מי סרק את
 הצלחת שלי? - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
גאדג'ט

מי סרק את
 הצלחת שלי?

אחרי שגייס כ-13 מיליון דולר מבטיח הסטארט-אפ הישראלי Consumer Physics שבקרוב נוכל לסרוק את המזון והתרופות שלנו ולקבל את פירוט מרכיביהם לסמארטפון

36תגובות

אילו רעלים מסתתרים בתפוח שאתם אוכלים? כמה קלוריות היו בשייק הבננות, התמרים והחלבה שהכנתם הבוקר? והאם האנטיביוטיקה שקיבלתם בטיול האחרון לקמבודיה הכילה גם חומרים מסוכנים? כדי לקבל תשובות לשאלות הללו צריך כיום במקרה הטוב מכשור מיוחד וחישובים מסובכים, ובמקרה הרע – מדען ומעבדה.

אם התוכניות של חברת Consumer Physics הישראלית יתקדמו כמתוכנן, בעוד כמה חודשים ניתן יהיה לסרוק מאכלים ותרופות באמצעות הסמארטפון ומתקן בגודל של דיסק און קי, ובתוך עשר שניות לקבל מידע על אחוזי שומן, קלוריות וערכים תזונתיים נוספים. הטכנולוגיה של החברה תסייע גם לבחור את התותים המתוקים ביותר ואת האבטיח הבשל אצל הירקן.

הפיתוח של Consumer Physics נשמע כמעט כמו מדע בדיוני, וזה כנראה ההסבר לעניין הרב שהוא עורר בשנה שעברה, כאשר החברה גייסה 2.7 מיליון דולר בקמפיין קיקסטארטר. 13 אלף יחידות של המוצר SCiO הוזמנו במחיר של 200 דולר. המכשיר אמור להישלח בקיץ למזמינים - מתוכם 1,000 חברות ומפתחים, והיתר משתמשים פרטיים. גרסה ראשונה של המוצר תישלח כבר בשבועות הקרובים לחוקרים ולאנשי אקדמיה שיוכלו להשתמש בחיישן של החברה.

"אם את רואה ברחוב מסעדה חדשה, את יכולה להסתכל ולראות מה מתרחש בה או לחפש ברשת מה כותבים עליה", אומר דרור שרון, שהקים את החברה ב־2011 עם דמיאן גולדרינג. "אנחנו עוד סוג של חיבור בין העולם האנלוגי לדיגיטלי. אנחנו ממשיכים קו ברור של צרכים אנושיים, ומשרתים את הרצון להבין יותר את העולם סביבנו".

איך זה עובד? Consumer Physics מתבססת על תחום מחקר ותיק המכונה ספקטרוסקופיה. הטכנולוגיה משתמשת באור אינפרא־אדום שגורם לתנודות מיקרוסקופיות בחומר (שלא ניתן להבחין בהן בעין אנושית). לפי החזר האור מהחומר החיישן מזהה אותו (מלחים ומתכות, למשל, אינם מגיבים לאור, ולכן לא ניתן לזהות אותם במכשור). המידע מהחיישן מועבר בתקשורת בלוטות' לסמארטפון. האפליקציה שמותקנת במכשיר שולחת את החתימה המולקולרית שמשתנה בהתאם לאורך הגל לענן המידע של החברה, שם נעשה הניתוח וזיהוי החומר. התהליך כולו אורך פחות מעשר שניות, בהתאם למהירות החיבור לאינטרנט.

לדברי שרון, לפני כעשור הצליחו להקטין את מכשיר המדידה לגודל של מזוודה קטנה. כעת, באמצעות שילוב אלגוריתמיקה וחומרה ממצלמות של סמארטפונים, החברה הצליחה למזער את הפתרון עוד יותר.

consumerphysics.com

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

 

המוצר של Consumer Physics פונה למשתמשים פרטיים ומשווק כגאדג'ט נלווה לסמארטפון. גודלו כקופסת גפרורים ומחצית מנפחו הוא סוללה שמספיקה לשבוע של שימוש סביר במוצר. הוא מגיע עם כיסוי מפלסטיק שמאפשר לכייל את החיישנים ומעמד קטן לבדיקת קפסולות כדורים או גלולות שמדידתן צריכה להיות מדויקת במיוחד.

שרון מדמה את חוויית השימוש במכשיר בשלב הראשוני לחוויה המוגבלת יחסית של השימוש במנועי החיפוש המוקדמים. המאכלים שניתן לסרוק יכללו בהתחלה מוצרי חלב, פירות וירקות ובשר, ובהמשך יצטרף גם מידע על לחמים. השימושים העיקריים של המכשיר יהיו בתחום המזון, התרופות והכימיקלים (תוספי תזונה וויטמינים). סריקה של מזון תספק מידע בנוגע לערכים התזונתיים ל־100 גרם, כולל חלבונים, שומנים, קלוריות ופחמימות. הסריקה יודעת לזהות חומרים שנמצאים בריכוז של 1% ומעלה. בתחום התרופות המכשיר מסייע למטופלים לוודא שהם לוקחים תרופה שעשויה מהרכיבים שאמורים להיות בה. שימוש נוסף בסורק יהיה בתחום הגינון והצמחים - סריקה של עלה תאפשר לדעת מתי צריך להשקות את הצמח לפי מידת היובש שלו.

החברה גייסה מאז הקמתה כ־10 מיליון דולר משורה של משקיעים שכוללים את קרן ההון סיכון האמריקאית המובילה Khosla Ventures, פלטפורמת גיוס ההון הישראלית OurCrowd, משקיעים אסטרטגיים שהחברה לא חושפת ואנג'לים, בהם היזם הישראלי דב מורן. היא מעסיקה 50 עובדים בהוד השרון וייתכן שתכפיל את גודלה בתוך שנה (אם צבר ההזמנות יעמוד בציפיותיה). לשם כך היא מגייסת עובדים בתחומים כמו אופטיקה, חומרה, תוכנה וכימיה.

את המכשיר ניתו לרכוש בהזמנה מוקדמת ב־250 דולר, ועם השקתו הוא יעלה כ־300 דולר. בהמשך החברה תציע את החיישן שלה גם לחברות שישלבו אותו במוצרים חשמליים ויפתחו טכנולוגיות משלימות. שרון אומר שככל שנפח הייצור יגדל, מחיר המוצר ירד. "הטכנולוגיה הבסיסית קטנה מספיק כדי שיום אחד יהיה חיישן בכל סמארטפון ומחשוב לביש בדומה 
ל־GPS. אפשר יהיה למשל לייצר בלנדר חכם שמותקן בו החיישן, כך שאחרי הכנת השייק ניתן יהיה לדעת כמה קלוריות הוא מכיל", מסביר שרון.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#