חושים חדים, עקרונות נוקשים ושיקולים לא שגרתיים - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
500 העשירים של ישראל

חושים חדים, עקרונות נוקשים ושיקולים לא שגרתיים

מה עומד מאחורי ההצלחה של קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, פימי, והעומד בראשה ישי דוידי

תגובות

ישי דוידי
הערכת שווי כולל: 250 מיליון דולר

 

 

דרכו של ישי דוידי (53), המנהל מזה 19 שנים את קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, אל עולם ניהול ההשקעות, היתה לא שגרתית. ראשיתה בתחילת שנות ה־90 כאשר דוידי, בוגר לימודי הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, שהיה אז סטודנט למינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, שימש כיועץ ואחר כך כמנהל בתשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי. לאחר מכן ניהל דוידי את חברת זר תעשיות עתירות מדע שייצרה ערכות דיאגנוסטיות רפואיות. ב־1993 שכנע אותו סנפורד ברנסטין, יהודי־אמריקאי, בעליו של בנק ההשקעות הנושא את שמו, לנהל עבורו את קרן תקווה. בשלוש השנים הבאות היה דוידי אחראי להשקעות בכ־5 מיליון דולר בשש חברות, כולל השקעה חריגה לטובה בחברת גלילאו שהוקמה ונוהלה על ידי אביגדור וילנץ. בעקבות ההצלחה של קרן תקווה יצא דוידי לדרך עצמאית. הוא גייס את בנק דיסקונט, את איש הון הסיכון האמריקאי מרשל באטלר ואת ענקית השירותים הפיננסיים האמריקאית MassMutual, והקים את קרן פימי. הקרן נועדה לספק מימון ביניים לחברות בוגרות – הלוואות גישור בריביות גבוהות ובתוספת תמריצים כמו אופציות במחיר מימוש נמוך, לחברות שעומדות בפני מהלך עסקי משמעותי כמו הנפקה או רכישה.

במרוצת השנים לבשה פימי את אופיים של מנהליה, ודוידי בראשם. הוא ושותפו הבכיר, גילון בק, הכירו בסיירת מטכ"ל שבה שירתו בצוותא כחמש שנים, והרקע הצבאי שלהם ניכר גם בפעולותיהם בפימי: הקרן מבצעת את רכישותיה לאחר שהיא אוספת מודיעין מדוקדק על בנק מטרות של כ־300 חברות, ועל פי קריטריונים שרק לעתים רחוקות היא חורגת מהם. החברות שתואמות לאסטרטגיית ההשקעה של הקרן הן על פי רוב בעלות טכנולוגיה מובילה או נתח שוק מוביל; הן מייצאות חלק ניכר ממחזוריהן אך רחוקות ממיצוי הפוטנציאל שלהן בשווקים זרים. באותה מידה ניתן לאפיין חברות שדוידי ובק יתרחקו מהן: חברות פיננסים ונדל"ן, חברות עמוסות רגולציה, או כאלה שיש בהן ועדי עובדים, כפי שהוכח בביטול ההשקעה של פימי בחברת אל על, בסוף 2013.

איור : דורון פלם

בניגוד לחברות השקעה אחרות, פימי אינה ממנפת את החברות שהיא רוכשת, אף שהרכישות עצמן מתבצעות לעתים בתוספת הון זר. בדרך כלל היא מקטינה את רמת החוב שלהן כדי לחזק אותן, ולהכין אותן לרכישות. החברות שבהן מחזיקה פימי מבצעות בממוצע שתי רכישות מרגע שנרכשו בעצמן, ועד למכירתן. דוידי ובק מעורבים בניהולן השוטף של החברות, משתתפים בהתוויית האסטרטגיה שלהן ומקיימים קשר רצוף עם המנכ"לים.

הרקע הצבאי של השניים קשור כנראה גם לנכונותם לספוג הפסדים ולהתעקש על הבראת חברות שרכישתן היתה טעות, במקום לבחור בפתרון הקל יותר של סגירה ופיטורים. כך היה למשל במקרה של ההשקעה בתפרון, וגם כאשר פימי התעקשה על המשך הייצור במפעל נירלט מקבוצת אינרום בקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה, בעת מלחמת צוק איתן.

דוידי אינו נמנע ממגע עם בכירי השלטון, הוא נפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונתן ערבות כספית למסע הבחירות של יאיר לפיד. עם זאת, העובדה שהחברות בתיק של פימי מושפעות מרגולציה בצורה שולית בלבד, עשויה להקהות את הביקורת הציבורית שעלולה להתעורר בשל כך.

אחזקותיה של פימי ממוקדות בשוק הישראלי, והיא בעלת השליטה בתשע חברות שנסחרות בבורסה בתל אביב, מחזיקה בעמדת מיעוט בחברה נוספת, ובעלת השליטה בחברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק. שווי השוק של חברות אלו הוא 11.7 מיליארד שקל ושווי החזקתה של פימי בהן הוא 3.2 מיליארד שקל. בשנה האחרונה התמודדה פימי עם העלייה במחירי החברות הציבוריות והפרטיות כתוצאה מהירידה בריבית. בסוף אפריל רכשה פימי את השליטה בעסקיה של חברת פולירם מידי חברי מושב רם־און, במחיר גבוה מזה שנהגה לשלם עד כה. כמו כן, הבטיחה פימי את קיומה של פולירם כחברה ציבורית, לאחר שגברה על קרן טנא וקרנות השקעה פרטיות אחרות, שכנראה היו מוחקות אותה מהמסחר.

שלושת המהלכים הגדולים ביותר שהוביל דוידי בשנה האחרונה היו הנפקתה של חברת אינרום שעוסקת בייצור מוצרי בנייה, גמר בנייה וצבעים; המיזוג בין אורמת תעשיות שנסחרת בבורסה בתל אביב לבין אורמת טכנולוגיות שנסחרה בנאסד"ק; ורכישת חברת Rivulis. הנפקתה של אינרום בוצעה באמצעות הצעת מכר של 44% ממניותיה על ידי פימי בתמורה ל־355 מיליון שקל – לא לפני שאינרום חילקה לפימי דיווידנד של 120 מיליון שקל ב־2012־2013. בהנפקה מימשה פימי חלק מרווחיה על השקעתה באינרום, שנרכשה ב־2008 מחברת שרם פודים קלנר, תמורת 47 מיליון דולר. לאחר שנבנתה תוכנית אסטרטגית, הוחלפה ההנהלה והושקעו 100 מיליון שקל בקווי ייצור חדשים, גדלו מכירות אינרום ב־12% בשלוש השנים האחרונות, ואילו הרווח התפעולי גדל ב־53% בשנתיים האחרונות. שווי השוק של החזקות פימי באינרום מגיע ל־509 מיליון שקל.

המיזוג בין אורמת טכנולוגיות לבין אורמת תעשיות עשוי לסלול את הדרך למכירת השליטה באורמת למשקיע אסטרטגי. אם כך יקרה, יהיה זה אחד המימושים הרווחיים שתבצע פימי, בעיקר בשל גודל ההשקעה בחברת האנרגיה הגיאותרמית. לצד המיזוג נמשך בשנה האחרונה תהליך ההתייעלות בחברה. במקביל נבנתה תוכנית אסטרטגית שמטרתה להאיץ את כניסת החברה לתחומים נוספים כמו אנרגיות חלופיות, הרחבת בסיס הלקוחות מחברות חשמל ללקוחות עסקיים כמו איביי, והתרחבות לטריטוריות נוספות. כתוצאה מכל אלה, מניית אורמת טכנולוגיות נסחרת בכ־3.5% מתחת למחיר השיא שלה בחמש השנים האחרונות, ובמחיר הגבוה ב־85% מזה שלפיו רכשה פימי את אחזקתה זו, במארס 2012. היות שמדד נאסד"ק עלה בפרק זמן זה ב־64%, קרן פימי מורווחת ב־146 מיליון דולר על השקעתה.

רכישת ריבוליס היא אחד האתגרים הגדולים שלקחה פימי על עצמה אי פעם. לכאורה נעשתה העסקה במחיר הזדמנות – כ־57 מיליון דולר, שהם 65% פחות מההון העצמי של החברה, וללא חוב, אבל לתנאים מפליגים אלו היתה סיבה טובה: בשנה שבה נרכשה, 2014, אחרי שבע שנים מתסכלות והשקעה מצטברת של 400 מיליון דולר בארבע חברות השקיה, כולל בחברת פלסטרו שבשליטת קיבוץ גבת, הפסידה החברה 35 מיליון דולר במחזור של 215 מיליון דולר. המשימה הדחופה שעמדה בפני פימי היתה מזעור הפסדיה של ריבוליס, כדי שרכישתה לא תהפוך מהזדמנות לאסון השקעתי. כיום, כמעט שנה לאחר השלמת הרכישה, נראה שפימי בכיוון הנכון: החלפת ההנהלה, קביעת מטה החברה בקיבוץ גבת, סגירת קו הייצור בסין והעברתו לגבת תוך הצלת 240 מקומות עבודה, מינוי מפיצים חדשים, התייעלות ברכש וגיבוש אסטרטגיה לשנתיים הקרובות, העבירו את ריבוליס לרווח תפעולי קטן. השיפור המיידי בתוצאות עשוי לאפשר לפימי לגייס משקיע אסטרטגי בינלאומי, ולהחזיר לעצמה חלק משמעותי מהשקעתה בחברה, כשנה לאחר ההשקעה בה.

אירוע פחות מחמיא מהשנה החולפת היה הנפקתה של חברת הטקסטיל בגיר בבורסה של לונדון. שנה לאחר שגייסה 20 מיליון ליש"ט, איבדה בגיר 91% משוויה והיא נסחרת בשווי של 2.8 מיליון ליש"ט, לאחר שהלקוח המרכזי שלה, מרקס אנד ספנסר, קיצץ משמעותית בהזמנותיו. ההנפקה הכתימה את המוניטין של פימי, שמחזיקה ב־17.4% ממניותיה של בגיר.

דוידי הוא בעל השליטה בחברות הניהול של קרנות פימי המנהלות 2.1 מיליארד דולר בחמש קרנות, שהאחרונה שבהן גייסה 850 מיליון דולר ב־2012. פימי ביצעה עד כה 78 השקעות ומימשה 48 מהן. דוידי מחזיק ביותר מ־50% מהזכויות בשותף הכללי שמנהל כל אחת מהקרנות. כמקובל בענף קרנות ההשקעה הפרטיות, השותף הכללי בקרנות זכאי לדמי ניהול של 2% בשנה מהכסף שגויס ומהכסף שהושקע, אם כי השקעה שלא הניבה רווח לא מזכה אותו בדמי ניהול. סביר להניח שהשותף הכללי בקרנות פימי גובה סכום של 22־25 מיליון דולר לשנה, וזכאי גם ל־20% מהרווח שהפיקה מהשקעותיה לאחר החזר ההשקעה למשקיעים בקרנות. הקרן מימשה עד כה רווח של 600 מיליון דולר, והחזקתה באורמת טכנולוגיות בלבד מגלמת רווח של 146 מיליון דולר. דוידי גם משקיע אישית בשותפות המוגבלת של כל אחת מהקרנות, ומחזיק על פי הערכות ב־2% מהן, כך שכאשר פימי מחלקת את רווחיה הוא זכאי ל־10% מהם כמחזיק ב־50% מהשותף הכללי, ועוד 1.6% מהרווחים כבעל אחזקה ישירה בשותפות המוגבלת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#