להיות אליטה או אחד העם

בתסריט אוטופי שבו מכונות יעשו הכל, מתעוררות שאלות חברתיות: איך יחולק העושר בעולם כזה ומה יעשו כל אלה שאין להם עבודה?

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן אבריאל

באחת מהרצאות TED הפופולריות, מודיע הכלכלן לארי סמית' לקהל: "רוצים שתהיה לכם קריירה מדהימה? זה לא ילך". אתם תיכשלו בכך, מסביר סמית', כי אתם עצלנים, כי זה קשה, כי אתם מפחדים להיכשל, כי אתם אנשים נורמטיבים שרוצים חיים נורמליים, ובגלל שאתם לא מוכנים להקריב הכל – ילדים, מערכות יחסים, הערכה של הקהילה – למען קריירה מדהימה.

על פי סמית', רוב האנשים מחליטים לוותר על קריירה מדהימה, ואז מספקים לעצמם הסברים: קריירה מדהימה היא עניין של מזל, רק גאונים יכולים, היא מיועדת רק למוזרים ואובססיבים כמו מייסד אפל סטיב ג'ובס. רק למעטים יש תשוקה עמוקה למשהו מיוחד, ומתוכם רק בודדים מוכנים לרדוף אחריה ולהקריב עבורה כל דבר אחר. אבל אולי תפישת הקריירה הזו, שמניחה כי לכל אחד יש ברירה אם רק יתאמץ מספיק, שגויה מיסודה? אולי היא מבוססת על העולם ועל שוק העבודה שהתקיימו עד עכשיו, אך כעת האנושות מתקרבת במהירות למציאות שבה רובוטים ומערכות מחשבים יהיו כה משוכללים ומשולבים בחיינו, עד ששוק העבודה ישתנה לחלוטין? אולי חלק גדול מהמקצועות שלמדנו להכיר ב־100 השנים האחרונות פשוט ייעלם? גיליון הקריירה השנתי שלנו עוסק בשאלות כאלו.

לכאורה, כמעט כל אחד מאתנו צריך להתחיל לדאוג. רובוטים נכנסים במהירות לכל מפעל, גם לתעשייה קלה ומשפחתית כמו נגריות ומסגריות, ומחליפים בני אדם – כפי שמדווח אורן מג'ר. מערכות תוכנה משוכללות נכנסות למשרדים, עסקים וחברות שירותים, ומייתרות כמעט כל תפקיד שאנחנו מזהים עם המילה "פקיד". האם יהיו נהגים כאשר כלי הרכב יפעלו באופן עצמאי? האם זהו סוף עולם העבודה כפי שהכרנו אותו? אשר שכטר, בסקירה של עמדות כלכלנים מובילים, מדווח שההכרעה טרם נפלה. מכונות ייכנסו בוודאות לחיי הקריירה שלנו, אך לא ברור האם הן יגרמו לאבטלה המונית או שבני האדם ימצאו לעצמם מקצועות ותפקידים חדשים, כפי שקרה בשתי המהפכות הגדולות הקודמות – המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית.

על דבר אחד אף מומחה אינו מערער: כניסת הרובוטים והמחשבים לשוק העבודה תגרום לשינויים דרמטיים בחברה האנושית, ובכל תסריט עומד להיווצר פער עצום בין עובדים ששולטים בטכנולוגיה ובגישה להון, לבין אלה שלא. במקרה של מעבר מקצועות ל"שירותים אישיים", למשל, יתחלק העולם למהנדסים ומנהלים מצד אחד, ולחוטבי עצים ושואבי מים מצד שני. גם בתסריט אוטופי שבו מכונות יעשו הכל וייתרו את הצורך בעבודה כלשהי, מתעוררות שאלות חברתיות קשות: איך יחולק העושר? מה יעשו אלה שאין להם עבודה? ניסיון העבר מעלה חשש שקבוצות אליטה ישתלטו על מוקדי הכוח והכסף, ואילו כל השאר ישבו בבית ויצפו בטלוויזיה. אפילו המומחים קובעים שהשאלות הגדולות שיעלו בעתיד יהיו מהתחום החברתי: הבדלי מעמדות, אי שוויון, מי יהיו קבוצות הכוח ואיך יתנהלו מערכות ההון־והשלטון. אם לנסח טיפ זהיר אחד מכל התחזיות הללו, הרי הוא זה: כדאי שאתם או ילדיכם תהיו בעלי השכלה ויכולות טכנולוגיות, וכדאי שתהיו מחוברים להון או לשלטון. טוב יותר – לשניהם.

כל זה יקרה בעתיד, ובינתיים אנחנו צריכים להתפרנס. בסקר הענק שאנו עורכים מדי שנה עם חברת BDI, על 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן, שוב מתברר שעם ישראל רוצה אחד משניים: לעבוד בהייטק, רצוי בחברה בינלאומית גדולה, או לעבוד בחברה או גוף ממשלתי גדול, ועם קביעות. אלא שלא כולם יכולים לעשות זאת, והסקר מגלה רמת חרדה שונה בין ענפים ומקצועות.

כלכלנים ועתידנים יכולים לספק תחזיות, אבל העובדים בענפים השונים הם אלה שיודעים טוב יותר מכל אחד אחר את הסיכונים שעומדים בפניהם. אם אתם עובדים במערכת הפיננסית בישראל, למשל, תתחילו לדאוג: 65% מהקולגות שלכם חוששים לעתיד המקצוע בעקבות שינויים טכנולוגיים ורבים מהם מדווחים על נכונות לבצע הסבה מקצועית – יותר מבכל ענף אחר. לעומת זאת, עובדי מגזר המסחר מודאגים פחות, ונשים מודאגות פחות מגברים. למה? יתכן שהן מעריכות שהיום בו רובוט יחליף מוכרת חייכנית בחנות הבגדים בקניון, עדיין רחוק.

קריאה נעימה, איתן אבריאל

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker