העתיד של המשפחות: קטנות יותר וחכמות יותר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצעירים

העתיד של המשפחות: קטנות יותר וחכמות יותר

גישות ליברליות 
בנוגע לאהבה 
ונישואים מתפשטות במהירות אל העולם המתפתח ומחוללות שינויים אדירים

הו יי ג'יאן יושב בבית קפה אופנתי בקואלה לומפור ומדפדף בתמונות של נשים פנויות באפליקציית ההיכרויות טינדר, שנוצרה לדור המילניום. בחוץ, דוגמניות במטפחות ראש משתתפות בצילומי אופנה.

מלזיה, כמו רוב העולם, היא ערבוב מבלבל של אדיקות ומסורת מחד ואינדיבידואליות חילונית מנגד. בפריפריה, בתי משפט של השריעה דנים נואפים למלקות. אנשי העיר ליברליים יותר. הו, שעובד מהבית כחוקר פרילנס, משתמש בסמארטפון שלו כדי למצוא נשים שגרות בסביבה, אבל הוא מציין שבניגוד למערביים, אנשים במלזיה משתמשים באפליקציה למטרות היכרות, ולא לסקס מזדמן.

רויטרס

החוויה של אנשים צעירים בנוגע לסקס, אהבה ונישואים עוברת שינויים אדירים. השינוי הניכר ביותר לעין הוא השימוש שלהם באפליקציות היכרויות שמאפשרות להם לדוג בבריכה גדולה הרבה יותר מזאת שהיתה להוריהם. שלוש מגמות אחרות הן ברורות פחות, אבל חשובות יותר: ראשית, גישות פוריטניות לסקס (ולמגוון התשוקות האנושיות) נמצאות בנסיגה; שנית, מושג הנישואים משתנה, והיחס אליהם כאל חוזה בין משפחות מוחלף בתפישה חדשה שלהם כחוזה בין יחידים; ושלישית, זוגות מולידים פחות ילדים, ומביאים אותם לעולם בגיל מבוגר יותר.

בחלקים מסוימים של העולם הגישה השמרנית לנושאים אלה עודנה דומיננטית: יחסי מין לפני הנישואים עדיין אינם מתקבלים בעין יפה ולעתים כלל אינם חוקיים; הומוסקסואלים עומדים למשפט; הסכמי נישואים נקבעים בין משפחות, לעתים בלי הסכמתה של הכלה; ונשים יולדות בגיל מוקדם ובתדירות גבוהה. קחו למשל את המקרה של עיישה עבדולאי מניגריה, מדינה שבה נשים יולדות בממוצע 6.3 תינוקות. היא אולצה להתחתן בגיל צעיר. "אמי החורגת לא אהבה אותי אז הם חשבו שעדיף לחתן אותי", היא נזכרת. "הוא היה בן 50 ואני בת 13. ברחתי ממנו אבל הם החזירו אותי אליו. הוא שכב איתי כשהייתי בת 13. המחזור שלי התחיל רק בגיל 14, ובגיל 15 נכנסתי להריון". לימודיה נקטעו והיא בילתה את כל היום בבישול, ניקיון ודאגה לילדיה החורגים.

בסופו של דבר, בעלה התגרש ממנה בשל סירובה להמשיך לשכב איתו. התינוק שלה מת. הוריה כפו עליה להינשא לגבר אחר, שאיתו הביאה לעולם עוד שני ילדים. המשפחה שלו לא אהבה אותה וגם הוא התגרש ממנה. היא כועסת על הוריה על שהכריחו אותה להתחתן עם גבר שלא אהבה. אם היתה נשארת בבית הספר, היא אומרת, היא "יכולה היתה לעשות משהו" עם חייה. היא בת 28.

סיפורים כמו זה של עבדולאי נעשים שכיחים פחות. שיעור הנערות שהתחתנו לפני גיל 15 ירד מ־12% ברחבי העולם ב־1985 ל־8% ב־2010, לפי יוניצ"ף. שיעור הנשים שהתחתנו לפני יום הולדתן ה־18 ירד מ־33% ל־26%. נשים נעשות משכילות יותר, וכתוצאה מכך הסבירות שייכנעו לנישואים בכפייה בגיל צעיר פוחתת. נישואים מאורגנים נמצאים אף הם בדעיכה. בתחילת המאה ה־20, לפחות 72% מהנישואים באסיה ואפריקה אורגנו על ידי המשפחות. הנתון הזה צנח ב־40% ויותר, כך מעריכה גבריאלה רוביו מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס. במדינות מסוימות, ובהן סין, יפן ואינדונזיה, המנהג נמחק לחלוטין. "אלה הנישואים שלי, לא של המשפחה שלי", אומרת לו שיניאן, סטודנטית בסין. במקומות אחרים, למשל בהודו, פקיסטן ובנגלדש, נישואים מאורגנים (בהגדרה רחבה) עדיין מתרחשים ב־95% מהמקרים, אבל גם שם הם משתנים. בעבר, הורים בהודו נהגו להציע שידוך וילדיהם יכלו לסרב. כעת, לפחות בקרב עירוניים משכילים, הילדים לרוב הם אלה שמוצאים את בני הזוג, ואילו להורים ניתנת הזכות להטיל וטו. זה עדיין לא אינדיבידואליזם בסגנון מערבי, אבל זה צעד גדול קדימה לקראתו.

טיעון שכיח בזכות נישואים מאורגנים הוא שהורים יכולים לקבל החלטה שקולה יותר, שאינה מתערפלת על ידי תאווה, כך שהם יכולים לסנן החוצה את השיכור המקסים או את היפהפייה האנוכית. גם לממסד תמיד היה רציונל כלכלי: נישואים מקשרים בין משפחות, מה שיכול לספק סוג של ביטוח, אומרת רוביו. אם משפחה אחת מגדלת חזירים ואחרת אורז, חוואי החזירים יכולים לסייע למגדלי האורז בשנים של יבול קטן, ולהפך. ואולם, ככל שחברות נעשות עשירות יותר, החישובים משתנים. כיום, ביטחון כלכלי הוא תולדה של רמת ההשכלה, לא של בריתות עם חוואי חזירים. צעירים מתחתנים מאוחר יותר כדי שיוכלו להשלים את לימודיהם, ומביאים פחות ילדים, כך שיוכלו לרכוש לכל אחד מהם יותר השכלה.

אי־פי

העדפה למשפחות קטנות יותר מתרחשת כמעט בכל מקום, אפילו במדינות עניות. שיעור הפוריות הגלובלי נחתך בחצי מאז 1960, מחמישה תינוקות לאישה ל־2.5. הלחץ להעניק השכלה לילדים צפוי להתעצם ככל שהטכנולוגיה תתקדם, כך שמשפחות ימשיכו לקטון. "הייתי רוצה שני ילדים. אני לא בטוח שהייתי יכול להרשות לעצמי יותר ועדיין להעניק להם השכלה טובה", אומר היקמאר דניאל, סטודנט במלזיה, שבה נפל שיעור הפוריות מאז 1960 משישה ילדים לשניים.

התפשטות הגישות הליברליות לגבי אהבה ונישואים מעצימה את האינדיבידואל, ובמיוחד נשים צעירות, אולם גם גורמת לבעיות מורכבות שאחת מהן היא השבריריות הגוברת של המשפחה הגרעינית, בייחוד בעולם העשיר. שיעור הילדים שנולדים מחוץ לנישואים במדינות ה־OECD שולש בשנים 1980־2007, ועלה מ־11% ל־33%. שיעורי הגירושין הוכפלו ב־1970־2009. נשים רבות יכולות כעת לצאת מנישואים רעים או נצלניים, כך שגברים חייבים להתייחס לנשים טוב יותר. אלא שהיעדר משפחה יציבה עלול לפגוע בילדים. אלה שאינם גרים עם שני הורים ביולוגיים מקבלים ציונים טובים פחות, מרוויחים פחות כבוגרים ומקימים משפחות פחות יציבות. במדינות עשירות, משפחות ממעמד הפועלים נהפכו לפגיעות יותר ממשפחות של מעמד הביניים. רק 9% מהלידות של נשים אמריקאיות עם תארים אקדמיים הן מחוץ לנישואים; בקרב אלה שנשרו מהתיכון השיעור הוא 57%.

הזוגות המשכילים והשאפתניים ביותר דוחים את הבאת הילדים יותר מכולם. חלק דוחים מדי ומגלים שהם כבר לא יכולים להוליד ילדים. הדרך היחידה שבה נשים צעירות יכולות לשלב קריירה מבטיחה עם הורות היא שהגברים יחלקו במטלות הבית באופן שווה, אומרת כריסטינה פונסקה, המייסדת הצעירה של חברת הטכנולוגיה הפורטוגלית טוקדסק (Talkdesk). גברים בגילה, היא אומרת, "מסתגלים לחלוטין. הם מבשלים ועושים כביסה". אבות אמריקאים שמתגוררים עם ילדיהם מבצעים פי 2.6 מטלות בית וילדים מכפי שעשו מקביליהם ב־1965, לפי מכון המחקר Pew.

יש חוקרים שחוששים כי צעירים מערביים כל כך מרוכזים בעצמם שהם ימצאו את ההורות קשה מכפי שהוריהם סברו. קית' קמפבל, קרייג פוסטר וג'ין טוונג ניתחו מידע מ־48 אלף משיבים ומצאו שברגע שהילדים נולדים, זוגות אמריקאים סובלים מנפילה גדולה יותר בשביעות הרצון שלהם בנישואים מאשר בדורות קודמים.

אפשרות נוספת היא שהורים ממעמד הביניים לחוצים כי הם מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים. הם משקיעים יותר זמן עם ילדיהם מאשר הוריהם בילו עמם, ודוחפים אותם לשיעורי תגבור במתמטיקה וחוגי העשרה מתוך תקווה שהם יתקבלו לאוניברסיטה טובה. בריאן קפלן, מחבר הספר "סיבות אנוכיות להביא יותר ילדים", טוען שהורים במעמד הביניים במדינות עשירות יהיו שמחים יותר, ולא יזיקו לילדיהם, אם הם יאפשרו להם יותר חופש.

תרגום: נדן פלדמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#