אם אתם לא עובדים באחת החברות האלה - כנראה שאכלתם אותה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם אתם לא עובדים באחת החברות האלה - כנראה שאכלתם אותה

מדוע טוב כל כך לעבוד בחברת החשמל, בבנקים, בשטראוס או בתעשייה האווירית? האם מפני שאלו חברות נהדרות, חדשניות ורווחיות?

57תגובות

בפרויקט השנתי של מגזין TheMarker, "מאה החברות שהכי כדאי לעבוד בהן" תמצאו טבלה מאירת עיניים של עשר החברות שדורגו בצמרת הרשימה על פני 11 שנים.  הפתעה עצומה לא תהיה בטבלה הזאת. אם תתעמקו בה שתי דקות תבינו את הסיפור.

שלוש חברות ענק שכיכבו בעשירייה הראשונה של הדירוג בשבע השנים הראשונות לעריכתו, נעלמו ממנה במכה אחת ב־2012: בזק (ובמיקום נפרד, החברה הבת שלה, פלאפון), פרטנר וסלקום. בשנים 2006־2009, שלוש החברות האלה אף כבשו יחדיו את רוב חלקה העליון של העשירייה הראשונה. הנה לכם שוב, הגולשים – ותסלחו לי שאני חופר שוב ושוב עם הסיפור הזה – מבנה שוק העבודה הישראלי, מבנה המשק הישראלי, מבנה הרגולציה בישראל, מבנה הפוליטיקה בישראל. הנה שוב הסיפור על מדינת המחוברים והלא־מחוברים.

כתבות נוספות ב-TheMarker:

איילת שקד: "חברתי קוראת לי רובוט, בן זוגי קורא לי מחשב. הושפעתי מאיין ראנד"

מה באמת קרה לאורן חזן ולאבא שלו בקזינו בבולגריה?

מאורות הזרקורים ועד לפינוי הדירה: מה עובר על יובל רבין?

עד שנת 2011 יכלו פרטנר, סלקום ופלאפון למכור לרוב הציבור, לפוליטיקאים, לרגולטורים ולצרכני הסלולר בישראל את הסיפור הבא: תראו איזה חברות מעולות אנחנו, לא רק שאנחנו חדשניות, חזקות, יציבות, גדולות ומצליחות, אנחנו גם יצרניות של מקומות עבודה, ולא סתם מקומות עבודה אלא מקומות שבהם העובדים מאושרים עד הגג. והראיה: אנחנו מופיעים כל שנה ברשימת החברות שהכי כדאי לעבוד בהן. הציבור קנה, והפוליטיקאים קנו, והרגולטורים קנו, וכלי התקשורת שקיבלו מאות מיליוני שקלים בתקציבי פרסום מחברות הסלולר – קנו או שתקו. בעלי השליטה בפירמידות ששלטו בחברות הסלולר היו האנשים החשובים, החזקים והמחוזרים ביותר במשק, מפני שהם חילקו ג'ובים, טובות הנאה ובעיקר הרבה כסף לכל מי שהיה לו כוח להפר את שווי המשקל במשק.

בשנת 2009 פתח TheMarker בקמפיין להכנסת תחרות לשוק הסלולר. היה זה לאחר שקמפיין קצר דומה שניהלנו ב־2004 נכשל. ב־2009, עם מינוי כחלון לתפקיד שר התקשורת, חזרנו לנושא והפעם נחושים מתמיד. כחלון החליט לקפוץ לתוך המשימה המפחידה הזאת, לתוך כד החלב הטובעני הזה. הוא כמעט טבע בו בשנת 2010, אבל הוא בטש ברגליים במשך שלוש שנים, והחלב הפך לשמנת. כחלון ניצל, הצרכנים ניצלו והרפורמה, אחת הדרמטיות שנראו כאן, יצאה לדרך. כשהמחירים נפלו ב־90%, הציבור התעורר והבין סופסוף, עד הסוף, מה מסתתר מאחורי הרעיונות המופשטים האלה של "מונופול", "רגולציה", "הון־שלטון־עיתון" או "רגולטורים שבויים".

שימו לב מה קרה לכל בעלי העניין בחברות הסלולר: בעלי השליטה בפירמידות פשטו את הרגל או הפסידו חלק גדול מהונם; החברות עצמן נשארו חזקות, רווחיות וטובות; והצרכנים הרוויחו בענק – לא רק מהחשבון החודשי שקוצץ, אלא גם מהשיפור ברמת השירות. סקרי שביעות רצון הלקוחות של חברות הסלולר מלמדים שכיום הלקוחות מרוצים מהן יותר מאי פעם. מה קרה לעובדים של חברות הסלולר? הם פחות מרוצים. כבר שלוש שנים פלאפון, בזק וסלקום אינן נמנות עם החברות שהכי כדאי לעבוד בהן.

מה אנו למדים מכך? שרווחתם של עובדי סלקום, פרטנר ופלאפון לא היתה מבוססת על הערך שהחברות האלה סיפקו ללקוחות, או על התועלת שהם נתנו לציבור, אלא היו בעיקר תוצאה של הקרטל של שלוש החברות. הרווחה של העובדים ובעלי השליטה הגיעה מהכיסים של הצרכנים החלשים והמפוזרים ששילמו חשבונות של מאות ולעתים אלפי שקלים בחודש.

עכשיו הביטו ברשימת החברות שהכי טוב לעבוד בהן לשנה זו, ושאלו את עצמכם: מדוע טוב כל כך לעבוד בחברת החשמל, בבנק לאומי, בבנק הפועלים או בשטראוס? האם מפני שאלו חברות נהדרות, יעילות, חדשניות ורווחיות, או בגלל שרובן נהנות מיתרונות מונופוליסטיים, מרגולציה חלשה ובעיקר מציבור לקוחות רחב, מפוזר ולא מאורגן, שלא רק שאיננו יכול להיאבק בהן או לגרום לרגולטורים להיאבק בהן עבורו, אלא ברוב המקרים, מצבו בדיוק כפי שהיה מצבנו לפני עשור בסלולר: הוא בכלל לא מבין איך דופקים אותו ועד כמה. בסלולר לקחו מאתנו 5 מיליארד שקל כל שנה, בלי שהבנו מה קורה. כמה לוקחים מאתנו במזון ובבנקים? מיליארד שקל? שני מיליארד? 20 מיליארד?

האומנם אך מקרה הוא שכמעט כל החברות שמופיעות בטבלה הזאת, ואינן מונופולים או קרטלים ישראליים, הן שלוחות של חברות אמריקאיות גדולות? האם זה מקרה שלמעט החברות הללו, אין כמעט שינויים בטבלה הזאת בעשור האחרון? האם ייתכן שהסיפורים שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו על המשק הישראלי קצת מנותקים מהמציאות? האם ייתכן שבשוק העבודה הישראלי, או שאתם מתברגים לאחד ממקומות העבודה המחוברים לשלטון או למונופול, או שקצת אכלתם אותה?

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

.

 

איך אפשר להתקבל לעבודה באחת החברות שהכי טוב לעבוד בהן? הגיבו ושתפו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#