טאצ'דאון 
בחלל - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קרוב לצלחת

טאצ'דאון 
בחלל

במקום שבו הכריע 
דוד המלך את גוליית 
פרושות כיום 120 צלחות 
לוויין שמעבירות שידורי טלוויזיה לכל מקום על פני הגלובוס. כך נהפכה תחנת הלוויינים בעמק האלה, 
שהוקמה כדי לאפשר 
לישראל המבודדת תקשורת טלפונית בינלאומית, לצומת תקשורת מהחשובים בעולם

תגובות

בתחילת פברואר התיישבו כ־114 מיליון צופים ברחבי העולם מול מסך הטלוויזיה כדי לצפות באחד מאירועי הספורט הפופולריים בעולם: הסופרבול, משחק הגמר של ליגת הפוטבול האמריקאית, ה־NFL. ספק אם בין עשרות מיליוני הצופים מחוץ לארצות הברית היו מי שתהו כיצד הגיעו אליהם התמונות והצלילים מהאצטדיון של אוניברסיטת פיניקס, אריזונה. שידור חי חובק עולם של אירועי ספורט גדולים נהפך בעשרות השנים האחרונות לשכיח עד כדי כך, שרובנו מקבלים אותו כדבר מובן מאליו, אבל הדרך שעושים האותות האלקטרוניים עד למקלטים במנילה שבפיליפינים, במדריד או בנס ציונה, היא ארוכה ומפותלת, ואחת התחנות החשובות בה נמצאת בישראל, בתחנת הלוויינים שבעמק האלה. כאן, על פני שטח עצום של כ־104 דונם, בין שדות ירוקים, פזורות 120 צלחות לוויין בגדלים שונים, שכל אחת מהן מכוונת לזווית אחרת ברקיע. המתקן הסוריאליסטי והמשונה נראה ממש כאילו נלקח מעטיפת אלבום של פינק פלויד, אך למעשה זהו צומת שידורים גדול המשרת גופי שידור מכל העולם.

אלעד מנישביץ, סמנכ"ל השיווק בחברת RRMedia (לשעבר RRSat), שהיא הבעלים והמפעילה של האתר, מסביר ש"להעביר שידור חי כמו הסופרבול זה לא עניין פשוט. צריך לדאוג שהשידור יגיע לכל מקום בעולם באיכות טובה, בזמן אמת ועם התאמות לוקאליות לכל שוק ושוק. בנינו רשת גלובלית ואינטנסיבית, ואנחנו שוכרים שירותי תקשורת מ־50 לוויינים וחוכרים סיבים אופטיים בכל העולם. יש לנו שלושה מרכזי שידור קרקעיים, ועוד אחד בלונדון ומרכז נוסף בארצות הברית. השירות שלנו מכסה כ־95% מהעולם המאוכלס". מלבד ה־NFL, יש ל־RRMedia מאות לקוחות נוספים, בהם רשתות הטלוויזיה פוקס, דיסני, HBO ופלייבוי מצד גופי התוכן, וחברות כבלים ולוויין כמו Direct TV, ריילינס, וירג'ין מדיה ו־Sky מצד גופי השידור שרוכשים את השידורים ומעבירים אותם לבתי הצופים.

מהתחנה בעמק האלה עוקבים עובדי החברה אחר הטראפיק המנותב לרחבי העולם ובודקים אם הוא אכן מגיע ליעדו ובזמן. מרכז השליטה (המכונה NOC), מאויש מסביב לשעון באנשי מקצוע שמוודאים שהשידורים יועברו ללא תקלות. כך למשל, במקרה שבמשחק כדורגל ניתנת הארכה, במרכז השידורים הצוות נערך בהתאם, מגדיל משאבי רשת ורוכש עוד רוחב פס, מעבר למה שנדרש לצורך השידור במקור, כדי להמשיך לשדר את המשחק עד תומו.

"שירות נוסף שאנו מספקים הוא ניהול תוכן, אריזה ולוקאליזציה", מוסיף מנישביץ ומסביר כי אם חברת הכבלים מהפיליפינים, למשל, רוצה שהלוגו שלה יופיע בפינת המסך, או שפרסומות שלה ישודרו בזמן ההפסקה, או שהתוכן שמועבר אליה יעבור דיבוב, היא יכולה לרכוש את כל השירותים האלה דרכנו. כמו כן החברה מטפלת בקידוד תוכן, בבניית לוחות שידורים, בהמרת פורמטים ובהוספת כתוביות. "אפשר לקרוא לזה פוסט־פוסט־פרודקשן", אומר מנישביץ. "אנחנו מפיצים כמעט 700 ערוצים ועושים הכנה לכמעט 170 ערוצים". למרות החזות ההייטקית של המתקן בעמק האלה, שבו חדרי בקרה עמוסי מסכים וחוות שרתים גדולה המשתרעת על פני שתי קומות קרות ואטומות מתחת לקרקע, חשוב לו להבהיר שהטכנולוגיה במקרה הזה אינה תכלית כי אם אמצעי. "אנחנו לא חברה טכנולוגית, אלא חברת שירותים", הוא מדגיש.

גולדה באה לברך

העברת שידורי טלוויזיה גלובליים לא היתה הייעוד המקורי של תחנת הלוויינים, שהוקמה על ידי המדינה ב־1972. בטקס חנוכת האתר נכחה ראשת הממשלה אז, גולדה מאיר. באותם ימים ישראל לא היתה מחוברת לעולם בכבל תקשורת תת ימי, כפי שהיא כיום, ולישראל המבודדת גיאוגרפית נדרש אמצעי תקשורת שיוכל לגשר על מרחקים גדולים בלי להזדקק להעברת כבלים דרך היבשה. תקשורת לוויינית, שהיתה אז טכנולוגיה חדשה יחסית, נראתה כפתרון המושלם להעברת שיחות טלפון בין ישראל לחו"ל. לאורך השנים נפוצו גם שמועות אודות שימושים ביטחוניים שונים שהיו לאתר, לכאורה. מפעילת המתקן לאורך רוב שנות קיומו היתה חברת התקשורת הלאומית, בזק, וכשזו הופרטה בתחילת העשור הקודם ניתן האות למכירתו. במארס 2008 רכשה חברת RRsat את המתקן תמורת 15 מיליון דולר, בעסקה שבה רשמה בזק רווח הון של 49 מיליון שקל.

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

הרוכשת, RRsat, כבר היתה באותו זמן שחקנית ותיקה בשוק השירותים הלווייניים. היא נוסדה בשנת 1981 על ידי דוד ריבל ועסקה בעיקר בהעברת שידורים חיים לערוצי הטלוויזיה על בסיס ניידות שטח שעל גגותיהן צלחות לוויין. עד היום אפשר לראות מחוץ לאולמי ספורט או בסמוך להפגנות גדולות את ניידת השידור של RRsat, אם כי כיום זוהי פעילות שולית בלבד ביחס לעסקי המדיה האחרים של החברה. "כש־RRsat נכנסו לכאן זו היתה סוג של מזבלה", מספר מנישביץ. "שילמנו 15 מיליון דולר על המתקן, שהיו בו אז 20 צלחות. השקענו עוד 20 מיליון דולר כדי לשפר את התשתיות, ואנחנו עדיין משקיעים בו כ־8 מיליון דולר מדי שנה. עכשיו יש כאן 120 צלחות, וכולן פעילות".

ביום שבו אנו מבקרים בחווה, מזג האוויר בתל אביב מעונן, אבל עמק האלה מוצף באור שמש נעים, מה שמסביר מדוע הוקמה התחנה דווקא כאן. "כשהוחלט להקים את המתקן הוזמנו מומחים שבדקו ומצאו שעמק האלה נמצא במיקום הכי נוח מבחינה אקלימית לתקשורת לוויינית", אומר מנישביץ. "זה לא רק מקום עם היסטוריה תנ"כית (הקרב בין דוד לגוליית מיוחס לעמק האלה) — אלא גם מקום המאופיין במעט משקעים שעלולים להפריע לקליטה". גם מיקומה הגיאוגרפי של ישראל מספק לה יתרונות חשובים כצומת תקשורת עולמי ומאפשר לה לתקשר עם לוויינים שמכסים את אסיה מצד אחד ואת אירופה ואפילו את חלקה המזרחי של צפון אמריקה מצד שני. כך, כאשר ניו אינגלנד פטריוטס כובשת טאצ'דאון באריזונה, השידור עולה ממרכז השידורים של RRMedia בארצות הברית אל לוויין המשייט בחלל, יורד משם לתחנה הישראלית, עולה שוב ללוויין אחר ויורד למרכז השידורים של חברה יפנית, למשל.

תומר אפלבאום

למרות הפעילות הבינלאומית, RR מעולם לא הסתירה את היותה ישראלית, מטה החברה נשאר ישראלי וכך גם מרבית המועסקים: "אנחנו מעסיקים 320 עובדים, מהם כ־200 בישראל. יש לנו כאן מהנדסים אבל גם בוגרי החוג לקולנוע", אומר מנישביץ.

שוק הפצת התוכן העולמי מוערך על ידי אנשי החברה ב־9.4 מיליארד דולר בשנה, ו־RRMedia מתחרה בו מול שלוש חברות בינלאומיות גדולות ממנה (Encompass האמריקאית, Globecast הצרפתית ו־Arqiva הבריטית) ובאינספור חברות קטנות יותר, שמספקות שירותים דומים באופן מקומי או לקהל יעד ממוקד, בהן למשל SatLink הישראלית. החברה מחפשת גם טכנולוגיות חדשות שישפרו את כושר התחרות שלה ומחפשת לשם כך סטארטאפים ישראליים ראויים להשקעה. "אנחנו שואפים לצרף כארבעה סטארטאפים בשנה", אומר מנישביץ. "מעניינת אותנו כל חברה שקשורה לעולם הברודקאסט והמדיה. זה יכול להיות בתחום הדחיסה, בתחום הפרסום בווידאו ובתחומים אחרים".

דוגמה מוצלחת לשיתוף פעולה מוצלח בין RRMedia לסטארטאפ מקומי היא הסיפור של VideoDubber, סטארטאפ ישראלי שפיתח טכנולוגיה לקיצור משמעותי בהליך הדיבוב של סרטים והוזלה משמעותית שלו. "פיתחנו פלטפורמה שמדבבת סרטים באופן אוטומטי ל־30 שפות", מסביר מייסד החברה, בועז רוסנו. "הלקוח יכול להעלות לשרתים שלנו סרט באורך מלא, מלווה בכתוביות, ובזמן קצר להוריד את הסרט מדובב במגוון קולות. אנחנו לא משתמשים בקולות סינתטיים של מכונה. זה לא נשמע כמו גוגל טרנסלייט. הקלטנו אמני קול, שקולותיהם מאפשרים הגייה וביטוי שנשמעים מדויקים".

VideoDubber פעלה מביתם של היזמים כמעט ארבע שנים עד שעלתה על הרדאר של אנשי RRMedia, שהבינו את הפוטנציאל למכור שירות שימושי ללקוחות החברה — רוב אומות העולם עדיין משתמשות בדיבוב כדי לתרגם תוכניות זרות לשפת המקום, ולא בכתוביות כמקובל בישראל. "אירחנו אותם אצלנו, פיתחנו את המוצר, והם עכשיו בפיילוטים עם שמונה גופי שידור גדולים", אומר מנישביץ. "הערך שאנחנו נותנים לסטארטאפים הוא בגישה, בניגוד לקרנות שנותנות הון. אנחנו מקרבים אותם גם לטכנולוגיה וגם לביזנס, מאפשרים לחברות התממשקות מהירה לגופים משדרים בכל העולם ומקצרים להן את הדרך בחודשים ואולי בשנים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#