תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשרות שבהן תוכלו להרוויח 35 אלף שקל בחודש עד גיל 35

לכתבה

היכן יכול אדם צעיר לעשות הרבה כסף ומהר?

44תגובות

"אם הפרויקט שלכם היה נקרא '40 עד 40', היו לכם חיים קלים, אבל 35 אלף שקל בחודש בגיל 35? זה קשה מאוד". את המשפט הזה שמענו שוב ושוב מאנשי עסקים, מנהלי משאבי אנוש ובכירים בחברות השמה ומחקר שעמם שוחחנו בחיפושינו אחרי מקצוע או תפקיד שיזכו את בעליהם, צעיר או צעירה עד גיל 35, בהכנסה ברוטו של 35 אלף שקל בחודש. אמנם יש בישראל שכירים צעירים שמרוויחים כך, אולם מספרם אינו גדול, ואחת הסיבות לכך היא אופיו המיוחד של שוק העבודה הישראלי שבו נקודת המוצא לקריירה מאוחרת יותר מאשר במקומות אחרים בעולם. לאחר השירות הצבאי, הטיול הארוך בחו"ל ולימודי התואר הראשון, הצעירים בישראל נקלטים בשוק העבודה בסביבות גיל 26־28. בגיל 35 מאחוריהם כבר 7־9 שנים של התמקצעות, שלאחריהן ניתן להתקדם אל משרות הניהול הנחשקות והמכניסות, אך למשרות אלה הם מגיעים לרוב רק במחצית השנייה של העשור הרביעי לחייהם.

זאת גם הסיבה לכך שבחרנו דווקא בשכר של 35 אלף שקל – לא רק בשל הזהות הנומרית לגיל, אלא משום שזו הכנסה גבוהה במיוחד, ונדירה למדי, הן לשכירים והן לעצמאים. בשירות המדינה, למשל, נחשב סכום זה כשכר גבוה באופן חריג עד כדי כך, שעובדי מדינה המשתכרים יותר מסכום זה נכללים בדו"ח נפרד של הממונה על השכר בשירות המדינה. דו"ח זה מתייחס ל־1,587 בעלי תפקידים בלבד, בכל המדינה, ו־40% מהעובדים הכלולים בו מועסקים במערכת הבריאות, בתפקידים שלא ניתן למצוא בהם צעירים בני 35 או פחות. אפילו בתחום ההייטק, כך לדברי גורמים בתעשייה, קיימת תקרת שכר של 30 אלף שקל בחודש שקשה מאוד לחצותה.

אם כך, היכן מסתתרים כל אותם מקצועות ותפקידים שבהם אפשר בכל זאת להגיע לשכר של 35 אלף שקל בחודש עד גיל 35?

עצמאים

פרסום

התחרות הקשה והמשבר הכלכלי של סוף העשור הקודם נתנו את אותותיהם גם בתחום הפרסום, וחלפו הימים שבהם סמנכ"ל קריאייטיב יכול היה להביא הביתה 120 אלף שקל בחודש, כך לדברי גורם בשוק הפרסום. כיום משולמות לעובדים השכירים במשרדי הפרסום משכורות נמוכות בהרבה, וכתוצאה מכך חלק מהמקצוענים פנו לחפש את הכסף בחוץ, כעצמאים. מעצבים, אנשי דיגיטל, קנייני מדיה, מנהלי רשתות חברתיות, תקציבאים וקופירייטרים מוכשרים במיוחד, שעשויים להרוויח כשכירים לא יותר מ־15 אלף שקל בחודש, יכולים להרוויח פי שלושה כפרילנסרים, ובמקרה של ארט דירקטורים הפער גדול עוד יותר. קשה לאמוד את השכר החודשי שאליו ניתן להגיע, אולם לדברי הגורם, הוא עשוי לעבור את ה־35 אלף בחודש באלפים רבים – הן משום שהסכום המשולם למקצוען עבור כל פרויקט הוא גבוה והן בגלל שחלק מהעצמאים בתחום עובדים במקביל על כמה פרויקטים.

אינטרנט

העיסוק הרווחי ביותר עבור עצמאי בתחום האינטרנט הוא "שיווק שותפים" (Affiliate marketing), שעיקרו בניית דפי אינטרנט עבור חברות מסחריות וקידומם בתוצאות החיפוש של גוגל באמצעות רכישת מילות קוד ומודעות. הבלוג "המיליונר בפיג'מה" מתאר היטב את התחום הזה, שלא חדל לצמוח ולהתפתח, ואת אופי העבודה. עצמאים העוסקים בכך יכולים בהחלט להגיע למשכורות של 35 אלף שקל בחודש ואף הרבה מעבר לכך, לדבריהם של גורמים המעורים בתחום. עיסוקים נוספים שעשויים להיות רווחיים מאוד עבור עצמאים בענף זה הם ייעוץ בתחום קידום האתרים, פרסום, עיצוב ממשק משתמש ואנימציה.

בלומברג

שכירים

היי-טק

בענף הנחשב למשאת נפש עבור רבים מהשכירים בישראל יש רק ערוצים מקצועיים שדרכם ניתן להגיע לשכר שהצבנו לעצמנו – האחד ניהולי, והשני נשען על מומחיות ספציפית. מנהלים זוטרים יחסית בהייטק, בביוטק או בתעשיית הפארמה, בהם מנהלי צוותי פיתוח ומנהלי פרויקטים, עשויים להרוויח כך, אולם מקרים שבהם עובדים בני 35 או פחות מגיעים לעמדות ניהול אלה אינם שכיחים. מומחים בכירים וארכיטקטים בתחום המחקר והפיתוח (R&D) מרוויחים אף הם שכר גבוה, אך הסיכוי שירוויחו 35 אלף שקל בחודש נמוך מזה של המנהלים הזוטרים.

בלומברג

הן אצל המפתחים והן בתפקידי ניהול השכר בדרך כלל גבוה יותר בקרב המומחים לברזלים – אנשי החומרה – שמובילים בשכר על פני אנשי התוכנה. עם זאת, מספרם של מומחי החומרה בשכבות הגיל הצעירות קטן משמעותית ממספרם של אנשי התוכנה, ומכאן שיש ביקוש גבוה יחסית למומחי חומרה והשכר המוצע להם עשוי להיות גבוה יותר מזה שמשולם למפתחי תוכנה.

אפילו בתפקידי הניהול והפיתוח הבכירים, שבהם עובדים בענפי ההייטק מגיעים לשכר גבוה, שכר של 35 אלף שקל בחודש אינו עניין שבשגרה, ותהיה זו טעות להניח שזהו השכר הממוצע המשולם לעובדים בתפקידים כאלה. בענף מעריכים כי זהו שכר שאליו עשוי להגיע עובד מוכשר במיוחד, בעל הספק יוצא דופן, שהתקדם מהר וצבר ניסיון מקצועי רב מאוד יחסית לגילו – "כוכב", כפי ששבו והגדירו זאת מקורות בענף. בהייטק, ממש כמו בענפים אחרים, לא די בבחירות מוצלחות בניהול הקריירה כדי להשתכר שכר גבוה. צריך גם כישרון וביצועים יוצאי דופן.

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

מידענות

בשני מקצועות משיקים להייטק פוטנציאל ההשתכרות הוא גבוה במיוחד. הראשון הוגדר על ידי "הרווארד ביזנס ריוויו" כבר ב־2012 כסקסי ביותר במאה ה־21, ובאחרונה כונה באתר Mashable "המקצוע הכי לוהט של 2015": מדען המידע. עיסוק זה נולד מתוך הצורך הגובר של חברות להפיק תובנות עסקיות מתוך הררי מידע שמצטברים במאגריהן, והוא קשור בצמיחתו של אחד הטרנדים הלוהטים בהייטק בשנים האחרונות – ביג דאטה. מדעני מידע מתמחים בניסוחן של השאלות הנכונות ובהסקת המסקנות העסקיות המתאימות מתוך הנתונים הקיימים. זהו תחום שניתן ללמוד הן באקדמיה והן בקורסים ייעודיים, והוא דורש רקע במתמטיקה, סטטיסטיקה ותכנות. עבור חברות טמונה בהעסקתם של מדעני מידע מוכשרים תועלת עסקית עצומה, ובשל מיעוט העובדים בתחום זה עשוי השכר לנוע סביב 35 אלף שקל בחודש, גם בגיל צעיר מ־35. עם זאת גורמים שעמם שוחחנו הגדירו את האפשרות להגיע לרמות שכר אלה, גם בתפקיד חשוב ונדיר שכזה, כ"גבולית".

מכירות בהיי-טק ומחשבים

אפיק מקצועי נוסף הקשור בתעשיית הטכנולוגיה ושבו שכר של 35 אלף שקל נמצא בהישג יד הוא תחום המכירות. מנהלי תיקי לקוחות מנוסים המועסקים בנציגויות של תאגידים רב לאומיים גדולים כמו גוגל, אמזון או יבמ, עשויים לצרף בונוס לבונוס ולהגיע למשכורות כאלה, וגבוהות מכך, גם בגילים צעירים בהרבה מ־35.

בלומברג

שוק ההון

לצד ההייטק, זהו תחום נוסף שנחשב לפרה חולבת של מזומנים. אולם גם כאן מתברר שמספרם של התפקידים שבעליהם יכולים להגיע לשכר הגבוה שחיפשנו אינו רב. שכר כזה משולם אמנם לנושאים בתפקידי ניהול בכירים, אך רמות תגמול כאלה אינן אוטומטיות ושמורות רק לטובים ביותר בתחומם. פוטנציאל ההשתכרות הגבוה בענף נמצא בידיהם של מנהלי השקעות "כוכבים" בבית השקעות, בחברת ביטוח, בקופת גמל או בקרן פנסיה; אנליסטים בחברות ברוקראז' שמפרסמים אנליזות לטובת עיתון או קבוצת לקוחות מסוימת, במטרה להניע אנשים לקנות או למכור – ומצליחים בכך באופן חריג; וחתמים – התחום שהכי קשה להיכנס אליו, בגלל שמספר העוסקים בו נמוך, אך הסיכוי להרוויח בו שכר של 35 אלף ומעלה גבוה יחסית.

משפטים

אלפי הסטודנטים שצובאים על שערי הפקולטות למשפטים כנראה אינם מוטרדים מכך שככל שמדובר בשכר, מקצוע עריכת הדין הוא כבר לא מה שהיה פעם. הסיכוי לצעיר עד גיל 35 להגיע לשכר של 35 אלף שקל בחודש ומעלה בתחום זה מותנה בכך שיגיע לדרגת שותף או לכל הפחות יועץ משפטי בכיר – רצוי במשרד מסחרי גדול בתל אביב. גם עבור המוכשרים שבעורכי הדין, הסבירות להשיג מעמד כזה לפני גיל 35 אינה גבוהה.

מיכל פתאל

פיננסים

כמו בתחום המשפטים, גם בתחום הפיננסים יגיעו לשכר גבוה במיוחד רק המבריקים שבמבריקים, וגם הם כנראה לא יצליחו בכך לפני גיל 35. התפקידים שדרכם ניתן לעשות זאת הם תפקידי חשבים בכירים בחברות גדולות, או מנהלי כספים בכירים בחברות בינוניות: CFO (סמנכ"ל כספים), Finance Director או VP Finance.

בנקאות

לא ניתן לדבר על שכר בלי להתייחס לתחום ששכר עובדיו מגיע באופן תכוף לכותרות. אלא שהשכר הנדיב בענף משולם למנהלים הבכירים, ואילו העובדים הצעירים מרוויחים הרבה פחות. הסיכוי להגיע לשכר של 35 אלף שקל עד גיל 35 מעבודה בבנק שואף לאפס, בעיקר בגלל שבגיל כזה, ובמיוחד לאחר לימודים לתואר ראשון או שני, לא ניתן לצבור די ותק מתחילת ההעסקה בבנק. אם אכן יש מקרים שכאלה, הם נדירים וניתן יהיה למצוא אותם אולי בשכבת הביניים של ההנהלה.

ניהול

הסיכוי להגיע לשכר גבוה מ-35 אלף שקל בחודש טוב במיוחד בתפקידי הנהלה בכירה – סמנכ"לים ומנכ"לים. עם זאת, על פי מדדי חברות ההשמה, גם בקרב שכבת המנהלים שכר כזה אינו שכיח מאוד. בחברות המונות עד 150 עובדים מתחיל שכר המנהלים בדרג זה ב־25־30 אלף שקל בחודש, והוא גבוה יותר בהייטק ובביוטק מן הממוצע בכלל הענפים. יש גם הבדלים בתגמול המוענק על תפקידי ניהול שונים. כך למשל, סמנכ"ל משאבי אנוש ישתכר משמעותית פחות מבעלי תפקידים אחרים בדרג דומה.

מנהלים ומומחי השמה אמרו לנו כי הסיכוי להגיע לתפקיד סמנכ"ל או מנכ"ל בחברה גדולה לפני גיל 35 שואף לאפס. רק מנכ"לים וסמנכ"לים בעלי ניסיון, בחברות בינוניות, עשויים להגיע לשכר של 35 אלף שקל בגיל כה צעיר, וגם זאת רק במקרים יוצאי דופן. דבר זה נכון גם לתפקידי ניהול בסטארטאפים – חלומם של הייטקיסטים צעירים רבים. בסטארטאפים אפילו מנכ"ל או סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) צעיר יתקשה להגיע למשכורת של 35 אלף שקל בחודש, במיוחד אם מדובר בסטארטאפ ראשון. עם זאת, על פי גורמים בענף, סטארטאפיסטים צעירים ובעלי קבלות עשויים להגיע לסכומים שכאלה בסיבוב השני שלהם.

מדיה

ענף המדיה ידוע בשכר הנמוך הנהוג בו, והמשברים שהכו בו בשנים האחרונות לא היטיבו את מצבו או את מצבם של העובדים בו. התחרות הקשה והירידה בהכנסות מפרסום מאפשרות רק לשכבה צרה מאוד של בעלי תפקידים להרוויח משכורות גבוהות – או, כפי שגורם המעורה מאוד בתעשייה הגדיר באוזנינו, ל"טאלנטים צעירים בטלוויזיה או לעורך ראשי בפורטל גדול, שהתברך במזל גדול לא פחות". אלה, לדבריו, בעלי התפקידים היחידים שעשויים להשתכר יותר מ־35 אלף שקל בחודש בתחום המדיה, עוד בטרם ימלאו להם 35. בעיתונות המודפסת יכולים להגיע לשכר כזה עורך ראשי או סגן עורך של עיתון יומי, אך יהיו אלה מקרים בודדים. בטלוויזיה עשויים להימצא צעירים מעטים מאוד שמרוויחים סכומים שכאלה, משום שסך מקבלי השכר הגבוה נמוך כשלעצמו. היחידים שעשויים להרוויח שכר שכזה הם מנכ"ל חברת חדשות או סמנכ"ל תוכן, וכמובן, עיתונאים המוגדרים כטאלנטים.

קמעונות

בענף זה קיימים פערים גדולים בין בעלי תפקידים מקבילים בחברות שונות. בכמה מהחברות הגדולות בענף משולמות משכורות גבוהות לצעירים המועסקים בתפקידים בכירים, כמו סמנכ"לי כספים או לוגיסטיקה, אך זאת, בדרך כלל, רק במקרים שבהם העובד גויס ישירות למשרת ניהול בחברה, מיד עם תום לימודיו באוניברסיטה, ובגיל 27־28. כך היה לו די זמן לצבור ותק מקצועי שאפשר לו להגיע לרמת שכר של 35 אלף שקל. כמו בתחומים אחרים, גם כאן סיכויי העובד להגיע לשכר שכזה תלויים בביצועיו, שצריכים להיות גבוהים משמעותית מן הממוצע. מנהלי שיווק, ברמת מנהל קטגוריה, יכולים אף הם להגיע לרמת שכר כזו, אך רק בחלק מן החברות.

הנדסה אזרחית

בתחום הבנייה והתשתיות עשויים מנהלי אזורים בחברות יזמיות או קבלניות להגיע לשכר של 35 אלף שקל בחודש, וכך גם סמנכ"לי ביצוע או סמנכ"לי הנדסה בחברות קבלניות גדולות או בחברות יזמיות קטנות או משפחתיות. מי שיסכים להיפרד מהבית לתקופה ממושכת לצורך רילוקיישן באפריקה יוכל ליהנות משכר גבוה יותר: 8,000־9,000 דולר נטו למנהל פרויקט בעל ניסיון של 2־5 שנים, ו־6,500־7,000 דולר נטו לעובדים מתחילים, ברמת מהנדס ביצוע. השכר הנמוך ביותר בטווח זה, 6,500 דולר נטו בחודש, שהם כ־26 אלף שקל, שקול לשכר של כ־40 אלף שקל ברוטו המשולם בישראל.

חו"ל

הימים שבהם מתכנתים, מנהלי כספים, מהנדסים ומנכ"לים קיבלו הצעות לרילוקיישן במסגרת מקום עבודתם חלפו מזמן. כיום הרוב המוחלט של ההשמות בחו"ל הן חיצוניות לחברה – כלומר, במקום לשלוח לחו"ל עובד מתוך מצבת כוח האדם הקיימת, החברה מגייסת עובדים חדשים לצורך הרחבת פעילותה לחו"ל. הגיל המבוקש ביותר להשמות אלו הוא בין 30־35, והסיבה לכך היא שעל חוסר הניסיון בגיל זה מפצות ההוצאות הנמוכות יחסית, לעומת השמה בחו"ל של עובד בעל משפחה. עבור עובדים אלה, שכר של 35 אלף שקל בחודש הוא ריאלי בהחלט. גליה אלינסקי, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס המתמחה בהשמה וייעוץ לרילוקיישן, אומרת שאפילו מנהלים מנוסים שאינם מנכ"לים יכולים להגיע לרמות שכר אלה במשרות הכרוכות במעבר למדינה אחרת. לדבריה, פערי השכר הגדולים ביותר בין הארץ לחו"ל הם במשרות ניהול פרויקטים. בעוד שבחו"ל השכר על תפקידים אלה הוא 45־40 אלף שקל בחודש, בישראל הוא "תקוע" על 28־30 אלף שקל. אמנם, אומרת אלינסקי, ההטבות הנלוות לשכר הנהוגות בישראל, בהן פנסיה, קרנות השתלמות וביטוח בריאות, מאזנות לא פעם את ההפרשים הללו, שכן משרות בחו"ל אינן כוללות הטבות דומות. עם זאת, גם הפער באיכות החיים בין ישראל לחו"ל, קצב ההתקדמות המקצועית והיחס בין השכר נטו לבין יוקר המחיה הם שיקולים הפועלים לעתים לטובתם של אלה הבוחרים ברילוקיישן. 

 

מקורות: צבירן ייעוץ וסקרים; אתוסיה; רילוקיישן ג'ובס; סיביל אנג'; ההסתדרות הרפואית; הממונה על השכר במשרד האוצר; נקודת פתיחה; נישה; Alljobs; Jobinfo; ומקורות בשוק ההון ובענפי הפיננסים, המדיה, הפרסום, המשפט, ההייטק, הבנקאות, האינטרנט, האינטרנט והקמעונות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות