי ומייסון (גרמניה, אוסטריה, יפן, סלובניה והונגריה), זרימת המשאבים (הציבורית והפרטית) היא כעת מהצעירים למבוגרים, שבדרך כלל עשירים מהם. ככל שחברות מזדקנות, עוד ועוד מדינות בעולם יצטרפו אליהן.

פוליטיקאים במדינות דמוקרטיות מקשיבים לאנשים שמצביעים – משהו שצעירים רבים לא עושים. רק 23% מהאמריקאים בגילי 18־34 הצביעו בבחירות אמצע הקדנציה ב־2014, לעומת 59% מבני ה־65 ומעלה. בבחירות הכלליות בבריטניה ב־2015, רק 43% מבני 18־24 הצביעו, לעומת 78% מבני ה־65 ומעלה. בשתי המדינות המפלגה המועדפת על הבוחרים המבוגרים ניצחה. "לדור שלי יש עניין עצום במטרות פוליטיות אבל חוסר אמון במפלגות", אומרת אדיטי שורוול, עורכת עיתון הסטודנטים בקינג'ס קולג' בלונדון. במדינות בעלות שלטון אוטוקרטי הצעירים אפילו מפוכחים יותר. בסקר שנערך בסין, רק 10% מהנשאלים אמרו כי הם מאמינים שהקריירות של צעירים כיום תלויות יותר בעבודה קשה וכישורים מאשר בקשרים משפחתיים.

כל המדינות צריכות לעבוד קשה יותר כדי לתת לצעירים הזדמנות הוגנת. אחרת, כישוריו של דור שלם יירדו לטמיון. זה יהיה לא רק לא מוסרי, אלא גם מסוכן. לפעמים צעירים כועסים מתחילים מהפכות, כפי שיכולים להעיד הרודנים שהודחו באביב הערבי.

תרגום: רונית דומקה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ