את לא רוצה לעשות את זה לבד

חברים שלי תמיד מייעצים, בן הזוג תמיד תומך והמשפחה תמיד מדרבנת. אבל איכשהו זה לא מספיק. עם השותפה אני חולקת את הנטל. אומרים שבודד בפסגה, אבל כשאת בודדה ולא בפסגה זה גם לא סימפטי

סיון פינגולד
סיון פינגולד

ביום בהיר בשבוע שעבר ביליתי ארבע שעות בניסיון לשכנע את עצמי שהרעיון החדש שלי הוא הדבר הכי חכם שהעליתי בדעתי אי פעם. לאחר מכן לקח לי שלוש שעות לשכנע את עצמי שזה ממש לא נכון. בין כל השכנוע העצמי הזה היו פגישות, שיחות ועבודה שוטפת. אני זוכרת את היום הזה כאילו הוא היה אתמול, פשוט כי זה קרה גם אתמול, ובכלל, מאז שהקמתי את "בייסיקלי" יש לא מעט ימים שבהם אני בטוחה שהשפיות שלי נעלמת. לא הייתי שורדת את הכאוס הזה שנקרא סטארטאפ בלי שותפה.

מעבר לרגשות ולשפיות, השותפה שלי היא גם חלק בתוכנית האסטרטגית של בייסיקלי. כל סטארטאפ שניסה לגייס כסף יודע שמשקיעים לא נותנים בדרך כלל כסף ליזם/ת בודד/ה. כל סטארטאפ שניסה להתקבל לאקסלרטור – תוכנית האצה לסטארטאפים – מכיר את השורה בתנאי הקבלה שמציינת שחובה על הצוות למנות לפחות שני שותפים (יש כמה אקסלרטורים שמקבלים יזמים בודדים, אבל גם הם בודדים).

אפשר להבין את החשש של המשקיעים. להקים חברה זה תיק עם הרבה מאוד מטלות וקשה מאוד להתמודד אתן לבד. אבל יש כאן גם משהו מעבר לכך.

רכבת ההרים שעליתי עליה ברגע שהקמתי את הסטארטאפ היא בין המשוכללות בעולם – הפילה אותי כשלא ציפיתי לכך והרימה אותי לשיא בהפתעה, רק כדי לתת לי סטירה מצלצלת. תחשבו על יום שבבוקרו אתם מקבלים פרגון מטורף מהמשתמשים שלכם ומסתובבים ברחבי הבית (למי יש כסף למשרד?) עם חיוך של מיליון דולר, רק כדי שבערב יישלח אליכם מייל על מתחרה חדש שעושה בדיוק את מה שאתם עושים, רק שהוא כבר ממש מצליח, ואתם, כאמור, עדיין עובדים מהבית.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נשים ועסקים של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

בבוקר למחרת אולי כבר הצלחתם להשתכנע שיש אפילו יתרונות במתחרה חדש, כי זה אומר שיש צורך אמיתי במוצר שלכם ואתם בכיוון הנכון – אבל כמה שעות לאחר מכן אתם נופלים חזרה לקרקע המציאות, כשאתם מנהלים שיחה עם מישהו בניו יורק שחושב שאתם ממש, אבל ממש, בינוניים.

זינוק לשמים – ואז שוב מכה לאגו. ברכבת ההרים שלי היו (ועדיין יש) אושר גדול, פחדים מטורפים, היי אדיר, חוסר ודאות ולילות ללא שינה. לא נשמע כמו מתקן שהייתי מחכה בתור בשבילו בלונה פארק, אבל איכשהו מצאתי את עצמי שוב ושוב מחכה לסיבוב הבא.

המשקיעים יודעים שהמצב הרגשי הממוצע של יזם הוא לחץ, וזה גם מבוסס – מחקרים הראו ששיעור הדיכאון והחרדה אצל יזמים גבוה יותר לעומת הממוצע באוכלוסייה. אז להתמודד עם זה לבד? המשקיעים חושבים שזה לא רעיון טוב, וכיום גם אני חושבת כך.

החברים שלי תמיד מייעצים, בן הזוג תמיד תומך והמשפחה תמיד מדרבנת. אבל איכשהו זה לא מספיק. עם השותפה אני חולקת את הנטל, וכשהקמתי את הסטארטאפ לא שיערתי שהנטל הזה תמיד יהיה נוכח. אומרים שבודד בפסגה, אבל מניסיון אישי, כשאת בודדה ולא בפסגה זה גם לא סימפטי.

הקמתי את בייסיקלי לבדי, כי חשבתי על הרעיון לבד ומציאת שותף לא היתה בראש סדר העדיפויות שלי. הייתי עסוקה בלכבוש את העולם בדרך שלי. זמן קצר לאחר מכן התחלתי להרגיש את העול הנפשי. עוד חודש עבר, והתחלתי להרגיש את הלחץ הסביבתי. אנשים התחילו לרמוז לי שבייסיקלי זה אחלה, והם רוצים לראות אותי משכנעת עוד אנשים להיות חלק מהמיזם.

הבנתי שאני חייבת שותף. אחרי כמה מודעות בפייסבוק הרכבתי רשימה והתחלתי להיפגש עם אנשים. עידן מרמת השרון, בן 24, שתה רק תה, והוא מתכנת מגיל 14; רז מראשון לציון, בן 38, עבד בחברה לפיתוח אפליקציות והוא מחפש את האתגר הבא; יאיר מתל אביב, בן 28, עיתונאי לשעבר, מפתח ווב וטבעוני. נפגשתי עם כולם ועם עוד כמה. הצגתי, סיפרתי והלכתי הביתה בתחושה מוזרה – איך אני יכולה לתת נתח משמעותי מהחברה שהתחלתי לבנות בזיעת אפי?

יכול להיות שהייתי יהירה מדי ולא רציתי להאמין שבאמת יש לעניין חשיבות כה גדולה, ויכול להיות שכמו במציאת בן/בת זוג לחיים, לפעמים צריך סבלנות. לאחר חודשיים דווקא מצאתי שותפה, אבל דרכינו נפרדו לאחר כמה חודשים, ולפני חצי שנה התחלתי לעבוד עם יעל, השותפה הטבעית שלי, שלמעשה עקבה אחרי בייסיקלי מיומו הראשון.

זה לא אידיאלי. האידיליה, כך אומרים, היא סטארטאפ שמוקם על ידי שני מתכנתים שהם כמובן חברים טובים שהכירו ב־8200. אני, איך לומר, לא בדיוק כזאת. כמובן שכשהסתכלתי סביבי נראה היה שלכולם יש שותפים. ייתכן שאם הייתי מודעת לחשיבות הצוות הייתי מוצאת שותף בשלב מוקדם יותר, אבל בהחלט יכול להיות שלא.

יש יזמים שהצליחו להקים בעצמם חברות ענק. איביי, דרופבוקס, אמזון וחברות אחרות הוקמו על ידי יזם בודד. אבל הם היוצאים מן הכלל, ועד שאת לא יוצאת מן הכלל את הכלל. אם מסתכלים על התמונה הגדולה, רוב הזמן אני הייתי השותפה היחידה בבייסיקלי, אבל החשיבות של מציאת שותף ברורה לי היום יותר מאי פעם.

הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת Basically

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ