את מי מעצבנים 
חוסמי הפרסומות - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרסום

את מי מעצבנים 
חוסמי הפרסומות

ככל שהפרסומות נהיות רעשניות ותזזיתיות, כך הופכות התוכנות שחוסמות אותן לקשוחות ונחושות. האם הצרכן יזכה בשקט נפשי, 
ומי ייקח את הכסף הגדול

5תגובות

חוסמי הפרסומות, ובראשם התוסף ABP
 (Ad Blocker Plus), של חברת Eyeo שמושבה בקלן שבגרמניה, צוברים תאוצה בשנים האחרונות. על פי דו"ח של PageFair ו־Adobe, במחצית השנייה של 2014 הגיע מספרם הכולל ברחבי העולם לכ־144 מיליון גולשים - 4.9% מסך כל משתמשי האינטרנט. במדינות אירופה שיעורם נע בין 13.9% בספרד ל־28.6% בפולין. המסקנה ברורה: כבר לא מדובר רק בגיקים ומשתמשים מתקדמים טכנולוגית. החוסמים נטועים עמוק בלב המיינסטרים.

מול המספרים הללו עומדים יצרני התוכן חסרי אונים. השימוש בחוסמים גדל, החשיפה לפרסום נפגעת, והגולשים אינם ממהרים 
לרכוש מנוי לצפייה באתר נטול פרסומות. בכתבה שהתפרסמה באתר ComputerWorld ב־2013, סיפר אחד ממנהלי האתרים כי רק 1% מבין 4 מיליון המשתמשים הייחודיים הגולשים באתר מדי חודש נענה להצעה לרכוש מנוי חודשי בעלות של 2.99 דולרים.

כדי להילחם בחוסמי הפרסומות פותחו כלים שמאפשרים למפרסמים לעקוף את החוסמים, אולם השימוש בהם אינו נפוץ. הסטארטאפ הישראלי ClarityRay פיתח כלי שמאפשר לאתרים לגבור על חוסמי הפרסומות ולהחזיר את הפרסומות שהוסתרו, אך לאחר שהחברה נמכרה ליאהו באוגוסט 2014 היא הפסיקה לפעול. חברה אחרת שמציעה טכנולוגיה שכזו היא PageFair. חברות שכאלה יכולות להציע פתרון נקודתי למפרסמים, אך קשה לראות כיצד הן מסוגלות לספק 
פתרון כולל לטווח הארוך. ככל שייגבר השימוש בהן, כך גם עלולה לגדול המוטיבציה של חוסמי הפרסומות לגבור עליהן ולהיכנס איתן למירוץ חימוש אינסופי.

ובינתיים החוסמים משגשגים. חוסמי הפרסומות – תוספים המיועדים להתקנה, בחינם, על הדפדפנים השונים – מטפחים את תדמית הרובין הוד שנלחם ברעים: הפרסומות הקופצות, הרוקדות, המרצדות, שמשתלטות על המסך לשניות ארוכות. כדי לטפח את התדמית הזאת, מדגישה ABP את היותה תוסף קוד פתוח ואת העובדה שהיא מסתייעת בקהילת הגולשים כדי להבחין בין אתרים שמציגים פרסומות אגרסיביות לאתרים שמציגים פרסומות שלא פוגעות בחוויית הגלישה.

כיצד עובד הסינון של חוסמי הפרסומות? באופן תיאורטי האתרים שעומדים בקריטריונים הקשוחים של ABP אמורים להיכנס ל"רשימה לבנה" של אתרים שמורשים להציג פרסומות. בפועל, כך גילה תחקיר מקיף של הבלוגר הגרמני סאשה פלנברג מאתר Mobile Geeks, מאחורי מסכת הרובין הוד מסתתרת מערכת משומנת של גביית כספים הפועלת בסגנון מאפיונרי. פלנברג חשף כי רשתות פרסום ואתרים מפוקפקים הקשורים לחברת Eyeo זכו ליחס מועדף שאפשר להן להחליק בקלות אל הרשימה הלבנה. וזה עוד לא הכל. הגילוי המרכזי בתחקיר חשף כי חברות שביקשו להיכנס לרשימה הלבנה נדרשו לשלם 
ל־Eyeo כופר בסך 30% מרווחי הפרסום שהושגו בזכותה.

שיתוף הפעולה הזה בינה לבין המפרסמים, מתברר, היה רק קצה הקרחון. בפברואר השנה פרסם "פייננשל טיימס" את מה שהיה אמנם ידוע זה זמן מה אך טרם פורסם בהבלטה – 
בחברות ששיתפו פעולה ושילמו ל־ABP אפשר היה למצוא את לא פחות מאשר גוגל, 
מיקרוסופט ואמזון. באירופה, לעומת זאת, בחרו מו"לים בצרפת ובגרמניה לנסות ולהיאבק בחוסמי הפרסומות בבית המשפט.

איזו דרך עדיפה, כניעה או מלחמה? גורם בתעשיית ההייטק המכיר מקרוב את הנושא הסביר למגזין TheMarker את ההיגיון בבסיס שיתוף הפעולה עם ABP: "הערכות התעשייה מדברות על תשלום כופר שנע בין מיליון דולר ל־20 מיליון דולר. עבור גוגל, למשל, מדובר בכסף קטן בהשוואה לשווי הפרסום שניתן לשחרר מחסימה. בלחיצת כפתור 
אפשר לשחרר מאות מיליוני דולרים אם לא מיליארדים. מעבר לכך – לא באמת אכפת 
לגוגל שפרסומות וידאו ובאנרים ימשיכו להיחסם, משום שמודעות הטקסט, שהן עיקר הפרסומות שלה, הן הנפגעות הכי קטנות מהחסימה". גם פתרון כוחני, כמו סילוק גורף של החוסמים מכרום, בדומה לצעד שנקטה גוגל כאשר סילקה את החוסמים מחנות האפליקציות שלה לאנדרואיד, הוא לא פתרון שבא בחשבון, לדבריו, "משום שבכך גוגל תבריח את משתמשי החוסמים היישר אל עבר זרועותיו של דפדפן פיירפוקס".

הפתרון שהוא מציע למאזן האימה בין חוסמי הפרסומות למפרסמים הוא "יוזמה כוללת בתעשייה, במסגרתה הדפדפנים יאפשרו לאתרים לבחור אם להציג את התוכן שלהם למשתמשים עם חוסמי פרסומות".

פתרון משפטי לבעיה המפרסמים והמו"לים כנראה לא ימצאו בקרוב. לדברי עו"ד 
יהונתן קלינגר, מומחה למשפט ואינטרנט, "מבחינה משפטית, אתר שאינו רוצה לאפשר חסימת פרסומות יכול לאסור על כך בתנאי השימוש, אך יהיה קשה לאכוף את זה. ככל הנראה האתר יצטרך להמשיך לשחק חתול ועכבר עם חוסמי הפרסומות". הפתרון שמציע קלינגר הוא "לא לאיים לתבוע את מפיצי 
תוכנות החסימה, אלא להפסיק את הסיבה שבגינה משתמשים בחוסמי פרסומות: הטרדת הגולשים, חטיפה של תשומת הלב וכדומה".

מה שבטוח הוא שאנחנו נמצאים רק בראשיתו של המאבק. שיעור המשתמשים בחוסמי הפרסומות צפוי להמשיך ולגדול, המפרסמים והמו"לים ימשיכו לחפש פתרונות טכנולוגיים ומשפטיים. בינתיים נראה כי היעד הבא של חוסמי הפרסומות הוא התרחבות גם בזירת הסלולר, שם הם נמצאים עדיין בחיתולים. נראה שלא לעוד זמן רב. המשתמשים, בינתיים לפחות, נהנים בלי שהם משלמים את המחיר. השאלה שנשארת פתוחה כעת היא איזה תסריט יתרחש קודם: קריסה של ספקי תוכן בשל פגיעה בהכנסות מפרסום, התפתחות מודל פרסום שיהיה חסין מפני חוסמי הפרסומות או פתרון טכנולוגי שיביא להיעלמותם.

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#