זווית החוק

משחק לגיטימי 
או סכנה לציבור?

המדינה מכירה בצורך להגן על אזרחיה מהתמכרות להימורים באינטרנט, אך לפי שעה מאמציה מתמקדים במפעילי ההימורים ולא בשחקנים, ומידת הצלחתם מוגבלת

יסמין גואטה
יסמין גואטה

בחורף 2007 נחת בישראל מייקל קרלטון, מנכ"ל חברת ההימורים "ויקטור צ'נדלר". על דלת חדר המלון מצא פתק מפתיע שמזמין אותו לחקירת משטרה. קרלטון הגיע לישראל כדי להשתתף בדיון בכנסת בנושא ההימורים באינטרנט, אלא ששוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה ניצלו את ביקורו כדי לעצור אותו. קרלטון, אזרח בריטי, נחקר במשך שעות ארוכות במשרדי היחידה ובסופו של דבר שוחרר בערבות. הוא נחשד בניהול ופרסום הימורים בלתי חוקיים בישראל. החוקרים לא הוטרדו מכך שחברת ויקטור צ'נדלר יושבת בגיברלטר, שם גם נמצאים השרתים שלה ומרכז פעילותה. הם ייחסו לקרלטון עבירות של הימורים אסורים על פי החוק בישראל.

רשויות האכיפה ראו חשיבות עקרונית בדיון המשפטי על מעצרו של קרלטון. כמה שנים קודם לכן החליטה הפרקליטות לאכוף את האיסור על הימורים שנערכים באינטרנט. המחלוקת במקרה של קרלטון היתה סביב השאלה אם מעשיו יכולים להיחשב לעבירות פליליות, מאחר שלכאורה לא נעשו בישראל.

מוסר צדק הימורים פיס
צילום: עדי עמנואל

לאור השלכות הרוחב של המקרה הזה, גייסה המשטרה לצדה את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליט המדינה. נציג המדינה בדיון, ד"ר מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, טען כי למרות שמפעילי האתר לא פועלים בשטח ישראל, והכנסות החברה מהימורים מופקדות בחו"ל, כל משתתף שבבעלותו מחשב וחיבור לאינטרנט יכול לשחק באמצעותם משחקים האסורים על פי החוק בישראל, ולהמר על כספו. מנגד טענו עורכי דינו של קרלטון, שריג דמארי ודרור מתתיהו, כי לא נעשה בישראל כל מעשה שניתן להכניס אותו תחת ההגדרה של ארגון ועריכת הימורים. "העובדה שבכל מקום ומקום ברחבי העולם נכנסים מהמרים לאתר ההימורים הווירטואלי של החברה ומהמרים, אינה יוצרת כפיפות לדיני כל הארצות בעולם", הסבירו בבית המשפט, ולפיכך, טענו, למדינת ישראל אין סמכות לאכוף את החוק הפלילי הישראלי על החברה ומנהליה.

טיעון זה לא הרשים את השופט אברהם היימן והוא קבע כי בעידן האינטרנט אין זה משנה אם המהמרים נמצאים בטריטוריה בעלת תחולה משפטית שונה מזו שבה מצויים האמצעים הפיזיים לקיום ההימורים – כלומר, שרתי המחשב. "עיון בחומר החקירה מגלה חשד סביר שהחשוד, ביחד עם הנהלת החברה, איתרו וגילו כי הציבור הישראלי הוא קהל יעד בעל פוטנציאל הימורים חשוב ביותר מבחינתם", ציין היימן, "לפיכך הקימו אתר בשפה העברית לקהל ישראלי". עוד קבע השופט כי שטחו של הקזינו אינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד: "הגבול המשפטי הצמוד לגבול הפיזי בין מדינות אינו עושה את ההבדל", כתב היימן בפסק הדין. "התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על ידי המהמרים, המצויים בכל מקום ומקום ברשת".

השופט היימן ניצל את ההזדמנות לדון בתופעת ההימורים, "רעה חולה שיש להילחם בה", כהגדרתו. "הסכנה העצומה בהימורים באינטרנט היא משום הנגישות של כל אדם, יהא זה קשיש או קטין עול ימים, להמר בדרך זו. שהרי ידוע שאין כל דרך לפקח ולבקר מי הוא המשתמש במחשב לצורך ההימור", כתב.

למרות דבריו הנחרצים של השופט היימן, לא נמשכו ההליכים הפליליים נגד קרלטון והפרקליטות לא הגישה נגדו כתב אישום אחרי עזיבתו את הארץ, שכן הסיכויים שגיברלטר היתה מסכימה להסגירו היו קלושים. תחת זאת, החליטה המשטרה לפעול נגד האתרים 
הבינלאומיים בגזרה המקומית, וב־2011 שלחה לספקיות האינטרנט הישראליות צו שבו דרשה מהן למנוע מלקוחותיהן את הגישה לאתרי הימורים גדולים, כמו "ויקטור צ'נדלר". בדרישתה זו התבססה המשטרה על חוק העונשין, לפיו מפקד מחוז רשאי להורות על סגירת מקום של משחקים אסורים, מתוך הנחה כי החוק חל גם על אתרי אינטרנט. הספקיות צייתו בתחילה לצו, אלא שאז התערב איגוד האינטרנט הישראלי והגיש לבית המשפט עתירה נגד ההליך. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את העתירה וקבע כי הפרשנות שנתנה המשטרה לחוק אינה נכונה. בית המשפט העליון גיבה החלטה זו וב־2013 קבע כי משטרת ישראל לא היתה מוסמכת להוציא צווים שמורים לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתרי ההימורים בחו"ל.

מייקל קרלטון, מנכ"ל חברת ההימורים "ויקטור צ'נדלר". קרלטון נעצר ב-2007 ונחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לעבירות של הימורים אסורים על פי החוק בישראל, אף שהחברה יושבת בגיברלטרצילום: עופר וקנין

במקביל, מובילות הרשויות בשנים האחרונות מהלך מוגבר וממוקד לאכיפת החוק על אתרי ההימורים הישראליים. כך למשל, לפני כשלוש שנים גזר השופט רפי ארניה מבית המשפט בראשון לציון 27 חודשי מאסר וקנס של 300 אלף שקל על בעלים ומנהל של אתר הימורי ספורט באינטרנט. אתר זה פעל במשך כשנתיים ואפשר להמר בענפים שונים על משחקים שהתקיימו בישראל וברחבי העולם, ובזמן פעולתו הספיקו מהמרים ישראלים להמר בו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. גביית הכספים התבצעה באמצעות שליחים, כאשר התשלום בגין ההימורים נעשה במזומן וללא שימוש במערכת הבנקאית הלגיטימית, וזאת במטרה להסוות את הפעילות הפלילית. מבחינת הפרקליטות, היה גזר הדין הזה שלב נוסף במדיניות של התווית ענישה נגד מפעילי אתרי אינטרנט, והוא ביטא את החמרת הענישה כלפי עברייני הימורים ועבירות כלכליות. עם זאת, לפי שעה מתמקדים מאמצי רשויות האכיפה במארגני ההימורים ברשת, ולא במהמרים.

חוק העונשין אוסר על קיום משחקים אסורים, הגרלות והימורים. משחק אסור מוגדר בחוק כ"משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, ושתוצאותיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת". הימור מוגדר בחוק ככל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בניחושו של דבר, כולל הגרלה שקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

הגדרה זו עמדה למבחן משפטי כמה פעמים, בהקשר של משחק הפוקר מסוג "טקסס הולדם", כאשר מארגני משחקי פוקר הואשמו בעריכת משחק אסור. המארגנים ניסו לבסס טענה שלפיה פוקר הוא משחק שמבוסס על יכולת ולא על מזל, ולפיכך אינו משחק אסור, ואף הסתמכו לשם כך על חוות דעת של סטטיסטיקאים ומתמטיקאים, שניסו לשכנע את השופטים כי מרכיב האסטרטגיה בפוקר משמעותי ממרכיב המזל.

בדיון שנערך באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ועסק בערבי פוקר ביתיים שנערכו בירושלים, הוגשה עדות מומחה מטעם ההגנה לגבי יכולתו של שחקן לשחק באופן המטעה שחקנים אחרים ("לבלף"). לדברי המומחה, זהו מרכיב מרכזי בסל הכישורים של שחקן. השופטים לא התרשמו מטענה זו. "ספק רב בעינינו אם השחקנים המשחקים את המשחק בפועל אכן מחשבים חישובים מתמטיים הסתברותיים מסובכים, כפי שערך המומחה", נימקו. "החישובים שערך המומחה הם חישובים מתמטיים מסובכים, שדומה כי רק מערכת ממוחשבת יכולה לערוך, ומערכת זו אינה בידי השחקנים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker