האם כלכלנים הם 
פוליטיקאים מושחתים יותר? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון שלטון מסדרון | פוליטיקה אמריקאית

האם כלכלנים הם 
פוליטיקאים מושחתים יותר?

מחקרים מראים שהתשובה היא כן

בדצמבר 2014 התפטר חבר הקונגרס הרפובליקאי מייקל גרים מבית הנבחרים של ארצות הברית לאחר שבמסגרת הסדר טיעון נאלץ להודות בסעיף אחד של הונאת מס. התפטרותו, כמעט שמונה חודשים לאחר שהואשם ב־20 סעיפים של הונאה פדרלית, העלמת מס, שיבוש הליכי חקירה ועדות שקר, שמה קץ לקריירה פוליטית קצרת ימים ורצופה בחקירות שחיתות, שבמסגרתן שמו נקשר גם בפרשת הרב יאשיהו פינטו: גרים נחקר בחשד שגייס תרומות לא חוקיות של מאות אלפי דולרים מחסידיו של פינטו במהלך הקמפיין הראשון שלו לקונגרס ב־2010, בעוד שפינטו האשים את גרים מאוחר יותר בניסיון לסחוט אותו. בחודש שעבר נגזר דינו הוא נשלח לרצות שמונה חודשי מאסר.

לפני שנהפך לפוליטיקאי מושחת ניהל גרים מסעדה במנהטן שבה – לפי הודאתו – העסיק מהגרים לא חוקיים והגיש דו"חות מס כוזבים. הוא בעל תואר ראשון בחשבונאות ואף עבד שנה בחברת השקעות קטנה בוול סטריט. האם הרקע הכלכלי שלו הוא שהפך אותו למושחת? כנראה שלא. אבל לפי מחקר חדש, ייתכן שרקע זה היה צריך לשמש לכל הפחות כסימן אזהרה. המחקר, שנערך על ידי רנה רוסקה מאוניברסיטת מינסטר הגרמנית, קובע בפשטות: פוליטיקאים בעלי תואר בכלכלה נוטים להיות מושחתים הרבה 
יותר מפוליטיקאים שמחזיקים בתארים 
מתחומים אחרים.

במחקר בדק רוסקה את הרקע הפיננסי והאקדמי של 695 פוליטיקאים ששירתו כחברי קונגרס בשנים 2005־2009. ל־154 מהם היו תארים בכלכלה, בעיקר תארים ראשונים. מבין 154 הפוליטיקאים האלה, מצא רוסקה, 13% היו מעורבים במקרי שוחד, מעילה, הונאה, רדיפת רנטות וצורות אחרות של שחיתות. בקרב שאר 541 חברי הקונגרס שלא החזיקו בתארים בכלכלה, שיעור המעורבים בשחיתות היה נמוך יותר, 6.9%.

מה הופך פוליטיקאים בעלי תואר בכלכלה למושחתים יותר מפוליטיקאים שלמדו, למשל, ביולוגיה או אפילו משפטים? אולי האגו. מחקרים קודמים רמזו שאנשים שהולכים ללמוד כלכלה מוּנעים על ידי אינטרס עצמי יותר מאשר אחרים. מחקר שערכו ביורן פרנק מאוניברסיטת קאסל וגונתר שולצה מאוניברסיטת פרייבורג בשנת 2000 מצא, למשל, שתלמידי כלכלה הפגינו נטייה גבוהה יותר לשחיתות מסטודנטים אחרים. במסגרת המחקר שלהם ביצעו השניים ניסוי שבו ביקשו מסטודנטים לכלכלה וסטודנטים בפקולטות אחרות לבחור את סכום השוחד שיסכימו לקבל בתמורה להענקת חוזה לקבלן, כאשר הסכום מקביל למידת הנזק שייגרם למנהל הממונה עליהם. נמצא שנכונותם של סטודנטים לכלכלה לקבל שוחד היתה גבוהה יותר מזו של סטודנטים מתחומים אחרים (כמו כן סטודנטים גברים נטו להיות מעט יותר מושחתים מנשים).

אי־פי

מחקרים אחרים שביקשו לבדוק את ההבדל בין כלכלנים ללא־כלכלנים הראו שכלכלנים נוטים יותר למקסם רווחים על חשבון רווחתם של אחרים, שהם אוחזים בתפישה אחרת לגבי מה "הוגן" או מקובל מבחינה מוסרית, ושהם תורמים פחות מאחרים לרווחת הכלל. אבל כל הניסויים והמחקרים האלו בוצעו בתנאי מעבדה, שבהם קבלת ההחלטות עשויה להיות מושפעת או לא מושפעת משורה של גורמים שקיימים מחוץ למעבדה. הייחוד במחקרו של רוסקה הוא שהוא בדק את ההתאמה בין השכלה כלכלית ובין שחיתות בעולם האמיתי.

האם פירוש הדבר שכלכלנים הם בהכרח מושחתים יותר מאחרים, או שתואר בכלכלה הוא באמת גורם כל כך משפיע על רמת השחיתות? כמובן שלא. לצד תואר בכלכלה מזהה רוסקה ארבעה גורמים אחרים שעלולים להגביר את הסבירות של חברי קונגרס להיות מעורבים בשחיתות: חברות במפלגה הרפובליקאית, השתייכות לזרם הפרוטסטנטי בנצרות, מוצא מאחד מהאזורים המבודדים של ארצות הברית ומשך הכהונה בקונגרס (ככל שחבר קונגרס מכהן בתפקידו יותר שנים, מצא רוסקה, כך גדלה הסבירות שיסתבך בשחיתות). אולם מחקרו של רוסקה, וההתאמה שמצא בין הרקע האקדמי של חברי קונגרס להתנהלות המושחתת שבה היו מעורבים, יכולה לאשש את הממצאים של מחקרים קודמים, שהעריכו כי כלכלנים דואגים לעצמם יותר משהם דואגים לאחרים.

למרבה המזל, אם תוצאות המחקר גורמות לכם להסתכל על כלכלנים בפוליטיקה בחשד, יש גם אור בקצה המנהרה: רק מעטים מהפוליטיקאים הם בעלי רקע כלכלי. לפי מחקר שערך ב־2011 מכון המחקר השמרני Employment Policies Institute, רק לכ־20% מחברי הקונגרס (אז) היה תואר בכלכלה, במינהל עסקים או בחשבונאות, ואילו השאר החזיקו, בדרך כלל, בתארים במדעי הרוח, מדעי המדינה, משפטים ומדעים. ייתכן שבמקרה הזה לפחות, חוסר הבנה בכלכלה הוא חיסרון פחות גדול מכפי שנהוג לחשוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#