"הריבית היתה רצחנית, אבל אני לא מתחרט עליה" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מכסחי האינפלציה

"הריבית היתה רצחנית, אבל אני לא מתחרט עליה"

נגיד בנק ישראל לשעבר משה מנדלבאום מסביר מה
 היתה תרומתו של הבנק להצלחת תוכנית הייצוב, אף 
 שרבים מראשיו, ובהם הוא עצמו, לא היו שותפים לגיבושה

תגובות

אחת התעלומות הגדולות ביותר בתוכנית הייצוב היא חלקו של בנק ישראל בה. העובדות הן שבנק ישראל מודר מהכנת התוכנית, ונגיד הבנק אז, משה מנדלבאום, למד עליה רק ימים ספורים לפני שהיא הוצגה לציבור. אלא שלא כל בעלי התפקידים הבכירים בבנק הושארו מחוץ לסוד העניינים. אמנם מנדלבאום וראש המחלקה המוניטרית בבנק, ויקטור מדינה, מודרו, אך לעומתם ראש מחלקת המחקר בבנק, מרדכי (ממה) פרנקל, היה שותף סוד וסייע בהכנת פרטי התוכנית. לתעלומה זו מתווספת גם תעלומת הריבית הרצחנית שהשית בנק ישראל לאחר הכרזת התוכנית – ריבית ריאלית שנעה בין 30%־80%, ושעד היום נחשבת לפרק השנוי ביותר במחלוקת בתוכנית הייצוב.

למנדלבאום יש דעה נחרצת לגבי השתלשלות האירועים: לדבריו, הוא מודר משום שתבע מהממשלה לאזן את תקציבה, ורק בזכות הריבית הרצחנית הצליחה תוכנית הייצוב. "אנחנו עמדנו על כך שהתוכנית המוניטרית בתוכנית הייצוב תישאר באחריות בלעדית של המחלקה המוניטרית בבנק ישראל", הוא מספר. "ויקטור מדינה ניהל לבדו את מדיניות הריבית לאחר הכרזת התוכנית. זה היה גם המקור להצלחתה: לקחנו על עצמנו את העול הכבד של ריבית ריאלית הרסנית, ריבית של 80%. היא אמנם שררה רק למשך חודשים בודדים, אבל גם לאחר מכן הורדנו את הריבית בהדרגה בלבד, מפני שחששנו שללא האפקט של ריבית גבוהה התוכנית כולה תקרוס.

חנניה הרמן / לע"מ

"הריבית הגבוהה העבירה את המסר שהתוכנית הפעם היא רצינית, וזה מה שהפך את הציפיות האינפלציוניות. מדינות אחרות שנקטו תוכניות דומות – ארגנטינה למשל – נכשלו בה כי הן לא התעקשו על ריבית גבוהה. המגזר העסקי נבהל מגובה הריבית. הוא היה עמוס באשראים, כי בעידן ההיפר־אינפלציה הריבית הריאלית היתה נמוכה מאוד והיה כדאי לקחת הלוואות, ופתאום הוא מצא את עצמו עם הלוואות בריבית אדירה. העסקים היו חייבים לפרוע את ההלוואות שלקחו במהירות האפשרית וכדי לעשות זאת הם חיסלו מלאים – מכרו את הסחורה בכל מחיר, ובלבד שיוכלו לפרוע הלוואות. זה היה אחד הכלים החזקים ביותר שהביאו לעצירת המחירים במשק".

מנדלבאום מרצה עד היום בלימודי כלכלה על תוכנית הייצוב והשלכותיה על המשק, ולכן שולט היטב בפרטיה גם בחלוף 30 שנה. כך למשל, חישוב שערך העלה כי מאז 1984 התוצר של המשק הישראלי זינק בכ־700%. "זה בעקבות הצלחת התוכנית. היינו חייבים לוודא שהיא תצליח, והדרך לוודא זאת היתה באמצעות הריבית".

אתה אומר בעצם שחשבתם שבשביל להעביר מסר של נחישות מוצדק לשלם מחיר של ריבית הרסנית?

"אני לא מתחרט על ההחלטה הזו. היה על זה ויכוח הרבה שנים, אבל אם חס ושלום התוכנית היתה נכשלת, הנזק למשק היה כבד פי כמה. לא ראיתי אף מדינה אחרת שהצליחה בתוכנית דומה בלי להחזיק בריביות גבוהות מאוד".

בין בנק ישראל למתכנני תוכנית הייצוב התגלעו מחלוקות עמוקות עוד לפני שלב קביעת גובה הריבית. "ערב הצגת התוכנית תבענו קיצוץ של 10% בתקציב – דבר ששום מדינה דמוקרטית עוד לא הצליחה לעשות", מספר מנדלבאום. "בסוף ישיבה לילית ארוכה, שפרס ניהל ביד רמה, הוחלט על קיצוץ מתון יותר, של 4%. עם זאת, בגלל שהציבור הבין שהפעם זה רציני, והאינפלציה עומדת לרדת, רבים הקדימו את תשלום המסים שלהם, וכך למרות שהוצאות הממשלה לא קוצצו מספיק, ההכנסות גדלו במידה כזו שבתוך שנה עברנו מגירעון של 12% לאיזון תקציבי".

הישג נוסף של בנק ישראל היה חוק איסור ההדפסה, שאסר על הממשלה לקחת הלוואות מבנק ישראל. "האינפלציה נבעה מכך שהממשלה יכלה לקבל הלוואות מבנק ישראל ללא הגבלה", מסביר מנדלבאום. "אם היו ממשיכים כך, זה היה מטרפד כל תוכנית כלכלית. לכן דרשנו וקיבלנו את החוק המיוחד שאוסר על בנק ישראל לתת הלוואות לממשלה, וכדי להבטיח את העברת החוק גויסה תמיכתם של האמריקאים, שהתנו את מתן הסיוע הדולרי בהעברתו. כתוצאה מכך ישראל וגרמניה הן כיום שתי המדינות היחידות בעולם עם חוק קשה כל כך, שאוסר לחלוטין על הדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי. אם היה חוק נוקשה כזה בארצות הברית, הגירעון שלהם היה נסגר מזמן".

למנדלבאום אין ספקות לגבי הלקחים האקטואליים העולים מהתוכנית: "כללי הכלכלה הבסיסיים הם שקובעים. אסור לעשות גירעונות בתקציב, ועובדה שכל הכלכלות המפותחות בעולם שקועות כיום בצרות בגלל גירעונות גדולים שנפתחו אחרי משבר 2008. הממשלות השאירו את תפקיד ההיחלצות מהמשבר הנוכחי בידי הבנקים המרכזיים, וזאת טעות. הבנקים יכולים להדפיס כסף, אבל הדפסה לא פותרת משבר כלכלי. בישראל, בגלל תוכנית הייצוב, הגירעונות הממשלתיים קטנים יותר, ועובדה שמאז 2008 כלכלת ישראל צמחה בכ־24%, לעומת צמיחה של כ־6% בעולם. הרווחנו 18% צמיחה בזכות שמירה על מדיניות תקציבית אחראית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#