תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמוד אבן מסתורי על קרקעית הים התיכון עשוי לחולל מהפכה היסטורית

לכתבה
צלם גוגל מתעד את השונית בפלורידה, בתחילת החודשאי־פי

עתיק יותר מהפירמידות, קדום יותר מסטונהנג' - הממצא סמוך לסיציליה משנה את הדרך בה אנחנו תופשים תרבויות של ציידים–לקטים

99תגובות

ההיסטוריה המתועדת של האנושות, עניין של 7,000 שנה בערך, התרחשה בעולם די דומה לשלנו, עם אותן יבשות וימים. עד היום רוב המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי נעשה על בסיס ממצאים שנאספו ביבשה או סמוך מאוד לחוף. כעת, ממצא חדש שהתגלה סמוך לחופי סיציליה מראה שאולי אנחנו מפספסים חלק חשוב בסיפור. עמוד אבן גדול שמונח על קרקעית הים, לצד מה שנראה כמבנה מלאכותי המזכיר בצורתו נמל, כולל מזח מלאכותי, מעיד על כך שבמקום התקיימה תרבות אנושית בעלת יכולות טכנולוגיות שאפשרו בנייה בהיקף כזה. אלא הפעם האחרונה שבה האזור הזה היה מעל לפני הים והתאפשרה בו התיישבות אנושית, היתה בסוף עידן הקרח האחרון, לפני כמעט 10,000 שנה, כאשר פני הים היו נמוכים יותר מרמתם כיום. באותה תקופה, על פי הידע המדעי הקיים, טרם התקיימו תרבויות אנושיות כה מפותחות.

המדענים שאחראים לתגלית אינם ארכיאולוגים אלא גיאופיזיקאים: פרופ' צבי בן־אברהם, ראש המרכז לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב, ראש בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה וראש המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, מהחוקרים המובילים בעולם של מזרח הים התיכון ובקע ים המלח, וחתן פרס ישראל (2003); וד"ר עמנואל לודולו מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה בטריאסטה, איטליה. החוקרים נתקלו בעצם הלא שגרתי כשחקרו צילומים של קרקעית הים באזור המכונה Adventure Plateau במיצרי סיציליה, רמה תת־ימית מדרום מערב לאי עצמו. בצלילות שנעשו במקום התגלה התברר כי העצם, המונח בעומק 40 מטר, הוא מונולית אבן הדומה בצורתו לאבני סטונהנג' שבדרום אנגליה, אך גדול וכבד מהן, ובעיקר קדום יותר.

עמנואל לודולו

למעשה המונולית עתיק באלפי שנים לא רק מסטונהנג' (שגילו כ־5,000 שנה) אלא גם מכל שיאי הבנייה האחרים של העולם הקדום. אורכו כ־12 מטר והוא מסותת לצורה של עמוד שרוחבו כשני מטרים. הוא שבור לשני חלקים ויש בו שלושה חורים, בהם קדח בקוטר כ־60 ס"מ שעובר לכל רוחבו. סיתות עמוד כזה והבאתו מהמקום שבו נחצב למקום שבו הוצב מצריכים ידע טכנולוגי וכלים שעד כה לא יוחסו לבני תרבויות כה קדומות. לדברי החוקרים, התגלית מוכיחה שיש לעדכן את התפישות לגבי היכולות הטכנולוגיות וההנדסיות שמיוחסות לאדם הפרה־היסטורי.

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוקטובר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

"התגלית הזאת מרחיבה את הידע על התרבויות המוקדמות ביותר", אומר פרופ' בן־אברהם. "במחקר אנחנו מראים שגם המבנה הזה וגם העמוד עשויים מחומרים שהובאו לשם ממקום אחר, והדבר המדהים הוא שהיתה טכנולוגיה שאפשרה לעשות את זה". במאמר שבו סיכמו את ממצאיהם, נכתב כי התגלית "משנה את התפישה הרווחת של 'פרימיטיביזם טכנולוגי' שמיוחס לתרבויות של ציידים־לקטים, ומראה כי הרעיון שלאנשים אלה לא היו ידע, מיומנות או טכנולוגיה שאפשרו להם לנצל את משאבי הטבע, אינו נכון".

החוקרים אינם יודעים למה שימש המונולית, אבל מאפיינים אחרים של פני השטח באזור עשויים ללמד שהיה שם נמל קדום, מה שאולי מעיד כי זהו מעין מגדלור. לפני 11,000 שנה, פני הים היו נמוכים ב־40 מטר יחסית להיום, ובן־אברהם מסביר שבאזור מיצרי סיציליה של היום היה אז ארכיפלג שמנה כמה איים, והאזור כולו שימש כנתיב תחבורה חשוב בין אפריקה לאירופה. "סביר גם להניח שהיו פה יישובים", הוא אומר. "אם בין האי פנטלריה לסיציליה היו בתקופה מסוימת עוד איים, אין סיבה להניח שלא היו עליהם בני אדם".

מה מיוחד באזור הזה? מדוע דווקא כאן ניתן לגלות ממצאים כאלה?

"מיצרי סיציליה הם הגבול בין הים התיכון המזרחי והמערבי. אלה שני ימים בעלי היסטוריה שונה לגמרי. זה אזור של מים לא עמוקים, בין 100 ל־200 מטר. באזור הזה, בין האי פנטלריה לסיציליה, יש מישור מורם, ובו נמצא המקום שבו התמקדנו, שקרוי פנטלריה וקיה – פנטלריה העתיקה. שם מצאנו את המונולית הזה, לצד ממצאים נוספים".

בן־אברהם מספר שלא הרחק מהמונולית עצמו זוהה רכס שלדעתם הוא מעשה ידי אדם, "אבל את זה קשה לנו להוכיח. מה שכן הוכחנו זה שמתוך הרכס יוצא מבנה שנראה לנו כמו מזח. אנחנו רואים שזה לא מבנה טבעי כי אין מתחתיו 'שורש' כמו שהיינו מצפים לראות, וכשצללנו ראינו שהוא בנוי מסלעים בגודל של בערך חצי מטר שמונחים על הקרקעית – גודל שמתאים לעבודה ידנית. גם מבנה החומר מראה שאלה לא סלעים מהאזור, ואנחנו מנסים למצוא איפה המקום שממנו הם נכרו.

"המזח הזה נבנה לפני כ־9,700 שנה. זה הרבה לפני המזח הכי עתיק שאנחנו מכירים, בים סוף, שהוא מלפני כ־4,500 שנה. כלומר יש פה סיפור שלם שפתאום התגלה לנו. ארכיאולוגים שחופרים בים בדרך כלל עושים את זה סמוך לחוף כי ברוב המקומות קרקעית הים נעשית עמוקה אחרי מרחק לא רב. אנחנו, שבאנו בכלל מתחום הגיאופיזיקה, גילינו שיש ממצאים גם בעומק הים".

טלי מאייר

האם יש בימים אחרים בעולם עוד אזורים רדודים שאולי מסתתרות בהם עדויות לתרבויות קדומות?

"אזור סיציליה מיוחד כי בתקופות שבהן מפלס פני הים היה נמוך יותר היו בו אזורים שלמים שנחשפו. המקום היחיד שדומה לו נמצא בדרום מזרח אסיה, ובעיקר בים יאווה שדומה במאפיינים שלו לים התיכון. בכלל, הים התיכון הוא אזור מרגש. גודלו פחות מאחוז אחד מכלל האוקיינוסים, אבל הוא מעורר עניין רב כי יש בו את כל התופעות שיש באוקיינוסים הגדולים. יש בו תעלות עמוקות והרים גבוהים, ומה שמעניין בו במיוחד זה שהוא נמצא כיום בשנייה האחרונה לקיומו. הים התיכון המזרחי נוצר לפני כ־200 מיליון שנה, אבל כיוון שיבשת אפריקה נעה כיום כ־2 ס"מ בשנה צפונה לעבר אירופה, בעוד כ־6 מיליון שנה הים ייעלם. במונחים גיאולוגיים, זה עכשיו".

עמנואל לודולו

מתוכננות חפירות המשך בפנטלריה וקיה או במקומות אחרים בים התיכון?

"אני מקווה שיהיו, אף שלא קל לעשות את זה בעומק של 40 מטר. יש הרבה עדויות ליישובים אנושיים שעדיין קבורות בים, באזורים שהיו חשופים בשיא עידן הקרח האחרון. בסופו של דבר, רוב מה שאנחנו יודעים כיום על תרבויות פרה־היסטוריות בא ממחקרים שנעשו ביבשה, אבל כדי לגלות את שורשי התרבות האנושית באזור הים התיכון, צריך לחקור גם אזורים שהיום נמצאים מתחת למים. זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הארכיאולוגיה בעתיד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות