נמצא גורם חדש להתחממות הגלובלית - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סביבה

נמצא גורם חדש להתחממות הגלובלית

חשבנו שכבר הבנו את כל הסיבות לשינוי האקלים, אבל יש אחת שלא לקחנו בחשבון: חמדנותם של המנהלים הבכירים

חשבנו שאנחנו כבר יודעים את הסיבות לשינוי האקלים: הצטברות של פחמן דו 
חמצני וגזי חממה שנפלטו לאטמוספירה כתוצאה מפעולות אנושיות כמו שריפת פחמן, נפט וגז טבעי לצורכי אנרגיה, כריתת יערות הגשם, ושורה של גורמים טבעיים שהובילו להתחממות כדור הארץ. אולם מחקר חדש מגלה שיש עוד גורם משמעותי לשינוי האקלים, גורם שעד כה בכלל לא הובא בחשבון, אף על פי שתרומתו להתחממות כדור הארץ אינה מבוטלת: חמדנות.

לפי המחקר, שנערך על ידי מכון המחקר הליברלי Institute for Policy Studies, מבנה השכר בתעשיית האנרגיה, שמעניק למנהלי החברות תמריצים כספיים לחשוב לטווח הקצר ולהגדיל בכל מחיר את התפוקה ואת מאגרי הנפט שברשות החברות, אחראי לפגיעה הרסנית בסביבה.

אי־פי

לפי הדו"ח, ב־2014 המנכ״לים של 30 חברות הנפט, הגז והפחם האמריקאיות הגדולות השתכרו בממוצע 14.7 מיליון דולר בשנה, 9% יותר מהממוצע למנכ״לים של החברות הכלולות במדד S&P 500. רקס טילרסון, מנכ״ל אקסון מוביל, למשל, השתכר 33 מיליון דולר ב־2014, כפליים מהממוצע בקרב מנכ״לי S&P 500, לאחר שהחברה הוציאה 13.2 מיליארד דולר על רכישה עצמית של מניות – כפליים מההשקעות של המגזר התאגידי בארצות הברית באותה שנה בפיתוח אנרגיות מתחדשות.

משום שמבנה השכר של המנכ״לים קשור במענקי מניות ותמריצים קצרי טווח, הסבירו החוקרים, למנהלים יש מניע אישי להשקיע רק בטווח הקצר, במקום להשקיע מיליארדים בפרויקטים ארוכי טווח ומתגמלים פחות כמו פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. מתברר גם ששכרם של המנכ״לים חסין בפני המגמות בשוק האנרגיה: הנתח של הפחם בשוק האנרגיה, למשל, יורד בהדרגה בשנים האחרונות, אך שכרם של המנכ״לים בתעשיית הפחם לא נפגע – להיפך: הוא המשיך לעלות. שכר הבכירים המשיך לעלות גם כשמניות החברות נפלו: מניות הפחם, למשל, נפלו ב־58% בשנים 2010־2014. שכר המנכ״לים, לעומת זאת, עלה באותה תקופה ב־8%.

בחמש השנים האחרונות הנהלותיהן של 30 יצרניות הדלקים המאובנים הגדולות בארצות הברית – המנכ״לים וסמנכ״לי הכספים והבכירים האחרים – השתכרו כ־6 מיליארד דולר. סכום הזה כפול מהסכום שהתחייבה ארצות הברית להעביר לקרן הבינלאומית של האו״ם שמטרתה לסייע למדינות מתפתחות להתמודד עם שינוי האקלים.

בלומברג

חשיבה לטווח הקצר היא לא רק מחלה של תעשיית האנרגיה. בכל תעשייה, מנכ״לים ובכירים נוטים להתמקד בטווח הקצר, מכוונים להגדיל את הבונוסים השנתיים שלהם ולדחות את הטיפול בבעיות ארוכות טווח. אולם בתעשיית האנרגיה, בניגוד לתעשיות אחרות, ההשלכות של חשיבה לטווח הקצר ומדיניות תמריצים מעוותת עלולות להיות הרות אסון לכלל האנושות.

לפי חוקרי המכון, מדיניות השכר והתמריצים המעוותת של מגזר האנרגיה מעודדת את הבכירים לנהוג בדרך מסוכנת, שפוגעת קשות בסביבה ותורמת לשינוי האקלים. הסיבה? שכרם של המנכ״לים והבכירים תלוי בביצועיהן של מניות החברות. שוקי המניות אוהבים תגליות גז ונפט חדשות. לכן המנכ״לים מעודדים עוד ועוד קידוחים שיגדילו את התפוקה, 
במקום לחשוב על פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. מנכ״לים של חברות אנרגיה מתוגמלים כשהם מצליחים לגלות ולפתח מאגרים חדשים. הם לא מקבלים בונוסים על השקעה באנרגיות מתחדשות.

הבעיה היא שחברות הגז, הנפט והפחם כבר מחזיקות במאגרי נפט, גז ופחם שניצולם עלול להוביל לפליטה של פי חמישה מכמות הפחמן הדו חמצני הדרושה כדי להוביל להתחממות עולמית של יותר מ־2 מעלות. מיצוי של מאגרי הגז, הנפט והפחם הקיימים יוביל לקטסטרופה סביבתית גלובלית. ובכל זאת, אותן חברות משקיעות מדי שנה 600 מיליארד דולר בניסיונות למצוא מצבורי גז ונפט חדשים. הודות לירידה במחירי הנפט, יישארו רבים מהמאגרים האלה לא מפותחים עוד זמן רב, אבל זה לא ימנע מהחברות להמשיך לחפש מאגרים חדשים. הרי שכר המנכ״לים תלוי בגילויים.

האם המאגרים הללו בכלל נחוצים? באוגוסט פרסמו כלכלני סיטי דו״ח שקבע שחלק גדול ממאגרי הפחם, הנפט והגז בעולם לא יפותחו לעולם ויישארו נטושים מכיוון שפיתוחם יוביל לנזק סביבתי משמעותי. לפי סיטי, שוויים של שדות הנפט והגז ומכרות הפחם שיישארו נטושים עלול להגיע ל־100 טריליון דולר. או במילים אחרות: חברות האנרגיה, שמחפשות כיום כל דרך אפשרית לנפח את מאזניהן באמצעות חיפוש נואש אחרי שדות חדשים, ניצבות בפני מחיקות ערך פוטנציאליות כל כך גדולות, שהן יכולות למחוק את הרוב המוחלט של התעשייה בן לילה.

אבל כל זה לא מרשים את המנכ״לים של חברות האנרגיה. ב־2014 תרמו 30 חברות הדלקים המאובנים הגדולות בארצות הברית 4.4 מיליון דולר למועמדים לקונגרס שהכחישו את שינוי האקלים. טילרסון, למשל, אמר ב־2012 שהחששות משינוי האקלים מוגזמים, תוצר של ״ציבור בור״, "עיתונות עצלנית״, וארגונים סביבתיים שמייצרים פחד. לטילרסון היו סיבות טובות לומר זאת. 33 מיליון סיבות טובות, ליתר דיוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#