"התוכנית הצליחה בשל הנהגה שהיתה מוכנה לקבל החלטות קשות" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מכסחי האינפלציה

"התוכנית הצליחה בשל הנהגה שהיתה מוכנה לקבל החלטות קשות"

אמנון נויבך, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, ניווט 
 את מערכות הלחצים שקדמו לתוכנית הייצוב. שיחה על הפוליטיקה הבינאישית, החששות של היועץ 
המשפטי לממשלה ולידתו של חוק ההסדרים

תגובות

"כולנו היינו אדריכלי תוכנית הייצוב, אבל לא היה ספק שלתוכנית היה מצביא אחד – שמעון פרס". את הדברים אומר אמנון נויבך, כיום יו"ר הבורסה לניירות ערך, ובשנת 1985 יועצו הכלכלי של ראש הממשלה אז שמעון פרס, והאיש שניווט – לצדו של עמנואל שרון – את מערכת הלחצים האדירה שקדמה לתוכנית הייצוב.

ניצניה של תוכנית הייצוב נולדו עוד לפני הבחירות של 1984, שבעקבותיה הוקמה ממשלת רוטציה, כאשר פרס הקים צוות מאה ימים לייעוץ בנושא הכלכלי בראשות פרופ' חיים בן שחר. "פרס פחד פחד מוות מתוכנית כלכלית מקיפה", מספר נויבך, "הוא חשש שאנחנו מובילים אותו אל פי התהום הפוליטית. לכן השתמשנו באמריקאים כדי להפעיל לחץ עליו. למעשה, הכלכלנים האמריקאים - סטנלי פישר והרב סטיין – היו מתואמים עם הכלכלנים הישראלים, בעיקר עם ברונו וברגלס, ושימשו זרוע ארוכה שלהם".

אייל טואג

הידרדרות המצב חייבה את בחינתה של תוכנית כלכלית, ולשם כך הוקם צוות ההכנה הכלכלי של תוכנית הייצוב. הצוות, מספר נויבך, פעל בסודיות מוחלטת, כשהוא מנסה לשכך את המתח הפוליטי בין פרס לשר האוצר מהליכוד יצחק מודעי. "עמנואל ואני כל הזמן פעלנו כדי לא להבעיר בערות", הוא אומר. "תיאמנו בינינו מה כל אחד מאיתנו מדווח לבוס שלו, הוא למודעי ואני לפרס, כדי לא להגביר את המתח ביניהם".

מתיחות בינאישית, אגב, היתה גם בין פרס ובין איתן ברגלס – עוד משנות ה־60, כשפרס היה סגן שר הביטחון וברגלס היה היועץ הכלכלי של המשרד. על אף המתיחות הזו צורף ברגלס לצוות ההכנה של התוכנית, בעקבות המלצתו המפורשת של סטנלי פישר. "האמריקאים עזרו מאוד", מספר ברגלס, "פרס פחד מבריחת מט"ח, והאמריקאים הבטיחו מענק של 1.5 מיליארד דולר – הבטחה אישית של שר החוץ אז ג'ורג' שולץ – בתנאי שתהיה תוכנית כלכלית בפיקוח של היועצים של שולץ, פישר וסטיין".

הפעילות הסודית של צוות ההכנה של התוכנית הביאה בסופו של דבר לגיבוש תוכנית בעלת ארבעה עיקרים: הקפאת מחירים, שחיקת שכר, קיצוץ דרמטי בתקציב (בביטחון ובסובסידיות) וקיבוע שער חליפין. הנקודה האחרונה היתה שנויה במחלוקת, כאשר ברגלס התנגד לה מקצועית אבל שוכנע להסכים על ידי ברונו. נקודת מחלוקת נוספת עלתה בשלב מאוחר יותר, כאשר ההסתדרות התנגדה לתוכנית בטענה המוצדקת שהיא פוגעת רק בשכר ולא בהון.

"היתה פגישה רבת משתתפים אצל פרס, שבה דנו באפשרות של פגיעה בחסכונות הציבור", מספר נויבך. "היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, התנגד לכך בטענה שמדובר יהיה בצעד רטרואקטיבי – ואסור לבצע חקיקה רטרואקטיבית. פרס, שניווט את התהליכים יפה מאוד, לא קיבל אף החלטה לפני שהוא שמע מגוון דעות לגביה. בניהול תוכנית הייצוב הכלכלית פרס התגלה ממש כראש ממשלה סופרסטאר, שניווט את התהליך בצורה מדהימה. גם בנוגע לחסכונות הציבור הוא שמע את כל העמדות ובסוף הכריע שהחסכונות לא ייפגעו".

זאב

זמיר, לעומת זאת, הכשיר את המכשיר החוקי החדש שנולד לצורך תוכנית הייצוב – חוק ההסדרים. "היו צריכים להעביר את כל מהלכי התוכנית בבת אחת, בלי אפשרות לחכות לחקיקת הכנסת", מספר נויבך. "לכן השתמשו בתקנה מנדטורית שאפשרה לעקוף את הכנסת עם חוק יחיד, חוק ההסדרים". כידוע, שימוש החירום בתקנה מנדטורית זו תקף במדינת ישראל עד היום.

כל התהליכים הללו הבשילו לישיבת הממשלה הדרמטית, שהחלה ביום ראשון 30 ביוני והסתיימה ביום שני 1 ביולי, שבה דנה הממשלה במשך 19 שעות ברציפות בתוכנית הייצוב. התוצאה של החלטות הממשלה היתה פעולה תלת ראשית על דיכוי הביקושים במשק: קיצוץ עמוק בתקציב, שחיקת שכר וריבית רצחנית. "הפעולה המושלמת הזו", אומר נויבך, "השפיעה דרמטית על ריסון הציפיות האינפלציוניות". עם זאת, גם כיום ממשיך נויבך לבקר את חלקו של בנק ישראל בתוכנית בנוגע למדיניות הריבית הגבוהה מאוד שהוביל. "בבנק ישראל לא קראו את המפה וגרמו נזק לא מוצדק בריבית המוגזמת שהם החזיקו", הוא אומר.

הלקחים של נויבך מתוכנית הייצוב הם פוליטיים במובהק: "כדי לבצע מהלכים משמעותיים צריך הנהגה מדינית שיודעת לקחת אחריות ומוכנה לקבל החלטות קשות. לצדה צריך מערכת מקצועית בעלת יושרה ומקצוענות שמציגה את כל החלופות בצורה ברורה, אבל גם לא מתפשרת". כמובן, גם לחץ מתון של האמריקאים אף פעם לא מזיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#