הטעויות שאורבות לשטרום - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטעויות שאורבות לשטרום

האתגר הגדול של שטרום ובן בסט הוא לבצע הפרדה אמיתית של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. יהיה עליהם לוודא שלאחר ההפרדה חברות כרטיסי האשראי אכן יהיו עצמאיות לחלוטין מהמועדון הפיננסי הישראלי

בקרוב אמורה ועדת שטרום לפרסם את המלצותיה בנושא הגברת התחרות במערכת הבנקאות והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

עיתון זה מנהל בעשור האחרון קמפיין עיתונאי וציבורי להקטנת הריכוזיות במערכת הפיננסית. דחפנו להוצאת הבנקים מניהול ההשקעות בשוק ההון, דחפנו להקמת ועדת הריכוזיות לפירוק הפירמידות שהשתלטו על נתח גדול מהמשק, ובשלוש השנים האחרונות פרסמנו כתבות רבות שקוראות לרגולטורים ולפוליטיקאים להתמודד עם דואופול "פועלומי" ולשקול להחלישו, בין השאר באמצעות הפרדת חברות כרטיסי האשראי ממנו.

בנק ישראל, שעד לפני כחצי שנה התנגד להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים – אם כי בצורה לא רשמית – החליט בחודשים האחרונים לבצע נסיגה טקטית מכובדת. המפקחת על הבנקים החדשה בבנק ישראל, חדוה בר, החליטה עם כניסתה לתפקיד להכריז על הפרדה כזאת. היא הבינה שהלחץ הציבורי יצר סיטואציה פוליטית שלא תאפשר את שימור הסטטוס קוו והחליטה לשחות עם הזרם ולא נגדו. לכאורה, זהו הזמן להכריז על ניצחון הקמפיין, אלא שהמציאות מורכבת הרבה יותר מאשר הכותרות על "הפרדת כרטיסי האשראי", "תחרות" או "רפורמה היסטורית". דרור שטרום הוא הראשון שצריך לדעת זאת, והוא אכן יודע.

שטרום יגיש את המלצותיו כעשור לאחר שוועדת בכר הגישה את מסקנותיה להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. שטרום היה גם בין חברי ועדת בכר. פרופ' אבי בן בסט, חבר בוועדת שטרום הנוכחית, היה גם הוא מהאדריכלים החשובים של הקמפיין להוצאת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים עוד כאשר היה מנכ"ל משרד האוצר בשנת 2000.

ועדת בכר היתה מהלך היסטורי בשוק ההון הישראלי. אם הרגולציה לא היתה מתחילה לפרק את הכוח ונתח השוק של הבנקים לפני עשור – הריכוזיות במשק הישראלי ובמערכת הפיננסית היתה גבוהה כיום כפליים. במקום שני בנקים, חמש חברות ביטוח ושלוש חברות גדולות לניהול השקעות, היינו עומדים כיום מול שני בנקים ששולטים ברוב המערכת.

הבנקאים והעיתונים המקורבים אליהם ניהלו בשנים האחרונות קמפיין נגד מסקנות ועדת בכר, במטרה לעשות דה־לגיטימציה לכל רפורמה שמנסה להתמודד עם ריכוזיות וקבוצות כוח חזקות במשק. כתוצאה ממהלך זה, רבים משוכנעים שוועדת בכר היא זאת ש"הכניסה את הפנסיות לבורסה". כמובן שלוועדת בכר אין קשר לכך. המהלך של העברת הפנסיות במשק לשוק ההון החל לפני כ־30 שנה, בהפסקת הנפקת האג"ח המיועדות המסובסדות – תחילה לקופות הגמל, לאחר מכן לביטוחי המנהלים ולבסוף לקרנות הפנסיה.

הצלחת ועדת בכר מנעה משבר במערכת הבנקאות, פיתחה שוק מימון חוץ בנקאי וסללה את הדרך לרפורמות חשובות אחרות במשק – אבל בצד ההצלחות יש ללמוד גם מהטעויות שנעשו ביישום מסקנותיה. הראשונה שבהן היתה מתן היתר לחברות הביטוח הגדולות לרכוש את קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הבנקים. הוועדה היתה צריכה לדחוף להעביר את ניהול הנכסים לגופים עצמאיים, ולא לשלוש ענקיות הביטוח. הטעות השנייה, שנעשתה גם בהפרטות הבנקים עצמם, היא מתן האפשרות לבנקים להעמיד הלוואות ענק לגופים שרכשו מהם את קופות הגמל וקרנות הנאמנות. כאשר בנקים מוכרים נכסים אבל מעמידים הלוואות לקונים – משתמרת תלות הדדית בין הצדדים ואתה נטייה לקרטליזיציה וניגודי עניינים בתוך המערכת הפיננסית. בתוך כך, משתמר גם המועדון הריכוזי ונחלשת מגמת ביזור הכוח.

זהו האתגר הגדול של שטרום ובן בסט: לבצע הפרדה אמיתית של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים; לוודא שלאחר ההפרדה חברות כרטיסי האשראי אכן יהיו עצמאיות לחלוטין מהמועדון הפיננסי הישראלי; ולהבטיח שלא יווצרו קשרים תת־קרקעיים באמצעות הלוואות בין הבנקים, חברות הביטוח הגדולות לבין חברות כרטיסי האשראי המופרדות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לכפות על הבנקים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי באמצעות "ספין־אוף" שלהן לבעלי המניות. לאחר הספין־אוף יש לכפות על שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, למכור את מניותיה בישראכארט. במקביל, יש להבטיח שפועלים ולאומי מעבירים את כל המידע שיש להם על הלקוחות לקונים החדשים, לא מעמידים אשראים לקונים של החברות ולא סוגרים הסכמים כובלים עם החברות החדשות. אם חברות כרטיסי האשראי יהיו מופרדות רק על הנייר, אזי עוד כמה שנים נגלה שחסרונות הרפורמה עולים על יתרונותיה. שטרום, בן בסט ושאר חבריהם צריכים לזכור את מטרת העל של הרפורמה: להקטין את הריכוזיות והכוח הפוליטי של הבנקאים. המטרה הזאת חשובה לא פחות, ואולי יותר, מהורדת ריביות ועלויות בשוק האשראי הצרכני.

מי שרוצה להבין מה הנזק של ריכוזי כוח פיננסי שהופכים לכוח פוליטי אדיר על כלכלות, שייסע לארצות הברית או יקרא קצת על השתלטות הבנקים על הדמוקרטיה שם, שהובילה בין השאר למשבר של 2008. אנחנו יכולים להימנע מהמודל האמריקאי. ועדת שטרום יכולה להיות צעד נוסף בכיוון הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#