השכונה שלא תכזיב - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נדל"ן

השכונה שלא תכזיב

נהריה מתעוררת עם היקפי בנייה חסרי תקדים. במוקד: שכונת אכזיב הנבנית על רצועת החוף, שתוכננה עוד לפני שחוק החופים אסר בנייה סמוך לקו המים

9תגובות

"שש שנים אני מוכר דירות בנהריה, ואני לא זוכר ביקושים כאלה", אומר רועי בן שלוש איש שיווק בחברת סלע בינוי, הבונה בימים אלה בעיר. לפליאה שלו שותפים ותיקי נהריה, כמו גם פעילי הנדל"ן בעיר, המורגלים בשוק דירות מנומנם הקורץ בעיקר לילידי העיר. ואולם בשנתיים האחרונות, נמצאת העיר השלווה בבולמוס בנייה שמשנה את פניה.

הפריחה הנדל"נית הנוכחית כוללת בנייה של כמה שכונות במקביל – אירוע חסר תקדים בתולדות העיר. השכונה החדשה שעשתה כותרות ברמה הארצית היא אכזיב, שתכלול כ־1,000 דירות ושמקדמות אותה חברות הבנייה צמח המרמן ואלקטרה מגורים. ספק אם כל רוכשי הדירות בשכונה, רבים מהם ממרכז הארץ, בכלל מודעים לכך שהיא שייכת לנהריה. מדרום לה החלה בנייה בשכונת אוסישקין, שכונה ותיקה במזרח העיר. שטח חקלאי שחצץ עד היום בינה לבין כביש 4 הופשר בשנים האחרונות, ובו נבנות כיום 550 דירות. בנוסף במתחם גדול בצפון מזרח העיר, אשר שווק על ידי רשות מקרקעי ישראל בראשית 2015 וזכה להצלחה רבה, צפויות להיבנות כ־1,400 דירות ראשונות, מתוך כ־3,000 מתוכננות. כל הקרקעות נרכשו, בין השאר על ידי חברות בנייה גדולות כמו אזורים, פרץ בוני הנגב וקרדן נדל"ן. במרכז העיר יש לא מעט מגרשים ריקים, או בתים צמודי קרקע המיועדים לפנות את מקומם לרבי קומות.

שכונת אכזיב
אייל טואג

בן שלוש מתבונן בבנייה הזו בשמחה מהולה בחשדנות. לדבריו, במשך שנים הביקוש בנהריה היה יציב: "נהריה סיפקה כ־200 דירות חדשות בשנה. פתאום יש פה מכה של כמה שכונות חדשות ביחד. ללא מוסד אקדמי שמייצר שוק מגורים בשכירות ומושך משקיעים, נהריה נותרת עיר שינה שיוצאים ממנה כל בוקר לעבודה. לכן השאלה היא אם לכל הדירות שנבנות עכשיו יהיה ביקוש".

נהריה הוקמה באמצע שנות ה־30 של המאה הקודמת, כמושבה חקלאית. המודל הכלכלי שעליו נשענו המייסדים – רובם ככולם יוצאי גרמניה, בני העלייה החמישית – היה של פרנסה ממשקי עזר. לכל משפחה הוקצה מגרש בן חמישה־שישה דונם שבו התגוררה ושאת אדמתו עיבדה. באותה התקופה קבעו את מושבן בעיר שתיים מהמשפחות המפורסמות בתעשיית המזון הישראלית, משפחות שטראוס וזוגלובק.

בשנות ה־50 החלה העיר להתרחב ולקלוט עולים מצפון אפריקה, עיראק ואיראן. אז גם נבנו השכונות המזרחיות של העיר – אוסישקין, יוספטל וטרומפלדור. לפערי המוצא והוותק התווספו גם מכשולים פיזיים, כמו כביש 4 
ומסילת הרכבת, שחצצו בין היישוב הוותיק לשכונות העולים, שנחשבות חלשות יותר מבחינה סוציו־אקונומית עד היום. בשנות ה־90 ביצעה העיר קפיצה נוספת בכמות האוכלוסייה, הפעם הודות לקליטת עולים ממדינות חבר העמים. למזרח העיר נוספה אז שכונת "נהריה הצעירה", הנחשבת מוצלחת.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתגוררים בנהריה כ־55 אלף איש. ב־2010 החלה הרשות המקומית לקדם תוכנית מתאר חדשה, ובינואר 2015 היא אושרה להפקדה. בעירייה מעריכים כי עד 2030 תמנה אוכלוסיית העיר 75־80 אלף תושבים. קצב הבנייה בנהריה כיום תומך בתחזית זו, וכך גם קצב רכישת הדירות.

כך לדוגמה, בפרויקט Unik S שבונות סלע וחברת אמריקה ישראל, כ־80% מ־210 הדירות ששיווקן החל לפני כשנה כבר נמכרו, לדברי היזמים. דירת ארבעה חדרים, בשטח של 100 מ"ר עם מרפסת של 14 מ"ר, הכוללת גם חניה ומחסן בדירה, נמכרת החל ב־1.1 מיליון שקל, ואילו דירת חמישה חדרים נמכרת החל ב־1.2 מיליון שקל. זו עליית מחירים של 10%־15% בהשוואה לאוקטובר 2014, אז החלה המכירה המוקדמת בפרויקט.

לדברי דרור תורן, המשנה למנכ"ל אמריקה ישראל, ההחלטה הנועזת יחסית של החברה לבנות בנהריה מוכיחה את עצמה, אך גם הוא סבור כי כיום ייתכן שהשוק נמצא על סף רוויה. "רכשנו את הקרקע יחד עם חברת סלע לפני יותר משנתיים, לפני תחילת השיווק של אכזיב ולפני שיווקי הקרקע הנרחבים של רשות המקרקעין", הוא אומר. "כיום היינו נזהרים יותר. עם זאת, במציאות שבה בעיר חדשה לחלוטין כמו חריש נמכרות אלפי דירות בזמן קצר, אין סיבה שבנהריה, המרכז העירוני של כל אזור הגליל המערבי, לא יימכרו דירות בקצב דומה".

מבחינת תדמית ומעמד, נהריה היא מעין רעננה של הגליל המערבי – יישוב אליטיסטי מעט, שעבור תושבי עכו וכרמיאל, הגירה אליו היא התקדמות, כפי שהגדיר זאת בן שלוש. הביקוש למגורים בעיר המרוחקת נעוץ דווקא בהיותה כה פריפריאלית: התושבים זוכים בהטבת מס של עד אלפי שקלים מדי חודש, שלא פעם מכסה את תשלומי המשכנתה.

מתחם אכזיב מנותק מהעיר, וממוקם כקילומטר מצפון לשטח הבנוי. 35% מהרוכשים שם מגיעים ממרכז הארץ, בניגוד לפרויקטים במרכז העיר שמושכים בעיקר קהל מקומי, או מערים שכנות, מהקריות וצפונה. מרבית הרוכשים הם משפרי דיור או משקיעים.

בעוד קצב המכירות במרכז העיר היה משביע רצון, בשכונת אכזיב נרשמה התנפלות של ממש בחודשיים האחרונים של 2015. "בתוך חודשיים מכרנו 280 דירות מתוך 350 שיצאו למכירה בשלב הראשון", טוען משווק הפרויקט, עופר סלע. "במקרים מסוימים נמכרו כ־30 דירות ביום. אחרי פגישה של 20־30 דקות, הלקוח היה שולף צ'ק של 20 אלף שקל וקונה".

מחיר דירת ארבעה חדרים בשכונה מגיע כיום לכ־1.2 מיליון שקל, לאחר שבתחילת השיווק היא הוצעה בכ־1.1 מיליון. האם ההצלחה נובעת מדמותו המסוקסת של הפרזנטור נעם טור, או שמא מהזיכרונות היפים של הרוכשים מחוף אכזיב הסמוך? הפתרון לשאלה טמון, ככל הנראה, בייחוד הנדל"ני של הפרויקט בשל קרבתו לים. תוכנית הבנייה במקום אושרה כבר בשנות ה־90, לפני ש"חוק החופים", האוסר על בנייה במרחק של כ־300 מטרים מקו המים, נכנס לתוקף. מכאן שאכזיב הוא הפרויקט היחיד, ואולי האחרון, שבו יש בנייה במרחק של כ־200 מטר מקו החוף – זאת לאחר שהיזמים נאותו לא לדבוק בתוכנית המקורית ולהרחיק את המבנים מקו החוף.

"המפרצונים והצמחייה הם ערך מוסף בפרויקט", מסביר סלע. "אין גדרות וכבישים, ולא צריך לחצות מעבר חציה כדי להגיע לים. בגלל זה הביקוש גבוה, מה גם שבכזו קרבה לים עליית השווי היא כמעט ודאית".

מנכ"ל חברת צמח המרמן השותפה בפרויקט, חיים פייגלין, מוסיף: "אכזיב הוא מותג מוכר, ויש במקום הרבה יתרונות מעבר לחוף הים. בתוך תקופה קצרה הפכו החתימות במשרד המכירות לחוזי רכישה חתומים, ויש לנו כיום כ־180 כאלה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#