פול גז בדרך לעושר: כשאתם קונים מכונית - אלה האנשים שהכסף מגיע לכיס שלהם - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פול גז בדרך לעושר: כשאתם קונים מכונית - אלה האנשים שהכסף מגיע לכיס שלהם

ללא יבוא מקביל ובלי תחרות אמיתית, ענף הרכב בישראל מגלגל מיליארדי שקלים בשנה, וכך גם המשפחות ששולטות בו. אלה הגדולות והעשירות

43תגובות

ממשאית קטנה ליבואנית הגדולה בישראל

משפחת חרל"פ (שמואל, יואב ותמרה חרל"פ)

שווי בורסאי: 918 מיליון דולר

הערכת שווי כולל: 1.7 מיליארד דולר

שמואל ויואב חרל"פ הם הבעלים של כלמוביל, יבואנית הרכב הגדולה בישראל. אביהם, עמיקם חרל"פ, הפך את החברה של חמו, שנקראה אז מילר ושות', ליבואנית משאיות של היצרנית השוודית סקניה, ובהמשך גם משאיות מתוצרת מרצדס. "כלמוביל" היה שמה של משאית חלוקה קטנה ששיווקה החברה בשנות ה־50.

ד"ר שמואל חרל"פ
דניאל בר און

את הפריצה שלה חייבת כלמוביל לאגד. יבוא אוטובוסים של מרצדס עבור קואופרטיב ההיסעים הישראלי הפך את אגד ללקוחה הגדולה ביותר של מרצדס, ואת היבואנית המקומית לחברה גדולה. הקפיצה בהכנסות אפשרה לכלמוביל לקבל גם את הזיכיון ליבוא מכוניות פרטיות של מרצדס. בשנות ה־80 וה־90 נכנסה החברה לתחום המכוניות העממיות כאשר שמואל חרל"פ הצליח לקבל את הזיכיון ליבוא מכוניות של יצרנית הענק היפנית מיצובישי. באותן שנים התרופף החרם הערבי, שבמשך עשרות שנים מנע את שיווקם של מותגי רכב יפניים רבים בישראל, וציבור הנהגים בישראל הגיב בהתלהבות. ב־1992 נהפכה מיצובישי למותג המכוניות הנמכר בישראל, תואר שבו החזיקה במשך ארבע שנים עד שאיבדה אותו לטובת יצרנית יפנית אחרת, מאזדה.

ב־1994 החלה כלמוביל לשווק בישראל מכוניות מתוצרת יונדאי הדרום־קוריאנית. החדרתו של מותג זה לשוק הרכב הישראלי ארכה זמן רב, אך מאז 2011 זהו מותג הרכב הנמכר בישראל. במקביל, מיצובישי, שצללה במכירות, שבה ועולה בשנים האחרונות הודות לדגמים חדשים, פשוטים וזולים, המיוצרים בתאילנד.

כלמוביל התרחבה גם לפעילויות נוספות וכיום בבעלותה חברת טרייד אין, חברת מימון וסוכנות ביטוח. שמואל חרל"פ משמש כיו"ר החברה, ואחיו יואב משמש כסגנו. לשניהם גם השקעות פרטיות רבות בנדל"ן, הייטק ותחומים נוספים. הקשרים בענף הרכב סיפקו לשמואל חרל"פ את השקעת חייו: עם 8% ממוביל איי, חלקו בחברה שווה קרוב למיליארד דולר. בנו של שמואל, אסף, משמש כסמנכ"ל לפיתוח עסקי בכלמוביל, ופתח מיזם משלו כחלק מהקבוצה, בשם "סוויץ'", לתיווך במכירת מכוניות משומשות מבעלות פרטית. כלמוביל פעילה גם במזרח אירופה, ובייחוד במדינות יוגוסלביה לשעבר, שם היא משווקת את יצרנית הרכב הסינית ג'ילי. ככל הידוע, בשלב זה הפעילות שם מינורית וכנראה לא רווחית, אך הקשרים עם הסינים עשויים להשתלם בעתיד.

 

כבר לא מוביל את השוק, אך עדיין מבריק

גיל אגמון (שווי בורסאי: 520 מיליון דולר)

הערכת שווי כולל: 520 מיליון דולר

בניגוד למרבית יבואניות הרכב, השייכות לחברות משפחתיות ותיקות, דלק מוטורס נרכשה בידי המנכ"ל שלה, גיל אגמון, והוא זה שהפך אותה לחברת ענק. בסוף שנות ה־80, דלק ייבאה לישראל את מותג הרכב סיאט, ורגע לפני שהזיכיון של החברה הספרדית הועבר ממנה (לצ'מפיון מוטורס) היא קיבלה זיכיון יבוא לחברת יפנית קטנה יחסית, מאזדה. בזכות כישרון בניהול שערי מטבע וביצירת קשרים טובים עם היצרן, הוא הצליח להפוך את מאזדה למותג הנמכר בישראל – תואר שבו החזיקה במשך 16 שנים.

עופר וקנין

אגמון הקדים לזהות את עלייתן של חברות הליסינג, והפך אותן לכלי שיווק עיקרי עבורו. בזכותן דלק לא היתה צריכה להשקיע באולמות תצוגה רבים, במוסכים ובשירותים כמו טרייד אין, ונהפכה למעין משווק סיטוני. חברות הליסינג דחפו את המכוניות של מאזדה (ובהמשך גם את אלה של פורד) ללקוחות, ובתמורה שמרה דלק על ערך המשומשות בזכות מדיניות של אפס הנחות ללקוחות פרטיים.

מעודד מההצלחה, לקח אגמון ב־2010 הלוואה של מיליארד שקל מקונסורציום של כמה בנקים כדי לרכוש את החברה היבואנית שניהל מידי קבוצת דלק של תשובה, אך דווקא אז החל משבר כלכלי, שוק הרכב נבלם ומאזדה – שסבלה משער ין גבוה ומפגיעה בכושר הייצור בשל הצונאמי שהיכה בחופי יפן במארס 2011 – צנחה במכירות. אגמון לא עצר: את מקומה של מאזדה כרבת המכר תפסה פורד, דלק מוטורס רכשה את הזיכיון ליבוא ב.מ.וו, והחברה חזרה להרוויח. כיום דלק היא כבר לא היבואנית הגדולה בשוק הרכב בישראל, ובשנה שעברה אף איבדה מעט נתח שוק, אך המשקיעים מאמינים בה ובשנה החולפת צמחה מניית החברה בשיעור מרשים של כ־55%. החברה הרוויחה 723 מיליון שקל בשנה – כמו בנק קטן — וכך יכלה לחלק דיוודנדים, ולאפשר לאגמון להחזיר את ההלוואה שלקח.

אגמון הוא בנו של אברהם אגמון, בעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל קבוצת דלק, ואחיו של עו"ד צבי אגמון, שכיום מייצג את נובל אנרג'י, השותפה של דלק קידוחים (השייכת לתשובה), בשיחות עם האוצר והממונה על ההגבלים.

 

ממלגזות ועד אופנה

ג'ורג' חורש (הערכת שווי כולל: 950 מיליון דולר)

לפעמים צריך פשוט להיות במקום הנכון וליצור את הקשרים הנכונים. כאשר החרם הערבי על סחר עם ישראל הוסר בהדרגה, ויצרניות רכב יפניות החלו להגיע אליה, חיזרו גופים עסקיים רבים אחרי טויוטה, היצרנית היפנית הגדולה ביותר, ורבים הופתעו כאשר ג'ורג' חורש קיבל את זיכיון היבוא. חורש הצליח בכך כיוון שנהנה מקשרים קודמים שהיו לו עם היצרנית, שאת המלגזות מתוצרתה שיווק שנים קודם לכן באיראן, ומאוחר יותר גם בישראל.

לימור אדרי

החל מ־1991 החל חורש לבנות בישראל אימפריה שקטה על בסיס יוניון מוטורס, יבואנית מכוניות טויוטה, ומאוחר יותר גם מכוניות היוקרה של לקסוס ומשאיות הינו. כיום חורש שותף בכמה חברות נדל"ן, הוא הבעלים של חברת מקסימה המייצרת תערובות גזים לתעשייה, וגם בעל הזיכיון בישראל של רשת האופנה H&M. בנוסף, למשפחה עסקים רבים בחו"ל, במיוחד בבריטניה. שם, בנוסף לנדל"ן רב, חורש שותף גם בחברה לסחר סיטוני במכוניות.

המדיניות של חורש, בכל החברות שלו, מעדיפה יציבות לטווח ארוך ורווחיות על פני שיאי מכירות. התנהלותו שמרנית, אך החברות שבבעלותו מגדילות בהתמדה את נתח השוק שלהן. כך לקסוס, שטיפסה למקום הרביעי מבין מותגי היוקרה, וטויוטה, שנמצאת בין שלושת המותגים הנמכרים ביותר, אבל לא מוכרת מכוניות בהפסד כדי לכבוש את הפסגה. כנראה שזו התוכנית של חורש גם באשר למותג המשאיות של טויוטה, הינו, שנמצא כעת בתהליך של חדירה לשוק הישראלי.

 

מתפרשת לתחומים רבים

משפחת קרסו (שלמה, אריאל, יואל, מכבי ומשה קרסו, אורלי חושן, 
ציפורה מזרחי, עדנה עוז, שרה בוטון, יונית גולדשטיין)

שווי בורסאי: 290 מיליון דולר

הערכת שווי כולל: 700 מיליון דולר

משפחת קרסו, מהמשפחות הוותיקות בעסקי יבוא הרכב בישראל, היתה עסוקה בעשור הקודם במלחמות בין דוריות. בני הדור השלישי למשפחה (נכדיו של משה קרסו, המייסד), התמרדו נגד המנכ"ל הוותיק חיים קרסו ודרשו ניהול מקצועי, ואחרי מאבק ממושך ניתן להם מבוקשם. מאז פוצלה החברה המשפחתית לשתיים: חברת רכב (קרסו מוטורס) וחברת נדל"ן. הראשונה שבהן גם הונפקה בבורסה של תל אביב, שם היא נסחרת לפי שווי של 1.42 מיליארד שקל. תשעה מבני הדור השלישי והרביעי של משפחת קרסו הם בעלי מניות בחברה המשפחתית, ואליהם הצטרפו כמה משקיעים חיצוניים כמו חיים דנון, הבעלים של קומסקו. איציק וויץ, המנכ"ל החיצוני שנבחר, החל להשקיע בתחומים משיקים לליבת הפעילות של החברה: הוא הקים חברת ליסינג באמצעות רכישה של כמה חברות קטנות, החל לשווק מכוניות יוקרה (אינפיניטי) ומכוניות זולות במיוחד (דאצ'יה), רכש שליש מיבואנית האופנועים מטרו, מחצית מחברת התחבורה הציבורית נתיב אקספרס, ובאחרונה גם זכויות ליבוא ציוד מכני הנדסי של קייס וחברות נוספות. בשוק המכוניות הפרטיות, קרסו היא היבואן השישי בגודלו, עם נתח שוק של 8.7%.

החברה האחות, קרסו נדל"ן, עודנה פרטית, ועוסקת ביזמות נדל"ן למגורים ומשרדים. לבני המשפחה גם עסקים פרטיים משל עצמם. למכבי קרסו, למשל, יש מיזם לקידוחי מי תהום ולאחרים השקעות בהייטק ובנדל"ן.

 

ממשיכים בדרך האב

משפחת שמלצר (עתליה שמלצר, אסי שמלצר)

שווי בורסאי: 270 מיליון דולר

הערכת שווי כולל: 295 מיליון דולר

עופר וקנין

רבות מהחברות שמחזיקה משפחת שמלצר נקראות "שלמה", על שם האב המייסד של החברה, שמת במפתיע בשנה שעברה. שלמה שמלצר הקים בעצמו את קבוצת החברות, שראשיתה בחברת השכרה זעירה ששירתה את צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפור. עם השנים צמחה החברה עד שנהפכה לחברת הליסינג הגדולה בישראל, עם צי של 77 אלף מכוניות, ורכישות של 8% מכלל המכוניות שנמכרות בישראל. קבוצת שלמה כוללת גם חברת ביטוח (שלמה ביטוח) ואת יבואנית אופל. בנוסף, מחזיקה המשפחה גם בחברת גולד בונד, העוסקת בלוגיסטיקה ואחסון, במחצית מנמל מספנות ישראל וגם באפקון, חברה לתשתיות חשמל, בקרה ואלקטרוניקה.

לפני מותו של ראש המשפחה, היתה הקבוצה במשא ומתן מתקדם עם קבוצת עזריאלי לרכישת סונול, אך עם מותו בוטלו הסיכומים. נראה כי הקבוצה – תחת הנהגתם של בנו, אסי שמלצר, כיו"ר, ואלמנתו עתליה שמלצר, שבאופן לא פורמלי מנהלת את קבוצת החברות – מעוניינת בשלב הראשון לשמר ולבצר את הקיים, ובהמשך לפנות לתחומי פעילות נוספים. תחומי הליסינג, ההשכרה והביטוח בקבוצה, היחידים המדווחים לבורסה (בשל הנפקת אג"ח), הניבו רווח זעום של 72 מיליון שקל – כ־2% בלבד מהמחזור – ועל המשפחה יהיה להחליט אם להמשיך לשמור על היקפי הפעילות העצומים, המקנים לחברה כוח והשפעה יוצאי דופן בענף הרכב (היא רכשה 57% מכלל המכוניות שמכרה אופל בארץ, בשנה שעברה), או לצמצם אותם לטובת הגדלת הרווחיות.

 

קשרים במזרח ובירושלים

משפחת אונגר (רמי ויעל אונגר)

הערכת שווי כולל: 135 מיליון דולר

לפני שפנה ליבוא כלי רכב היה רמי אונגר יבואן של לולים לגידול עופות. כיבואן רכב עברו תחת ידיו מותגים רבים ובהם אוטוביאנקי, לנצ'יה, דייהו, דיייהטסו וסאניונג, אבל את מרבית הונו עשה בעסקי הספנות. החברה שלו, ריי שיפינג, היא הבעלים של עשרות כמה אוניות (כ־60, לפי הערכות), שנבנו עבורה בקוריאה הדרומית ובווייטנאם. רובן משמשות להובלת מכוניות. בנוסף, לאונגר גם נדל"ן. את הצלחתו בתחילת הדרך אפשר לייחס גם לקשריו עם פוליטיקאים, בהם עזר ויצמן, בנימין בן אליעזר ואהוד אולמרט. שמו נקשר בשנה האחרונה בפרשות אולמרט, כאשר בקלטות של שולה זקן שהושמעו במשפטו של אולמרט, נשמע ראש הממשלה לשעבר מבטיח לזקן כי תקבל מאונגר סכום חודשי של 10,000 דולר לאורך מאסרה, אם ייגזר עליה מאסר בפועל. אונגר הכחיש את קיומו של סיכום כזה עם אולמרט.

ב־2008, בזמן שאולמרט היה ראש הממשלה, קיבלה יבואנית הרכב השייכת למשפחה, טלקאר, את זיכיון היבוא של מותג הרכב הדרום־קוריאני קיה (זאת לאחר שהיצרנית שללה את הזיכיון מנציגה הקודם בישראל, יבואן פיאט מיכאל לוי). מאז עולות מכירות המותג בהתמדה, וכעת הוא במקום השני בשוק, אחרי יונדאי. את הזיכיון של קיה קיבל אונגר בזכות הקשרים שעשה בקוריאה הדרומית כאשר הוביל את מכוניות החברה באוניותיו. כיום מנהל את החברה בנו של אונגר, גדי. יעל, אשתו, מעורבת מאוד בניהול החברות בקבוצה.

 

הכל על הכתפיים של וולבו

משפחות שחר וק"ז (יעקב ונילי שחר, ישראל ק"ז)

הערכת שווי כולל: 550 מיליון דולר

קבוצת מאיר, החברה שהקים מאיר ק"ז ב־1967, ושייכת כיום ליעקב שחר וישראל ק"ז, מייצגת בישראל את מותגי הרכב וולבו, הונדה ויגואר ואת חטיבת המשאיות של רנו. הקבוצה כבר אינה יבואנית רכב גדולה כפי שהיתה בעבר. בארבעה החודשים הראשונים של 2015 היא הגיעה למקום העשירי בלבד מבין היבואניות, עם נתח שוק של 3% בתחום הרכב. היקף מכירותיה יורד בשנים האחרונות ויש לכך כמה סיבות: היצע דגמים מיושן ויקר של הונדה, תפישה לא יוקרתית מספיק של וולוו (לעומת ב.מ.וו או אאודי), וקושי לבסס בשוק הישראלי את יגואר, שנחשבת למנקרת עיניים.

נמרוד גליקמן

ליבת הפעילות בחברה היא ענף המשאיות, שם מובילה וולבו את קטגוריות המשקל הכבדות; גם בשוק האוטובוסים נותרה וולבו השחקנית הגדולה ביותר. בנוסף, מאיר היא הבעלים של חברת הליסינג החמישית בגודלה בישראל, שאף היא קרויה מאיר, ושל יצרנית מרכבי האוטובוסים הגדולה ביותר בארץ, מרכבים. מאיר פועלת גם בתחום התחבורה הציבורית באמצעות קווים, חברת ההיסעים השלישית בגודלה בישראל, שמאיר מחזיקה 35% ממנה. בתחום הצמיגים פעילה מאיר באמצעות חברה בת, קוגול, המייבאת את צמיגי מישלין. לשחר השקעות נוספות בתחומים שונים. ולמאיר עצמה גם פעילות נדל"ן ענפה.

הדור השלישי של משפחות ק"ז ושחר מעורב פחות בניהול. אור שחר ואבנר ק"ז משמשים כיו"רים של פעילות הרכב, אך הניהול השוטף מונח על כתפיו של תומר כהן, סמנכ"ל ההשקעות של החברה בעבר. קבוצת מאיר היא גם הבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, שכנראה אינה מכניסה כסף, אך יעקב שחר מקדיש לה חלק נכבד מזמנו. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#