המושפעים |

המפתח לתחרות בשוק ההון

יוליה מרוז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוליה מרוז

באחד התפקידים שמילאתי בחברת פלאפון, כמנהלת אגף הרגולציה ונציגת החברה בפורום חברות הסלולר, נתקלתי לראשונה במשה כחלון, אז שר התקשורת. היו אלה ימי טרום רפורמת הסלולר הידועה, ואני זוכרת היטב כיצד בענף, כמו בציבור הרחב, לא האמינו שהיא תתממש. עם זאת, משקרמה הרפורמה עור וגידים, הציבור הבין שהוא הולך ליהנות מאותם שירותים, באיכות זהה ובמחיר נמוך בהרבה. שר התקשורת קרא את המפה והוביל את הרפורמה המשמעותית ביותר בתחום התקשורת הסלולרית, שהצלחתה מהדהדת עד היום, ושהובילה את כחלון למשרד האוצר.

כשר האוצר בחר כחלון לשים במרכז סדר יומו את הריכוזיות בשוק הפיננסים והצורך לטפל בה, ובצדק. נראה כי גם הוא מבין שממש כמו השינוי שהוביל בשוק הסלולר, גם בשוק הפיננסים הוא יכול להיות האדם שיגרום להפחתת הריכוזיות ולהגברת התחרות. הנתונים אודות מבנה השוק מדברים בעד עצמם: חמש קבוצות בנקאיות גדולות מחזיקות בכ־94% מנכסי הבנקאות המסחרית, ו־97% מענף הביטוח מרוכזים בחמש חברות בלבד. גם בעולם התוצאות ברורות: מדד הרפינדל־הירשמן (HHI) מצא כי הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע באיחוד האירופי, ומדד CR3 מראה כי מידת הריכוזיות בענף הביטוח בישראל גבוהה גם היא בהשוואה בינלאומית. מערכת השירותים הבנקאיים בישראל מפותחת ומתקדמת, אך במצב הריכוזיות המתואר, כשל שוק הוא בלתי נמנע.

איגוד בתי השקעות הוא ארגון גג לבתי השקעות המנהלים כספי ציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה והשתלמות, קרנות נאמנות ותעודות סל וכן נותנים שירותי ברוקראז' וניהול תיקים. זוהי קבוצת גופים בעלי ניסיון עשיר, תשתית וכוח אדם מקצועי בתחום ניהול כספי ציבור. עם זאת, כוחם של בתי ההשקעות מול הבנקים וחברות הביטוח הגדולות מוגבל, והם ניצבים בפני חסמי כניסה האופייניים לשוק ריכוזי.

הדבר בא לידי ביטוי גם בבחינת נתוני הרווחיות. הנתונים מראים כי חברת הביטוח הגדולה בשוק מרוויחה כמו חמשת בתי ההשקעות הגדולים, ואילו הבנק הגדול במשק מרוויח כמו חמשת חברות הביטוח הגדולות יחד. ברור שבמצב כזה בתי ההשקעות הם המועמדים הזמינים והמרכזיים ליצירת תחרות בשוק ההון, אך רק אם יינקטו צעדים משמעותיים להסרת חסמי הכניסה.

כחלון מינה ועדה בראשות עו"ד דרור שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים. זו עשויה להיות הזדמנות היסטורית לקדם צעדים מחוללי תחרות, ולכן ביקשו נציגי איגוד בתי ההשקעות להופיע בפני הוועדה ולהעלות את הנושאים הבאים:

1. אשראי קמעוני. בתחום זה יכולים בתי השקעות להביא בשורה לצרכנים הפרטיים, שכן בידיהם מקורות בהיקפים גדולים של כספי החיסכון בקופות גמל ובקרנות ההשתלמות, שאותם ניתן להעמיד לטובת אשראי צרכני. הרגולטור נדרש ליצור מנגנון מאזן שיתמרץ את בתי ההשקעות להיכנס לפעילות בתחום האשראי, תוך שמירה על האינטרס של החוסכים. פעילות בתי ההשקעות בתחום האשראי העסקי תרמה רבות להפחתת עלות האשראי. בתי השקעות גם מעמידים הלוואות בתנאים נוחים לעמיתים על בסיס בטוחת כספי החיסכון של העמית בקופת גמל ובקרן השתלמות. באחרונה פורסמה טיוטת הוראה של משרד האוצר, שלפיה תידרש הכבדה מהותית בהליך מתן הלוואות אלה. לפי עמדת האיגוד, הוראה זו מנוגדת למדיניות הרחבת מקורות האשראי הצרכני והגברת התחרות.

2. ניהול חשבון ני"ע ופיקדונות. תחום זה נשלט באופן בלעדי על ידי הבנקים. באחרונה אושר בכנסת תיקון חקיקה שנועד לאפשר פתיחת חשבון בבית השקעות בדרך פשוטה במקביל לחשבון בבנק. תיקון זה עשוי לחולל תחרות אמיתית על לבו של הצרכן הפרטי, אך כעת נדרש שיתוף פעולה מצד הבנקים ליצירת הממשק עם מערכותיהם, ועל הרגולטורים להיות עם היד על הדופק ולוודא שהתהליך אכן קורה.

יוליה מרוז היא מנכ"לית איגוד בתי השקעות בישראלצילום: דן פורגס

3. עמלות הבנקים. עבור הפצת קרנות הנאמנות המנוהלות על ידי בתי ההשקעות משולמות כיום עמלות לבנקים, גם אם רכישת הקרן מתבצעת דרך אתר הבנק וללא כל מעורבות של יועץ. זהו מצב אבסורדי, ויש לבטלו.

מעבר לנושאים הנמצאים במוקד עבודתה של ועדת שטרום, נכון יהיה אם הרגולטור יראה בבתי ההשקעות אמצעי חשוב וזמין לחולל תחרות בשוק. כך למשל, בעקבות החלטת הממשלה על הענקת קצבאות ילדים בצורת חיסכון לכל ילד, נכון לתת לבתי ההשקעות לנהל את הכספים שיופקדו לחיסכון, ובכך יש שני יתרונות לפחות: ניהול חכם של החיסכון והפחתת הריכוזיות בניהול כספי ציבור, על ידי פיזורם לגופים חוץ בנקאיים כמו בתי השקעות. גם בענף קרנות הפנסיה נדרשים צעדים מהותיים נוספים כדי ליצור שינוי מבני ולהכניס לתחום קרנות פנסיה קטנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker