כך הפכה יקנעם לאחת הערים המבוקשות ביותר ע"י צעירים

איך להפוך עיר למשגשגת - בחמישה צעדים

סימון אלפסי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סימון אלפסי

יקנעם היא דוגמה ומופת לעיירת פיתוח פריפריאלית שנהפכה לעיר משגשגת, ולאחת הערים המבוקשות ביותר בקרב צעירים. היישוב שהוקם ב־1950, כמעברה קולטת עלייה, סבל בשנות ה־70 וה־80 ממשברים קשים שאיימו על קיומו: מצבו הסוציו־אקונומי עמד אז על דרגה 1־2; האבטלה נסקה והגיעה לכ־30%; ובית הספר היחידי ביישוב הכשיר את התלמידים לעבודה במקצועות המתכת – ולמעשה לעבודה בסולתם, שהיה אז המפעל היחידי ביישוב, ועליו התבססה פרנסת התושבים. כשהמפעל קרס, היישוב כמעט וקרס יחד אתו.

בכל יישוב צריכה להתבצע חשיבה מעמיקה על היתרונות שאותם יש לשווק. כראש מועצה חדש האמנתי שעם חזון, אמונה, וחשיבה לטווח הארוך אפשר יהיה להציל את יקנעם. ידעתי שאם נשכיל לבנות ביישוב מערכת חינוך מובילה, להוביל תעסוקה מגוונת, ונשים דגש מרבי על איכות חיים גבוהה, נצליח. לכן הובלתי חמישה צעדים שהיו הכרחיים לקידום היישוב, לקליטת אוכלוסייה חזקה וצעירה, ולצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז:

יקנעם. איור: עדי עמנואל

1. חשיבה לטווח הארוך. כשאני מתחיל מיזם שבנייתו לוקחת כמה שנים, אני לא חושב אם אני אהיה זה שיחנוך אותו או שמישהו אחר יעשה זאת. בשנת 1994, כשרק התחלנו לאכלס את פארק ההייטק הדרומי של יקנעם, ביקשתי לפנות את הבסיס הצבאי ששכן בכניסה לעיר, וזאת כחלק מתפישה שלפיה הפארק זקוק למרחב שאליו יוכל להתפתח בעתיד.

2. חינוך ותרבות. משפחות צעירות רוצות לגור במקום שבו החינוך מוביל, ושיש בו תרבות עשירה. לחינוך מוביל יש לדאוג לכוח הוראה איכותי ומצוין, ולהשקעות כספיות של הרשות מעבר למה שמשרד החינוך מעניק. ביקנעם, כ־50% מהתקציב מושקע בחינוך. ביקנעם השכלנו לבנות מערכת חינוך פורצת דרך (זוכת פרסי חינוך ארציים ומחוזיים).

3. תעסוקה. בכל יישוב יש לפתח תעסוקה שמתאימה לאופיו. כאשר הקמנו את פארק התעשייה למדתי שיזמים מחפשים דרכים להתמודד עם הביורוקרטיה הישראלית, ולגייס כוח אדם מתאים. את ההתמודדות עם הביורוקרטיה לקחתי על עצמי והקמנו חברה לפיתוח כלכלי שסייעה ליזמים וליוותה אותם באופן אישי. בנוסף הקמתי יחידת תיאום בין העירייה לתעשייה, שתפקידה היה למצוא את כוח האדם הדרוש לעבודה בחברה כזו או אחרת.

בפארק תעשיית ההייטק שביקנעם פועלות כ־120 חברות מובילות. כעת נמצא בשלבי בנייה ושיווק פארק מדע ותעשיות חדש, "מבוא כרמל", המשותף לנו, למועצה האזורית מגידו, לעוספיה ולדלית אל כרמל. בכך לא רק קידמנו את התעשייה, אלא גם בנינו עם שכנינו פארק משותף שמהווה מודל לדו־קיום. הפארק ישמש כמוקד תעסוקה משלים שייתן תמיכה לפארק ההייטק, ובתוך כך יביא אליו עובדים פחות מקצועיים שצריך לדאוג גם להם.

4. תכנון אורבני אחר. על יישובי הפריפריה לדאוג לתכנון אורבני המותאם לצורכיהם. יש לשלב בין בנייה נמוכה לבין בנייה רוויה, תוך שמירה על הצביון הכפרי. יקנעם היא דוגמה לכך.

5. אמצעי תחבורה. כל עיר, ובמיוחד עיר בפריפריה, חייבת לדאוג לתחבורה ציבורית נגישה למרכז הארץ ולערים הגדולות. תחבורה ציבורית מגוונת ומונגשת – רכבת, אוטובוסים ישירים וכבישים מרובי נתיבים – תקדם משמעותית את העיר.

כביש 6 מאפשר להגיע מיקנעם לגוש דן תוך 45 דקות. בעתיד הקרוב ייהנו תושבי העיר גם משירותי רכבת ישראל.

כמובן שלא ניתן לבנות עיר על בסיס קידום נושא אחד בלבד. בעיר שתוצף בבניית יחידות דיור, יש חשש לירידת מחירים ושרבים יבחרו לעזוב בגלל אכלוס מאסיבי והגעת אוכלוסיות חלשות; בעיר שתיבנה רק על בסיס תעסוקה, אנשים יגיעו לעבודתם בבוקר ויעזבו את היישוב בסיום יום עבודתם. עיר ללא מקורות תעסוקה תשמש כעיר שינה שעה שתושביה יעבדו בערים אחרות ויחזרו לביתם רק לישון. עיר ללא אמצעי תחבורה ראויים תישאר מאחור, תרתי משמע. שילוב של כל הפרמטרים יחד יהפוך את העיר למובילה ולמבוקשת.

הכותב הוא ראש עיריית יקנעם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker