זהירות: תוכנית מגירה

אתגר הסטארטאפ הוביל אותי להתמודדות עם המפלצות שבארון, עם אנשים שלא חושבים שאצליח, עם כאלה שמורידים לי את הביטחון העצמי

סיון פינגולד
סיון פינגולד

לפני ארבע שנים החלטתי שאני צריכה לעשות משהו בכוחות עצמי. היה לי רעיון, היתה לי מוזה וחשבתי שאם לכולם יש סטארטאפ, אז אולי גם לי כדאי להחזיק באחד. התחלתי לחשוב עליו בשעות הפנאי, העליתי רעיונות עם קולגה בעבודה, נפגשנו כמה פעמים לאייס קפה על ספסלי העץ בשדרות בן גוריון בתל אביב וניסינו לפתח את הקונצפט.

קראנו לזה "מה הקטע?" ותיכננו אפליקציה שמסבירה מה קורה בחדשות. רצינו לקנות דומיין, אבל הוא היה תפוס. היו לנו המון רעיונות וזרקנו את כולם לאוויר. הבעיה היתה שכאשר הגענו לשלב ההוצאה לפועל, הבנו ששתינו עובדות במשרה מלאה, ויש עוד הרבה דברים שמושכים את תשומת הלב שלנו. בתוך כמה חודשים, שתינו שכחנו מהעניין.

שנתיים מאוחר יותר הייתי נחושה לעזוב את מקום העבודה שלי, כדי לעשות משהו בכוחות עצמי. עם זאת, לפני שפניתי שוב ל"מה הקטע", ניסיתי לחשוב על עתיד ללא ניחוח סטארטאפי. חשבתי ללכת בדרכו של אבי, שעוסק בייעוץ בתחום הלוגיסטיקה והאריזות. התייחסתי לעניין ברצינות: נסעתי אתו לתערוכות אריזה, פגשתי אנשי מקצוע בתחום ובניתי תוכנית דו־שנתית. הכל נראה לי מרתק, אולי בגלל שגדלתי בבית שבו באופן קבוע יש קרטונים חדשניים בחצר, ואבא שמדבר בקולי קולות בטלפון על הדרמה עם משטחי האבוקדו שהגיעו לנמל בספרד כשהם פגומים.

ובכל זאת, הראש שלי היה במקום אחר. רגע אחרי שסיימתי לקרוא את הספר "האריזה בתהליך היצוא" (נשבעת, הוא עדיין אצלי בספרייה) החלטתי לקחת סיכון ולנסות להוציא לפועל את "מה הקטע?" במקרה הכי גרוע, אמרתי לעצמי, אכנס לתחום הלוגיסטיקה כמה שנים מאוחר יותר.

ההתחלה קירטעה. אני מודה שגם ההמשך קירטע, אבל ההתחלה היתה ממש קשה. פיתחתי את "מה הקטע". חשבתי איך האפליקציה תיראה, מה אכתוב, מתי אכתוב, איך אציג את הדברים לאנשים. פתחתי מסמכי וורד והתחלתי לכתוב סיפורים וכתבות. קמתי בבוקר, כתבתי טקסטים על גבי טקסטים שאף אחד לא קרא והלכתי לישון.

רק חודשיים לאחר מכן אזרתי אומץ. שלחתי מייל בעותקים נסתרים לכל מי שאי פעם שלחתי לו מייל. אבל לפני כן הורדתי מהרשימה כמה אנשים שהרעיון שהמכתב יגיע גם אליהם הביך אותי. בדיעבד, מביך אותי לחשוב שמזה חששתי.

אומרים שכדי להצליח במיזם חדש, חייבים להיות מורעלים ולשכנע את כל העולם שאתם הכי טובים שאפשר. אחרת, ההצלחה פשוט לא תגיע. אז אומרים. קל לשחרר לאוויר קלישאות, אבל במציאות, זה היה קשה מאוד.

הייתי חרדה ממה שיגידו עלי — בפני, מאחורי הגב, בחלומות. ידעתי שיש מספיק אנשים שחושבים שאני לא עושה כלום, שאני משחקת בשטויות ושכדאי שאפקח את העיניים ואמצא עבודה אמיתית. פחדתי מהאנשים האלה, כי חששתי שהדברים שהם חושבים ישפיעו עלי יותר מדי. הדרך שלי להתמודד אתם היתה להימנע מהם.

האתגר בלעשות את מה שאני עושה — לוקחת סיכון — הוביל אותי בכל יום להתמודדות עם המפלצות שבארון, עם אנשים שלא חושבים שאצליח, עם כאלה שמורידים לי את הביטחון העצמי אפילו בלי לשים לב ובלי כוונה רעה.

הכתבה מתפרסמת במגזין TheMarker Women המצורף לגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

כל מה שנכתב עד כאן היה בעצם פרק הפתיחה של "הספר". הספר הוא 2,000 מלה שכתבתי לפני חצי שנה, במהלך שלושה ימים קודרים במיוחד שבהם פיתחתי את תוכנית הגיבוי שלי. לתוכנית קראתי "ככה לא הצלחתי להקים סטארטאפ", והספר הנושא שם זה היה אמור להימכר באלפי עותקים ולספק לי כמה חודשי שקט (נאיביות מסוג אחר).

התחלתי לכתוב אותו באחד המשברים שהיו לי. אני לא באמת זוכרת באיזה נושא היה המשבר, היו לי מאז כמיליון משברים בערך. הקדשתי חודש לגיבוש רעיון הספר, בעודי זונחת את קידומה של תוכנית א', להלן הסטארטאפ. פרק א' של הספר דיבר על החלום, פרק ב' על הצעדים הראשונים; התוכנית לפרק ח' היתה תיאור שלבי הכישלון, הסיבות והמסקנות. בסופו של החודש הבנתי שאני מתעסקת לא מעט בכישלונות שטרם אירעו, ומטפחת את תוכנית ב' קצת יותר מדי.

אל תבינו אותי לא נכון: תוכנית ב' זה דבר חשוב, הכרחי ואחראי. היא אמורה לכלול את כל האופציות שלכם — מבחינה פרקטית, מבחינה נפשית ומבחינת ההתאמה לתחזית מצב העו"ש. אבל אחרי שכל הכתוב לעיל הועלה על הכתב באופן מסודר, המקום של תוכנית שכזו צריך להיות ברור. גם אם היא מנוסחת ומאופיינת היטב: מקומה עמוק במגירה.

במקום להעניק לי תחושת ביטחון ויכולת לקחת סיכונים, תוכנית הספר שלי רק גרמה לי להתעצל בקידום המיזם שלי, להימנע מליטול יוזמות, להישאר בקופסה ולחכות שהזמן שהקצבתי ייגמר. היום שבו הכנסתי אותה למגירה הווירטואלית שלי היה היום שבו הצלחתי לדחוף את המיזם שלי צעד נוסף קדימה, ומאז התפנה לי זמן יקר שהתמלא כולו בשלל משברים חדשים ומהנים (הנאה זה דבר יחסי).

הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת Basically (לשעבר "מה הקטע?") http://www.basically.mobi

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ