המהפכה של סלינגר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שווי שוק

המהפכה של סלינגר

דורית סלינגר היתה מנכ"לית חברת הדירוג מעלות בתקופה שבה נזהרה החברה בכבודם של התאגידים הגדולים במשק. מה מסביר את המהפך בגישתה?

תגובות

ביום שלישי, 28 ביולי, יממה לפני שגיליון זה של מגזין TheMarker ירד לדפוס, כבשה חברת טבע את הכותרות הראשיות בעיתונות הכלכלית בישראל עם רכישת הענק של חברת אלרגן תמורת 41 מיליארד דולר. העסקה, שהוצמדו לה מילים כמו "היסטורית", "ענקית", "הגדולה ביותר אי פעם" וכדומה, היא החומר שממנו עשויה העיתונות הכלכלית; אלה המקרים שבהם כולם עוסקים, לרגע, בענייני כספים וכלכלה, מגלגלים על שפתיהם את המספרים האדירים ומתבשמים מההצלחה של ישראל. אבל האמת היא שלאורך זמן, לעסקה כזו יש משמעות מוגבלת בהרבה ממה שנדמה לגבי החוסך הישראלי. הציבור לומד בהדרגה שאלה דווקא הנושאים ה"משעממים", כמו רגולציה ממשלתית, מיסוי ומבנה המשק, שמשפיעים על הפנסיה שלו ועל המשק יותר מעסקות הענק.

ביום שבו נודע על עסקת טבע, פרסמה הממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, דורית סלינגר, שתי הוראות שזכו להרבה פחות תשומת לב, אבל משקפות תנועה טקטונית דרמטית ברגולציה של המערכת הפיננסית הישראלית, ומהפך ראשון מסוגו ברגולציה בישראל. ההוראה הראשונה מאפשרת לחוסכים בביטוחי מנהלים, אפיק חיסכון שבו יש כיום כ־250 מיליארד שקל, לנייד את ביטוחי המנהלים שלהם מחברה לחברה; ההוראה השנייה מאפשרת להם לעשות זאת גם בהתקרבם לגיל הפרישה.

מי שאין לו ביטוח מנהלים יופתע מעצם החידוש בהוראה הזאת של סלינגר. מי שיש לו ביטוח מנהלים ומבין עד כמה מקפח, יקר ובעייתי הוא אפיק החיסכון הזה, מבין שנפל דבר בשוק הביטוח הישראלי. ביטוחי המנהלים גובים מהלקוחות שלהם דמי ניהול גלויים וסמויים של כ־2% עד 3% בשנה. לא צריך להיות בעל ראש מתמטי כדי להבין את המשמעות של המספרים האלה. אם ניקח את ה־2.5% כממוצע ונסכום אותם על מחצית משך חיים ממוצע של פוליסה, כ־20 שנה, נקבל תוצאות מבהילות: שליש עד רבע מהתשואה על החיסכון הפנסיוני של הלקוח, ייעלמו לתוך חברת הביטוח. מה שלא פחות מטריד, ואולי יותר, הוא שהיעדר תחרות בין חברות הביטוח מקטין דרמטית את הרצון שלהן להתחרות על ניהול זהיר, לא מושחת ומקצועי של כספי הלקוחות.

ההחלטה של סלינגר היתה צריכה ויכולה להתקבל כבר לפני 15 שנה. כותב שורות אלה פרסם בשנים ההן עשרות מאמרים שבהם קרא למפקחים על הביטוח לשחרר את המבוטחים בביטוחי המנהלים ולאפשר להם להתנייד. איש מהמפקחים לא הרים את הכפפה. הלחץ הנגדי מצדן של חברות הביטוח היה עצום. לעומתם, סלינגר מסמנת בשנה האחרונה מהפך בתפקיד אגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, והביטוי הטוב ביותר לכך הוא השנאה היוקדת וההשמצות שהיא סופגת מראשי החברות. אגף שוק ההון במשרד האוצר הוציא מקרבו בעשורים האחרונים שורה ארוכה של פקידים שעברו לצד של חברות הביטוח. בענף הביטוח הכסף גדול, ולרגולציה יש השפעה דרמטית על הרווחיות של החברות ועל מאזן הכוח בין חברת הביטוח לבין הלקוח. התוצאה היא מערכת אקולוגית שמקשה מאוד על הפיקוח לדאוג למבוטחים, ומבנה ענף שמשרת בעיקר את החברות הגדולות.

סלינגר לא "נולדה" כרגולטורית עצמאית ותקיפה שלא חוששת להתעמת עם החברות הגדולות ביותר במשק. לפני שמונתה לאוצר היא היתה מנכ"לית חברת הדירוג מעלות בתקופה שבה נזהרה החברה מאוד בכבודם של התאגידים הגדולים במשק. אנשיה של סלינגר נמנעו מלהוריד את דירוג האשראי של הפירמידה הגדולה ביותר במשק, אי.די.בי, וכאשר עשו זאת כבר היה מאוחר מדי – והחברה התקרבה במהירות לחדלות פירעון. כמובן שאין דין מעלות כדין משרד האוצר. לחברת דירוג יש תפקיד חשוב בשוק ההון, אבל בסוף היום היא חברה פרטית שרוצה למקסם רווחים, ולעתים קרובות נאלצת בשל כך להתחנף ללקוחותיה, שהם החברות המדורגות. ראינו כיצד כשלו גם חברות הדירוג האמריקאיות בדיוק במקום הזה, בדירוגים שנתנו ערב המשבר הפיננסי בוול־סטריט. אבל המהפך שעברה סלינגר אינו רק כתוצאה מהמעבר שלה מהשוק הפרטי לציבורי. המהפך הזה לא היה מתאפשר אלמלא התחוללה מהפכה בתפישת הציבור את הרגולציה, וללא השינוי בנורמות ושבירת מועדון הריכוזיות במשק הישראלי לאחר המחאה החברתית וועדת הריכוזיות.

הריכוזיות במשק הישראלי, קבוצה קטנה של אנשי עסקים, בנקאים, עורכי דין, לוביסטים ויח"צנים שלהם ששולטים ברוב המשק, היא חממה לייצור רגולטורים מפוחדים וחלשים שעסוקים כל העת בשאלה אם יוכלו למצוא תעסוקה לאחר שיסיימו את תפקידיהם. המועדון הזה נחלש בשנים האחרונות ואיבד חלק מהלגיטימציה הציבורית שלו, וסלינגר החדשה היא תוצאה של השינוי הזה. תפקידה של העיתונות, האקדמיה והפוליטיקאים שוחרי שינוי נורמות חברתיות הוא לתמוך באנשים כמוה כאשר הם פועלים באומץ מול מוקדי הכסף הגדולים במשק. זה לא תמיד קל – כי הכסף הגדול נמצא בצד השני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#