הימורים בישראל

ההימור הכי בטוח במדינה

ההכנסות הגואות של הפיס והטוטו מעידות 
על הפוטנציאל הגלום בתחום ההימורים, אך הצעות להסדרת ההימורים בחוק ולהקמת קזינו עולות ומתפוגגות בזו אחר זו. רוצים להמר מתי תוכלו להמר בקזינו כחול–לבן?

מיכל פלטי
מיכל פלטי

מדינת ישראל מנהלת עם ההימורים מערכת יחסים מורכבת שיש בה הכל חוץ מחוקים ברורים, נורמליזציה או אכיפה מתקבלת על הדעת. נכון ל־2015, עצם העלאת האפשרות של הסדרת ההימורים בחוק משרת בעיקר חברי כנסת תאבי פרסום וראשי ערים שמבקשים כותרת. אפילו לנסות אנחנו מפחדים: ההצעה להקמת קזינו באילת עולה לסדר היום ויורדת; נעשו ניסיונות לקדם מרוצי סוסים, אך הרעיון טרם יצא לפועל בגרסה מקומית; וחברות הימורים באינטרנט רשאיות לפעול רק מכתובת מקוונת בחו"ל.

הימורים אינם חוקיים בישראל, והיחס הרשמי אליהם הוא כאל התמכרות לכל דבר. לפי אתר הבית של מרכז "אופיר", המתמחה בגמילה מהתמכרויות, בישראל רבו מאוד מקרי ההתמכרויות ב־20 השנים האחרונות, והם מתאפיינים באיבוד שליטה ובפגיעה משמעותית בשגרת החיים של המשפחה הישראלית. זוהי, על כל פנים, המדיניות המוצהרת. בפועל, למאזיני הרדיו ולנוסעים בדרכים קשה להתעלם מקולות השכנוע של אראלה ממפעל הפיס ומצהלות השמחה של הזוכים המופתעים, בסכומים גדולים ובחסות המדינה. לפי נתונים שפורסמו ב־2014, הישראלים הוציאו באותה שנה כ־7.7 מיליארד שקל על הימורים חוקיים ו־11 מיליארד שקל על הימורים בלתי חוקיים. לפי נתונים אלה, כל ישראלי מוציא מדי שנה כ־2,300 שקל בממוצע על ניסיונות להתעשרות מהירה מסוג זה.

מרוץ סוסים בהיפודרום בגלבוע, 2009. הישראלים ייאלצו להסתפק בינתיים ב"רייסר" של הטוטוצילום: ניר כפרי

אילו הימורים חוקיים מתנהלים אם כך בישראל, למי שבכל זאת מעוניין להשליך את כספו למען הריגוש? האופציה הראשונה עבור רוב הישראלים היא כרטיסי הגירוד, הגרלות הלוטו ושירות המנויים של מפעל הפיס. מפעל ההימורים השני בפופולריות שלו בישראל, הטוטו, מצריך הבנה מסוימת בספורט, והיקף ההימורים המתבצעים דרכו קטן משמעותית מזה של מפעל הפיס. הן הפיס והן הטוטו הוקמו כדי לאסוף כסף למימון מטרות לתועלת הכלל – רווחי הפיס משמשים לבניית מבני ציבור ומוסדות חינוך, ואילו רווחי הטוטו מופנים למימון ספורטאים וקבוצות ספורט, ולבניית אצטדיונים, אולמות ומתקני ספורט. עם זאת, בשנים האחרונות ערכו הפיס והטוטו שינויים רבים בהגרלותיהם, הכניסו לשימוש אמצעים טכנולוגיים חדשים המאפשרים להמר באמצעות האינטרנט והפכו את ההגרלות שהם מקיימים לתכופות יותר, באופן שמטשטש את ההפרדה בינם לבין הימורים לא חוקיים ומגדיל את סכנת ההתמכרות.

מותג חדש יחסית של הטוטו הוא ההימורים בענף מרוצי הסוסים "רייסר". פעילות זו, שהכניסה בשנה החולפת כ־100 מיליון שקל לקופת הטוטו, היא דוגמה אופיינית ליחסה המורכב של המדינה להימורים: מה שמתחיל כהצעת חוק מושכת כותרות למיזם ססגוני, מסתיים בקול ענות חלושה כאתר וירטואלי. ב־2007 קיבלה הממשלה החלטה להקים היפודרום למרוצי סוסים חוקיים בשטח המועצה האזורית גלבוע בעמק יזרעאל. מקדמי המיזם טענו אז כי ההיפודרום יוכל לשמש כמנוף תעסוקתי משמעותי באזור, ושהוא יספק כ־3,500 מקומות עבודה. דובר גם על הקמתן של חוות חקלאיות ועל השקעות שהיקפן הכולל נאמד ב־15 מיליון שקל. ב־11 באוקטובר 2009 התקיים בעמק מרוץ הסוסים החוקי הראשון בישראל. כמה צפו בו? לפי דיווחים בעיתונות, המספר נע בין כמה מאות לעשרות אלפים, כולל כמה עשרות פעילים למען זכויות בעלי חיים שמחו, ללא הצלחה, נגד קיום המרוץ.

למרות הניסוי החלוצי, שהיווה אטרקציה בקרב תושבי המועצה, ההיפודרום מעולם לא הוקם והישראלים לא ייהנו בקרוב מקול דהרת הפרסות ומגברות בכובעים מהודרים הגודשות את היציעים. "רייסר" של הטוטו הוא מעין תחליף לעניים של רעיון ההיפודרום שננטש: השתתפות בהימורים על מרוצי סוסים הנערכים בחו"ל דרך אתר ייעודי, למי שמעוניינים להרגיש לרגע, ולו באופן וירטואלי, באירלנד או בבריטניה. מכיון שלמהמר הישראלי אין יכולת להכיר ממש את הסוסים שעליהם הוא מהמר, יש באתר תחזיות מומחים על יכולותיהם של הסוסים המתחרים, וניתנת למהמר אפשרות לשלב בין כמה סוסים מתחרים באותו מרוץ, כדי להגדיל את סיכויי הזכייה.

הקזינו ביריחו. בימי השיא הגיעו לכאן מדי יום כ-3,000 ישראלים, אך כשפרצה אינתיפאדת אל אקצה נאסר על ישראלים להיכנס לשטחי הרשות, והאידיליה הסתיימהצילום: ASSOCIATED PRESS

תעשייה של ישראבלוף

סיפור ההיפודרום מזכיר את ההצעות החוזרות ונשנות להקים בישראל קזינו חוקי. את בית ההימורים הראשון הקימה דווקא הרשות הפלסטינית ב־1998, והקמתו נקבעה במסגרת הסכמי אוסלו. יחד עם המיליארדר היהודי־אוסטרי רב הקשרים מרטין שלאף, הקימה הרשות ביריחו בית קזינו מפואר בשם "אואזיס", שנהפך עד מהרה לאטרקציה תיירותית. שיירות של אוטובוסים ומכוניות פרטיות הגיעו אז ליריחו מדי יום. לפי נתונים שהתפרסמו בשנות הפעילות, כ־3,000 ישראלים ביקרו בו מדי יום, ובסופי שבוע היה מספרם גדול עוד יותר. לאחר שנתיים של פעילות פרצה אינתיפאדת אל אקצה, על ישראלים נאסר להיכנס לשטחי הרשות והאידיליה הסתיימה. בנובמבר 2000 התבצרו בבנין הקזינו מחבלים חמושים שפתחו באש על כוחות צה"ל. הדרג המדיני בישראל החליט להפציץ את המבנה למרות ההבטחות לרשות, כדי למנוע פגיעה בחיילים. כך הקיץ הקץ על הקזינו היחיד שהיה זמין לישראלים באופן חוקי. כיום, ישראלים המבקשים להמר בקזינו נוסעים למזרח אירופה.

ראשיתה של היוזמה להקמת קזינו חוקי בישראל בהחלטתה העקרונית של ועדה שהקים משרד התיירות ושבראשה עמד נציב מס הכנסה לשעבר, משה גביש. ב־1995 פרסמה ועדת גביש את מסקנותיה, שבה פורטו התנאים להפעלת קזינו, אם וכאשר יוחלט להקימו. ב־2008 פרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת דו"ח מצב לסיכום הנושא, ובו קבע, בין היתר, כי קזינו באילת יתרום לענף התיירות בעיר, יכניס כסף לקופה הציבורית ויעלה את שיעור התעסוקה. "גם אם הימורים הם מעשה מגונה ושלילי, הם קיימים בחברה הישראלית", נכתב בדו"ח. "הקמת קזינו חוקי לא תצליח להכחיד את ממדי התופעות השליליות המתלוות לבתי הימורים למיניהם, וגם לא את תעשיית ההימורים הלא־חוקיים, אולם ייתכן שפיקוח ובקרה על הגופים המנהלים ומפעילים את הקזינו, עשויים לצמצם את הנזקים המשמעותיים שייווצרו מהיתר להקמתו". באותה שנה סיכם משרד התיירות בראשות השר דאז, יצחק אהרונוביץ, עם מינהל מקרקעי ישראל, כי שטח של 40 דונם בחופה הצפוני של אילת יוקצה להקמת בית ההימורים החוקי הראשון בישראל, בנוסף למרכז קונגרסים, שטחי מסחר ובתי מלון.

בפברואר 2015 שוב עלתה היוזמה להקמת קזינו באילת, והפעם על ידי ראש העיר אלי לנקרי, שמבקש להקים קזינו כחלק ממרכז כנסים שיוקם בעיר ויכיל כ־5,000 מקומות. לצורך כך הוקמה ועדת מכרזים בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר, שאמורה לפעול לבחירת יזם במכרז בינלאומי להקמת מרכז הכנסים ולהפעלתו.

ספינת הימורים באילת. צילום: מורי חן

עד שיוקם קזינו, הרשת מספקת שורה של אתרים המאפשרים הימורים. אמנם בישראל הימורים אסורים, אך על פי עו"ד צחי זך, שותף במחלקת ההייטק של משרד יגאל ארנון ושות', קיימות כמה דרכים לעקוף איסור זה. ב"פרקטיקל - הבלוג ליזמי אינטרנט ומובייל" הוא טוען כי מקימי אתרי ההימורים יכולים להקים חברת תוכנה, התומכת בהפעלת האתר, וחברה זו יכולה לפעול מהארץ בעוד האתר והמערך הלוגיסטי של ההימורים עצמם פועלים במדינה המאפשרת הימורים חוקיים. המבקשים להמר, מצדם, צריכים להוכיח שאינם עושים זאת למטרות רווח כספי, אלא למטרות שעשוע בלבד.

יש אתרים רבים ברשת שמעניקים ייעוץ משפטי ליזמים ישראלים המבקשים להקים אתר הימורים – ובין השאר, מדגישים בפניהם שאל להם לפנות לקהל יעד ישראלי, מפני שאז הם עוברים על החוק. גביית הכסף מהמהמרים נעשית באחת מכמה דרכים אפשריות. דרך אחת היא העברה בנקאית לחשבון בחו"ל שניתן למהמר על ידי בעלי האתר; דרך אחרת היא מכירת כרטיס חיוג במאות שקלים, כשהקוד שעליו מציין את הסכום שהושקע בו להימורים. דרך שלישית היא הקמת חנות וירטואלית כדי ליצור מצג שלפיו המהמר רוכש מוצרים בחנות, אף שלמעשה הוא מפקיד כספים להימורים. בעלי אתרי הימורים כמו חברת 888, למשל, התראיינו בעבר וטענו כי כאשר מתברר שמהמר באתר משתמש בכרטיס אשראי ישראלי, האפשרות להמר נחסמת בפניו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker