"מודעי לקח את הקרדיט, אבל תוכנית הייצוב קרתה בזכות פרס" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מכסחי האינפלציה

"מודעי לקח את הקרדיט, אבל תוכנית הייצוב קרתה בזכות פרס"

למרות הלהטוטנות הפוליטית של שמעון פרס, 
קטף שר האוצר שלו את התהילה על תוכנית 
 הייצוב. פרופ' חיים בן שחר, חבר בצוות הייעוץ
 הכלכלי למפלגת העבודה, מספר איך זה קרה

תגובות

"תוכנית הייצוב התחילה מבחינתי עוד בשנת 1981, כשהייתי מועמד לראשות האוצר מטעם פרס ומפלגת העבודה והתווכחתי ציבורית עם יורם ארידור על התוכנית הכלכלית שלו. אין ספק שהניצחון של הליכוד ב־1981 נבע במידה רבה מהמדיניות הכלכלית הלא אחראית של ארידור, ואני תקפתי אותו ואמרתי שהוא מוליך את ישראל להתרסקות. אבל מפלגת העבודה הפסידה בבחירות, ההתרסקות לא התרחשה, וערכי בעיני פרס ירד. רק ב־1984, כשישראל הידרדרה להיפר־אינפלציה ולגירעונות ענקיים והיה ברור שאנחנו צועדים להתרסקות, פרס חזר להתייעץ איתי".

פרופ' חיים בן שחר (חב"ש), מחשובי הכלכלנים בישראל, ליווה את המועמד הנצחי לראשות הממשלה, שמעון פרס, בשתי מערכות בחירות קריטיות – ב־1981 (אז פרס הפסיד) וב־1984 (תיקו בין העבודה והליכוד, נקבעה ממשלת רוטציה עם שמיר). מערכת הבחירות השנייה כבר עמדה בסימן מצבה הכלכלי המידרדר במהירות של ישראל, שהגיעה ב־1985 לשפל של 220% חוב תוצר, גירעון תקציבי של 12%, אינפלציה של 450% וירידת רזרבות המט"ח כמעט לאפס. ישראל ללא ספק עמדה אז על סף קריסה כלכלית, ועל אף זאת הממשלות לא מיהרו לבצע תוכנית כלכלית.

חנניה הרמן / לע"מ

"שישה שבועות לפני הבחירות של 1984 אמרתי לפרס שחייבים להקים צוות להכנת תוכנית הצלה כלכלית", מספר חב"ש. "הקמנו צוות של פרופסורים לכלכלה. היינו קבוצה לא פורמלית שישבה ודיברה. ביום הבחירות עצמו פרס פינה זמן לשבת איתנו. הצגנו לו תוכנית לא מפורטת, שהיתה אחר כך הבסיס לתוכנית הייצוב".

לאחר הקמת ממשלת הרוטציה כיהן פרס ראשון כראש הממשלה, אך נמנע מלאמץ את המלצות קבוצת הייעוץ. במקום זאת ניסה תחילה שתי עסקות חבילה חלקיות עם ההסתדרות, ששתיהן נכשלו. "פרס חשש שאם התוכנית תיכשל ההשלכות על כלכלת ישראל יהיו קשות מדי", מספר חב"ש. "לכן הוא העדיף עסקות חבילה, ורק לאחר שהחבילה השנייה נכשלה – התפרסם מדד אפריל 1985 שהיה ענק, והיה ברור שהאינפלציה לא נעצרת – הוא הסכים. הבנו שצריך לעזור לפרס להחליט על תוכנית הצלה כלכלית. בישיבה עם הכלכלנים ואנשי האוצר, שנמשכה אל תוך הלילה, פרס קיבל את ההחלטה הקריטית על תוכנית הייצוב".

ביוני 1985, החודש העיקרי של הכנת התוכנית בידי איתן ברגלס, מיכאל ברונו וצוות היישום של מנכ"ל האוצר עמנואל שרון, חב"ש היה בחו"ל. הוא חזר רק בסוף החודש, והשתתף בעוד ישיבה שנערכה – הפעם בהשתתפות נגיד בנק ישראל, שר האוצר יצחק מודעי, היועצים המשפטיים ועוד. הישיבה נערכה בסודיות מוחלטת, כאשר התוכנית אמורה היתה להיות מוכרזת למחרת. "בסוף הישיבה, כשקמנו להתפזר, קמה הדוברת של האוצר ושאלה מה אומרים לעיתונאים בחוץ", נזכר חב"ש. "בזמן שישבנו ודנו בסודי סודות, עיתונאים ישבו בחוץ וחיכו לשמוע. בשלב זה פרס עשה את טעות חייו ושלח את מודעי להכריז ב'מבט' על התוכנית הכלכלית. כך קרה שמודעי היה הראשון לבשר לאומה על תוכנית הייצוב, ועד היום הציבור משוכנע שמודעי עשה את התוכנית, למרות שחלקו בהכנתה היה שולי".

עופר וקנין

תרומתו העצומה של פרס הורגשה גם בשלב הקריטי של אישור התוכנית בממשלה, כאשר שרי הליכוד בחרו להתנגד לה, בעוד שרי העבודה תומכים. בישיבה דרמטית שנמשכה 19 שעות רצופות, ובמהלכה פרס אפילו יצא לקיים משא ומתן עם מזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, שרצה לפתוח בשביתה, הצליח פרס להביא לאישור התוכנית על חודו של קול. "פרס איים על שרי הליכוד, שאם התוכנית לא עוברת הוא מחזיר את המנדט לנשיא", מספר חב"ש. "זאת היתה מדיניות מזהירה של פרס, שהתגלה כראש ממשלה בעל יכולות אדירות. רק בזכותו התוכנית עברה".

חב"ש מדגיש גם את התרומה הקריטית של מודעי לשלב היישום של התוכנית, שלאחר פרסומה הכריזה ההסתדרות, בראשות ישראל קיסר, על שביתה. רק עמידה נחושה של מודעי מול ההסתדרות הביאה לביטול השביתה. עם זאת, לדבריו, ההסכם עם ההסתדרות הזיק להצלחת התוכנית, משום שבמסגרתו סוכם כי השחיקה החד־פעמית של 12% בשכר תוחזר לעובדים בכמה פעימות בהמשך. להערכתו הדבר תרם לכך שהאינפלציה בישראל "נתקעה" למשך כמה שנים על 15%־20%. רק מדיניות דיסאינפלציה אגרסיבית, שהפעיל הנגיד יעקב פרנקל בתחילת שנות ה־90, הצליחה להשיב את האינפלציה לסדר גודל חד־ספרתי.

"התוכנית הצליחה בזכות שילוב של ארבעה מהלכים", אומר חב"ש. "מעבר מגירעון תקציבי לאיזון תקציבי; פיחות חד פעמי וקיבוע שער החליפין אחר כך; שחיקת השכר בכ־12%, בכך שנתנו תוספת יוקר חלקית בלבד; ומדיניות ריבית ריאלית גבוהה מאוד, של יותר מ־30%. כל אלה יחד הביאו להצלחה, והלקח מהתוכנית הוא אותו לקח קבוע: חשוב לנהל מדיניות כלכלית אחראית ונבונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#