חיש ח"כ |

15 
בעלי מאה

חלקם חיים כאן (אבל רובם לא); לחלקם אינטרסים עסקיים ברורים בארץ (לא לכולם); והם מרבים לתרום למועמדי הימין (אך לא בוחלים גם בשמאל): אלה האנשים שכספם מניע את המירוץ למשכן של ראש הממשלה, ואת אלה של רבים מחברי הכנסת

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוקי שדה
שוקי שדה

מרק בלזברג - תרם ל: משה יעלון, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין

מרק בלזברג, יליד קנדה, עלה לישראל בשנות ה־90. אביו, סם, הקים עם שני אחיו אימפריה פיננסית בוונקובר, שהתרחבה גם לתחום הנדל"ן. כיום מחזיקים האחים בלזברג בנכסים רבים בארצות הברית ובקנדה. בלזברג הבן הוא גיסו לשעבר של איש העסקים הקנדי מתיו ברונפמן, מבעלי השליטה בבנק דיסקונט.

צילום: ליאו אטלמן

כחוזר בתשובה, בלזברג מזוהה עם חוגי הימין והמתנחלים, ובין היתר תמך בישיבת עטרת כוהנים שבעיר העתיקה, והיה דירקטור בעיתון "ג'רוזלם פוסט", כאשר העיתון היה בבעלות קבוצת הולינג'ר הקנדית, והוביל קו ימני מובהק. בישראל יש לבלזברג כמה פעילויות בתחום הפילנתרופיה. הבולטת ביותר היא בארגון שייסד, "משפחה אחת", המעניק תמיכה לנפגעי טרור ובני משפחותיהם. בלזברג הוא גם אחד התורמים הבולטים לארגון ידידי צה"ל בארצות הברית (FIDF), המזרים מדי שנה עשרות מיליוני דולרים לצה"ל. ב־2013, במהלך אירוע בניו יורק, תרם לארגון מיליון דולר. כמו כן, בלזברג תורם לעמותת "מסע ישראלי מבראשית", המזוהה עם הימין הדתי. מייסדה של עמותה זו הוא מחותנו של בלזברג, הרב מוטי אלון, שהורשע בעבירות מין, ומנכ"לה לשעבר הוא אבי וורצמן, כיום חבר כנסת בבית היהודי. כמו כן הוא תורם למשה יעלון, גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, כולם מהליכוד.

לפי ממצאי תחקיר ביבי־טורס שפרסם רביב דרוקר, מימן בלזברג את נסיעת הזוג נתניהו ללונדון ב־2007, ונשא בעלות אירוחם שהסתכמה בכ־60 אלף דולר, באמצעות ארגון "משפחה אחת". לפי התחקיר, באותה נסיעה מימן הארגון עבור שרה נתניהו רכב צמוד, נהג ומכשיר טלפון, ושילם את החשבון גם עבור החדר במלון היוקרתי שבו לנו בני הזוג.

מארק בלזברג (במרכז)צילום: שרון אלטשול

כאיש עסקים עצמאי יש לבלזברג פעילויות שונות בתחום ההייטק. ב־2006 מכר את אחזקותיו בחברת אי־סים הירושלמית. מאז השקיע בעיקר במיזמים בתחום המכשור הרפואי, אך עד כה אף אחד מהם לא הבשיל לכדי פעילות עסקית משמעותית. אחת החברות האלו היא ODF, שבלזבאג החזיק בעבר במחצית ממניותיה. ב־2010 בוטלה הנפקתה בבורסה של תל אביב לפי שווי של 150 מיליון שקל.

ג'יי שוטנשטיין - תרם ל: בנימין נתניהו

ג'יי שוטנשטיין, 60, מבעלי רשת האופנה "אמריקן איגל", תרם עם שלושה בני משפחה אחרים כ־160 אלף שקל למסע הבחירות הפנימיות של בנימין נתניהו לראשות הליכוד. סבו, אפרים שוטנשטיין, היגר לארצות הברית בשנת 1917 ממזרח אירופה וייסד את חנות הכל־בו הראשונה של המשפחה, אך ג'יי שוטנשטיין נחשב כמי שהזניק את העסקים המשפחתיים בצורה משמעותית, במיוחד בכל הנוגע למותג, אמריקן איגל שהתרחב עד לכ־20 אלף חנויות בארצות הברית ועוד מאות חנויות ברחבי העולם, ושוויו מוערך ב־3 מיליארד דולר. בנוסף, מחזיק שוטנשיין גם במותג הנעליים DSW.

ג'יי שוטנשטייןצילום: ערוץ היוטיוב של CJ

ב־2012 פתח שוטנשטיין כמה סניפים של רשת האופנה שלו בישראל. בראשית 2013 רכש את יקבי כרמל, ביחד עם איל הנדל"ן הבריטי לואי נואי, איש העסקים היהודי־צרפתי פייר בסנינו, ואיש העסקים החרדי בנימין יסלזון. באחרונה רכש קרקע בהרצליה פיתוח בשותפות עם הראל ויזל, מבעלי פוקס, תמורת 50 מיליון שקל. על הקרקע מתכננים השותפים לבנות כ־15 וילות.

בנוסף, שונטשטיין הוא מהתורמים הגדולים לקק"ל, ומשמש כחבר הנהלה של הארגון בארצות הברית (JNF). שוטנשטיין הוא גם מחסידיו הגדולים של הרב יאשיהו פינטו המואשם במתן ובקבלת שוחד, ובשיבוש מהלכי משפט. שוטנשטיין רכש עבור פינטו וילה מפוארת ששווייה יותר מ־11 מיליון דולר סמוך לחוף הים באשדוד, והרב מתגורר בה כאשר הוא שוהה בישראל.

משפחת פאליק - תרמו ל: בנימין נתניהו, מירי רגב, גלעד ארדן, אבי דיכטר, יריב לווין, זאב אלקין, יולי אדלשטיין

משפחת פאליק ממיאמי — נילי ובניה, סיימון, ג'ואל וג'רמי — תרמה כ־180 אלף שקל לבנימין נתניהו בפריימיריז האחרונים שנערכו בליכוד. בכך המשיכה המשפחה להפגין נאמנות לנתניהו, שקיבל ממנה 165 אלף שקל ב־2012. אנשי ליכוד נוספים שנהנו מתרומותיה של המשפחה הם משה יעלון, גלעד ארדן, מירי רגב, אבי דיכטר, יריב לוין, יולי אדלשטיין וזאב אלקין. בסך הכל, תרמה המשפחה כ־280 אלף שקל למסעות הבחירות הפנימיות של חברי הליכוד. בזירה הפוליטית האמריקאית מזוהה המשפחה עם המפלגה הרפובליקאית ואף תרמה לכמה מחבריה.

רשת חנויות הדיוטי פרי הגדולה בארצות הברית ובדרום אמריקה, דיוטי פרי אמריקאס, היא מוקד עסקיה של המשפחה, שבבעלותה גם חנויות בהונג קונג ובמקאו, וכן כמה מותגי יוקרה מתחומי האופנה והקוסמטיקה. ב־2010 זכתה חברה הרשומה בפנמה ונמצאת בבעלות המשפחה במכרז של רשות שדות התעופה בישראל, לניהול מתחם הדיוטי פרי בשדה התעופה עובדה. למשפחה יש חוזה עם הרשות עד שנת 2018, עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות. הכנסותיה יזנקו אם שדה התעופה בתמנע ייחנך כמתוכנן בתחילת 2017, ומתחם הדיוטי פרי יועתק אליו. בשדה החדש צפויים לעבור כ־2 מיליון נוסעים בשנה.

נילי פאליק (שנייה מימין)צילום: אלכסי רוזנפלד

נילי פאליק היא הנשיאה של ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית (FIDF), והקימה סניף של הארגון במיאמי. בשנים האחרונות נהפך ארגון זה לדומיננטי בגיוס תרומות למערכת הביטחון הישראלית בארצות הברית, ודחק את רגליה של האגודה למען החייל, ששלטה בתחום זה במשך עשרות שנים. אל ערבי הגאלה המפוארים הנערכים מדי שנה בניו יורק, במיאמי, ובערים גדולות אחרות, מגיעים ראשי מערכת הביטחון הישראלית. בת משפחה אחרת, חווה פאליק, משמשת כנשיאת ויצ"ו ארצות הברית.

לואיס מייברג - תרם ל: נפתלי בנט, איילת שקד

בכיר שוק־ההון האמריקאי, לואיס מייברג, תרם כ־40 אלף שקל לקמפיין הפריימריז של נפתלי בנט. מייברג, 52, הוא הבעלים והמייסד של חברת פרו־פאנד יועצים, שהיא אחת מחברות קרנות הנאמנות הגדולות בעולם, ופועלת בתחום קרנות הסל הסחירות שמתחקות אחר מדדי מניות. החברה מנהלת יותר מ־100 קרנות שונות בהיקף כולל של כ־25 מיליארד דולר. ב־2010 אמר מייברג ל־TheMarker כי ברשותו קרנות "שהמחזור היומי שלהן גדול יותר מהמחזור היומי הכולל בבורסה של תל־אביב". מייברג, המתגורר בפרבר ליד וושינגטון, מכהן כנשיא החברה משנת 1997, ופעיל בשוק ההון מאז אמצע שנות ה־80. ב־1986 הקים את נשיונל קפיטל קומפניס, בנק שהתמחה ברכישות, חיתום, והנפקות של מניות בתעשיית הפיננסים. כמו כן ניהל מייברג את קרן הגידור שהיתה בבעלות הבנק.

מייברג פעיל מאוד בחיים הציבוריים בארצות הברית ותומך במפלגה הרפובליקאית. הוא נמנה עם התורמים למיט רומני ותרם בעבר גם לג'ורג וו. בוש. עם זאת, הוא תרם גם למועמדים דמוקרטיים שונים בדרגים זוטרים יותר, שהבולט שבהם הוא הסנטור היהודי ג'ו ליברמן. בישראל עלה שמו לכותרות לפני כשלוש שנים, כאשר התברר כי הוא השותף השקט בחברת סלקט תקשורת (60%), שזכתה במכרז לשחקן חמישי בשוק הסלולר, בעקבות הרפורמות שיזם שר התקשורת אז, משה כחלון. סלקט זכתה במכרז לאחר שהזוכה הקודמת, מרתון מובייל (אקספון) של חזי בצלאל, לא הצליחה להעמיד את הערבות הדרושה במכרז. ואולם בסופו של דבר החליטה גם סלקט לוותר על הזכייה, ככל הנראה בעקבות מה שראתה כדרישה לערבות מופרזת מצד המדינה. מי שהוביל את פעילות הקבוצה היה הרופא היהודי־אמריקאי מייקל גלפנד, ועם חברי הקבוצה נמנע גם ד"ר שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי במשרד התמ"ת.

לואיס מייברגצילום: מוטי מילרוד

יוסף גוטניק - תרם ל: נפתלי בנט, איילת שקד

המיליארד היהודי־אוסטרלי יוסף גוטניק, 62, איש חב"ד, התפרסם בישראל כאשר מימן את קמפיין המודעות "נתניהו טוב ליהודים" במערכת הבחירות של 1996. לקמפיין הזה היתה השפעה דרמטית על מערכת הבחירות שהתחילה ביתרון ניכר לשמעון פרס, והסתיימה בניצחונו של נתניהו. בזמן כהונת ממשלת נתניהו, מימן גוטניק את ההתנחלות היהודית בשכונת ראס אל־עמוד במזרח ירושלים, מהלך שעורר ביקורת הן בציבור הישראלי והן בזירה הבינלאומית. בפריימריז שנערכו במפלגת הבית היהודי בינואר, תרם גוטניק 11 אלף שקל לאיילת שקד.

באמצע שנות ה־70, אחרי שסיים את לימודיו במוסדות הרבי מלובביץ' בניו יורק, החל גוטניק את דרכו העסקית בחברות הטקסטיל של חותנו. בסוף העשור, בעקבות עליית מחירי הזהב באוסטרליה, החל לסחור במניות של מכרות זהב בבורסה של סידני, באמצעות כספים שלווה. הוא התגלה כפיננסייר מוצלח, נהפך למולטי־מיליונר והחל לפתח עסקים של כריית זהב ויהלומים באוסטרליה. מפולת המניות של 1987 בארצות הברית קטעה את רצף הצלחותיו והוא נקלע למשבר עמוק, אך הצליח להתאושש — בין היתר בזכות סיפור שהפיץ על נבואה בדבר תגלית גדולה של זהב ויהלומים באוסטרליה, שהביא לזינוק במניות שבבעלותו שנסחרו בארצות הברית.

את השפעתו הפוליטית בישראל החל גוטניק לצבור כבר בתחילת שנות ה־90, אז מונה לשליחו של הרבי מלובביץ' בישראל ופעל נגד מסירת שטחים. הוא מקורב מאוד לחוגי הימין הקיצוני והמתנחלים, ובין השאר זכה לכך שמרכז המבקרים ביישוב היהודי בחברון, סמוך למערת המכפלה, ייקרא על שמו. הגופים שנהנים יותר מכל מתרומותיו של גוטניק הם מוסדות חב"ד והרבי מלובביץ' בארצות הברית, המעודדים חזרה בתשובה. גוטניק תורם גם במולדתו, אוסטרליה, שם תרם בעבר לשתי המפלגות הגדולות, והיה מקורב לראשי הממשל.

יוסף גוטניק (משמאל)צילום: אי־אף־פי

ישי מור - תרם ל: צחי הנגבי, איילת שקד

במערכת הבחירות הקודמת היה עורך הדין ואיש העסקים ישי מור, 58, אחד מרבים שהעניקו ערבות למפלגת יש עתיד, וכך סייעו למפלגה הצעירה ליטול הלוואות מהבנקים. מור, שמכיר את ח"כ עופר שלח משירות מילואים משותף בצנחנים, הפקיד אז 130 אלף שקל למען מפלגתו. במערכת הבחירות הנוכחית נהנו מתרומותיו צחי הנגבי מהליכוד ואיילת שקד מהבית היהודי, שלה תרם מור גם בפריימריז הקודמים.

מור, המחזיק ב־5% מקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, נהפך למולטי־מיליונר בעקבות כמה מהלכים עסקיים ויוזמות שביצע בתחילת שנות ה־90 בגוש הקומוניסטי לשעבר. הוא החל את פעילותו בהונגריה, לשם פנה בעקבות קשרים שהיו לאביו, עורך הדין הוותיק פסח מור. לאחר מכן, חיפש הזדמנויות ברוסיה, בימים שלאחר קריסת ברית המועצות, וכך הגיע לאחזקה המשמעותית ביותר שלו (ביחד עם אחיו, ספי): אחוזים בודדים בבאר נפט בסיביר.

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

לעסקה זו הגיע מור במקרה, בעקבות פגישה עם ואגיט אלקפרוב — לשעבר סגן שר האנרגיה של ברית המועצות, ולאחר התמוטטות המשטר, אחד האוליגרכים העשירים ביותר ברוסיה, ובעל השליטה בחברת האנרגיה לוקויל, שהוקמה בשלהי העידן הסובייטי. מור ואלקפרוב, שהונו נאמד ב־13.5 מיליארד דולר, מחזיקים עם שותפים נוספים גם בבאר נפט קטנה יותר, המפיקה לפי הערכות 16 מיליון חביות בשנה. החברה של האחים מור, שבאמצעותה הם מחזיקים בבאר זו, רשומה בקפריסין.

לאחים מור השקעות שונות בישראל בתחומי האנרגיה החדשה, בין היתר בחברת אלומיי קפיטל שבבעלות שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר. הם מחזיקים גם 7% בחברת חיפושי הנפט שמן, השקעה שאליה נכנסו בזמן שיו"ר החברה היה הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי. בשלב זה נראה כי אין זו השקעה מוצלחת, שכן קידוח הנפט ים־3, שביצעה שמן מול חופי אשדוד, נמצא יבש. אחזקה נוספת של האחים היא בקניון מול הים באילת, הנחשב לאחד הקניונים הרווחיים בישראל.

קנת (קן) אברמוביץ' - תרם ל: משה יעלון, זאב אלקין, דני דנון, אופיר אקוניס

קנת אברמוביץ', 65, תושב ניו יורק, הוא אחד מבכירי התורמים ביהדות אמריקה לימין הישראלי, ומשמש כיו"ר ארגון ידידי הליכוד בארצות הברית. בעבר, נקשר שמו ב"רשימת המיליונרים" הסודית של נתניהו, שסיווגה תורמים פוטנציאליים לקראת הבחירות המקדימות בליכוד ב־2007, ושקיומה נחשף ב"ידיעות אחרונות". אברמוביץ' הוא גם אחד התורמים לאגודה לזכות הציבור לדעת, עמותה המזוהה עם הימין ועוסקת בביקורת התקשורת, והוא מממן את הפרס השנתי שמעניקה האגודה לעיתונאים שונים. גיסתו של ראש הממשלה, דפנה נתניהו, חברה בהנהלת האגודה. כמו כן אברמוביץ' תורם למשה יעלון, זאב אלקין, דני דנון ואופיר אקוניס.

תחקיר שפורסם ב־2011 ב"הארץ" גילה כי אברמוביץ' הוא מייסדו של גוף אמריקאי בשם "הקרן לעצמאות ישראל", המזרים כספים לגוף בעל שם דומה הפועל בישראל. בעבר שימש יעקב עמידרור, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של נתניהו, כדירקטור בקרן, שבשנים האחרונות הזרימה כספים לגופים חדשים בהם '"השומר החדש" וכן לתנועת רגבים המזוהה עם הימין. אחד הפעילים המרכזיים ברגבים הוא עורך הדין בצלאל סמוטריץ', איש מפלגת תקומה המשובץ במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי לבחירות הקרובות.

אברמוביץ' הוא מייסד ושותף־מנהל בקרן NGN בארצות הברית המשקיעה במיזמים שונים בתחום הבריאות ומדעי החיים. הקרן מנהלת כספים בהיקף של 250 מיליון דולר. אברמוביץ' הצטרף למיזם זה בשנת 2003. את ראשית דרכו העסקית עשה כאנליסט בוול־סטריט, בחברת סנפרורד, ברננשטיין ושות', שם עסק בניתוח תחום כלכלת הבריאות, וניהול בתי חולים וארגוני בריאות במשך 23 שנים. לאחר מכן פנה לעשייה עצמאית בתחום בקרנות שונות. כמו בכירים רבים בתעשיית הבריאות בארצות הברית, גם אברמוביץ' ביקר בחריפות את רפורמות ביטוח הבריאות של הנשיא אובמה. במערכת הבחירות האחרונה לנשיאות ארצות הברית, היה בין התורמים לקמפיין של המועמד הרפובליקאי מיט רומני.

ולדימיר גוסינסקי - תרם ל: סילבן שלום, זאב אלקין, יולי אדלשטיין

האוליגרך ולדימיר גוסינסקי, 62, החל את פעילותו העסקית בשנות ה־80 בשוק השחור של מוסקווה, שם נעזר ביורי לוז'קוב, לימים ראש העיר. בתחילת שנות ה־90, זמן קצר לאחר התפרקות ברית המועצות, נהפך לבעלים של קבוצת התקשורת מדיה־מוסט. ערוץ הטלוויזיה של הקבוצה, NTV, היה אז ערוץ הטלוויזיה העצמאי היחיד ברוסיה. באותם ימים היה גוסינסקי מקורב לנשיא, בוריס ילצין. זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון של ולדימיר פוטין, הולאמו עסקי התקשורת של גוסינסקי, שנתפש כמתנגד למשטר החדש ולפוטין, והוא הורשע בעבירות מס ונכלא לתקופה קצרה. עם שחרורו נמלט לישראל, ומאז לא שב למולדתו. בשנת 2009 אמר גוסינסקי ל־TheMarker כי היה שב לרוסיה אילו פוטין היה מזמין אותו לחזור. בזירה המקומית הוא מקורב לסילבן שלום, זאב אלקין ויולי אדלשטיין.

מחוץ לרוסיה הקים גוסינסקי רשת תקשורת לוויינית בשפה הרוסית, RTV, ששידוריה נקלטים גם בישראל. השקעתו הראשונה בארץ נעשתה בשנת 1997, כאשר רכש 10% מחברת הכבלים מת"ב תמורת 24.5 מיליון דולר. כשנה לאחר מכן נכנס להשקעה המשמעותית ביותר שביצע בישראל כשרכש רבע ממניות העיתון "מעריב" תמורת 85 מיליון דולר. באותו הזמן היה העיתון בבעלותה של משפחת נמרודי, ונהנה מיציבות כלכלית וממעמד משפיע בזירה התקשורתית בישראל, כעיתון היומי השני בתפוצתו אחרי "ידיעות אחרונות", ואולם מאז נקלע "מעריב" להפסדים רבים. כאשר מכר גוסינסקי את מניותיו בעיתון לבנק הפועלים, כעבור כעשור, התברר שהוא הפסיד כ־50 מיליון דולר על השקעתו זו. בשנים 2001־2004 היה גוסינסקי גם בעליה של קבוצת הכדורסל הפועל תל־אביב. כיום הוא מתגורר בספרד ופעיל בתחום הציבורי בקונגרס היהודי העולמי. אחד האנשים המקורבים אליו ביותר בישראל הוא שגריר ישראל באוסטריה, צבי חפץ, שהיה נציגו ב"מעריב".

משפחת מירילשווילי - תרמו ל: זאב אלקין

קנת אברמוביץ'צילום: תומר אפלבאום

איש העסקים מיכאל מירילשווילי (בתצלום), 54, עלה לישראל מגיאורגיה בשנת 2009. הוא בוגר לימודי רפואה, אך זנח את העיסוק במקצוע זה כבר בשלב מוקדם בקריירה, ובראשית שנות ה־80 השתלב בעסקי ההימורים והנדל"ן שפיתח אביו, משה מיכאל. בשנות ה־90 כבר היו בידי המשפחה עסקים מפותחים, ומירילשווילי שלט על ששה בתי קזינו ועל אתרי הימורים נוספים. מלבד זאת, הקבוצה שבראשה עמד החלה לעסוק בתחומי האנרגיה, והחזיקה קניון גדול בסנט פטרסבורג, כמו גם נדל"ן רב בעיר.

בשנת 2000 חל מפנה לא צפוי בסיפורו של מירילשווילי. באוגוסט של אותה שנה נחטף אביו, שהיה אז נשיא הקונגרס של יהדות גיאורגיה, וחוטפיו דרשו כופר. האב שוחרר כעבור יומיים, ולאחר חודש וחצי נמצאו גופותיהם של החוטפים. מירילשווילי נעצר והואשם בשורת עבירות, בהן רצח, אך לבסוף הורשע בקשירת קשר לביצוע עבירה ונדון לשמונה שנות מאסר. לטענת מקורביו, היה זה מקרה ברור של תפירת תיק. לדבריהם, הוא קיבל הצעה לקיצור עונשו, אך סירב מתוך אמונה בחפותו ובכך שנעשה לו עוול. אחרי שחרורו עלה מירילשווילי לישראל עם אשתו ושני ילדיו.

בישראל התרכזו תחילה עסקיו בתחום הנדל"ן, אולם ב־2010 רכש 5.2% מחברת הכשרה אנרגיה שבשליטת עופר נמרודי, ונהפך לשחקן גם בתחום חיפושי הגז. בבעלותו בניין משרדים בבני ברק ובהרצליה פיתוח (שם ממוקמים משרדיו), וחמש קומות במגדלי הארבעה שבונה קבוצת האחים חג'ג' בתל אביב. באחרונה נכנס מירלשוילי להשקעה חדשה בתחום הקמעונות: רשת המרכולים החדשה, "אחד", שתשווק מוצרים לא ממותגים במחירים זולים.

במקביל לעסקיו הוא משמש כנשיא זק"א העולמי ונחשב למקורב לחוגי חב"ד ולחברי הכנסת זאב אלקין, צחי הנגבי ויולי אדלשטיין מהליכוד. בנו, יצחק מירילשווילי, 30, הוא מבעלי ערוץ המורשת (20), ערוץ אקטואליה ששידוריו החלו בשנה האחרונה ומזוהה עם הימין. מירילשווילי הבן הוא גם בעל השליטה ברשת החברתית הרוסית וי־קונטקטה (Vkontakte) — פעילות שזיכתה אותו בכינוי "מארק צוקרברג הרוסי". בנוסף, הוא משקיע בהייטק באמצעות קרן ההון סיכון כיתאים, הבוחנת השקעה בחברות קטנות. לשם כך, נעזרת הקרן ביזם ההייטק החרדי שלמה קאליש.

ולדימיר גוסינסקיצילום: רויטרס

משה חדיף - תרם ל: ז'קי לוי, מירי רגב

הקבלן משה חדיף, תושב ביריה שליד צפת, הוא קבלן מוכר באזור הצפון, שם הקים אלפי יחידות דיור. בשנת 2003 הצליח להזניק את עסקיו באופן משמעותי לאחר שקנה, יחד עם שותפו יאיר פיליפ וקבוצת יונה, את עסקי הנדל"ן של הקבלן פושט הרגל שמואל רובננקו, שהיה בתקופה ההיא אחד הקבלנים הגדולים בארץ.

בבחירות הפנימיות האחרונות בליכוד תרם חדיף למועמדים ז'קי לוי, ראש עיריית בית־שאן לשעבר, המוצב במקום ה־18 ברשימה, ולמירי רגב, שהגיעה למקום החמישי. מי שמחבר בין שני המועמדים האלו הוא ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שהוא בן דודו של לוי, ודמות חזקה מאוד בליכוד. ביבס שימש כראש מטהו של בנימין נתניהו בבחירות בליכוד, שבהן פעל גם הוא למען בחירתם של לוי ורגב. רגב פעלה בשנה האחרונה בכנסת לקידום האינטרסים של המרכז לשלטון מקומי בכמה מקרים.

חדיף נחשב גם מקורב לש"ס, ובעיקר לפלג של אלי ישי שפרש לאחרונה מהמפלגה, ולבכירים אחרים בציבוריות הישראלית. כך לדוגמה, ב־2010 הגיעו לחתונת בתו הרב עובדיה יוסף, אלי ישי, השר סילבן שלום, משה כחלון ואלי אפללו (יו"ר עמית בקק"ל). ישי וכחלון היו גם אורחיו של חדיף בבר המצווה של נכדו, שנערכה לפני כשנתיים, אירוע שבו נכח גם המפכ"ל לשעבר, משה קראדי, שכיום מועסק אצל יצחק תשובה.

מיכאל מירילשווילי (משמאל לנתניהו)צילום: משה מילנר / לע"מ

תחקיר של ערוץ 10 אודות חדיף גילה כי הוא לא מוכר דירות לערבים בפרויקט בנייה שהוא מקים בעכו. בעקבות הגילוי הוגשה נגדו תביעה על ידי האגודה לזכויות האזרח, ובמסגרת ההסדר נאלץ חדיף לשלם פיצויים של 50 אלף שקל. באופן אירוני, זכה חדיף באחרונה במכרז של עיריית תל־אביב, לבניית 24 דירות במחיר מוזל לערביי יפו.

צ'רלס ברונפמן - תרם ל: אראל מרגלית

צ'רלס ברונפמן, תרם 11 אלף שקל למסע הבחירות המקדימות של אראל מרגלית. ב־2012 תרם לפריימריז של ציפי לבני בקדימה (כאשר התמודדה מול מופז), וב־2008 תרם ליצחק הרצוג וליולי תמיר במפלגת העבודה.

צ'רלס הוא בנו של שמואל (סם) ברונפמן, איש עסקים קנדי שייסד את תאגיד המשקאות החריפים סיגראם, שאת פעילותו הרחיבו צ'רלס ואחיו אדגר (אף הוא תורם לישראל). לצ'רלס היתה אפיזודה עסקית קצרה בישראל - כאשר בשנות ה־90 רכש את השליטה בחברת כור יחד עם יונתן קולבר, אך מיד לאחר מכן נמכרה החברה לקונצרן אי.די.בי (אז בשליטת נוחי דנקנר). אחיינו, מת'יו, הוא בעל השליטה בבנק דיסקונט.

ברונפמן ידוע במשך שנים כתומך בחוגי השמאל. בעבר תרם לשמעון פרס, אהוד ברק ותנועת שלום עכשיו. ז'נט אביעד, מנכ"ל קרן קרב שאותה ייסד ברונפמן, היא ממייסדי תנועת שלום עכשיו. "תוכנית קרב", אותה מפעילה הקרן, נוסדה בתחילת שנות ה־90, במטרה להעניק שיעורי העשרה בפריפריה, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך (בשיטת המצ'ינג). כיום מקיף הפרויקט כ־260 אלף תלמידים ברחבי הארץ.

במהלך השנים נמתחה ביקורת על התוכנית בשל העסקת מורי קבלן והטענה שתפעול התוכנית הלך ונשען על תשלומי הורים ותשלומים מוגדלים של משרד החינוך. השנה הפסיק ברונפמן את התמיכה בתוכנית, שאותה יובילו מעתה קרן רש"י והחברה למתנ"סים.

ברונפמן צפוי להמשיך לתרום למטרות שונות בישראל, בין היתר, באמצעות קרן אנדראה וצ'רלס ברונפמן, שמקום מושבה בניו יורק. בשנים האחרונות בלט ברונפמן בתרומות בתחום התרבות. בין היתר סייע במימון שיפוץ היכל התרבות בתל אביב, שנקרא כיום על שמו. ברונפמן הוא גם אחד התורמים הגדולים של תוכנית תגלית, שאותה ייסד יוסי ביילין, המממנת ביקורם של בני נוער יהודים מארצות הברית בישראל. פילנתרופים אחרים שתורמים לתוכנית הם שלדון אדלסון (מקורבו של נתניהו ומבעלי "ישראל היום"), מייקל שטיינהרט ולין שוסטרמן.

יגאל זילכה - תרם ל: סילבן שלום

יגאל זילכה, 51, מבעלי השליטה בחברת קווינקו העוסקת בתחום ההימורים ובתי הקזינו, נחשב לאחד מחבריו הקרובים של השר סילבן שלום, ותרם לו גם בפריימריז הקודמים בליכוד. גם שותפו של זילכה לשליטה בחברת קווינקו, איש העסקים יריב לרנר (הבעלים של רשת הקפה לנדוור), תרם לשלום סכום זהה לזה שתרם זילכה: 11 אלף שקל. עורך דינו של זילכה, יוסי כהן, הוא אחד האנשים המקורבים ביותר לבנימין ושרה נתניהו, ומשמש כפרקליטם של בני־הזוג בתביעות הנוגעות לניהול משק הבית שלהם.

הנכס המפורסם ביותר של קווינקו הוא בית הקזינו לוטראקי שביוון. מאז הקמתו ועד לשנים האחרונות היה הקזינו פרת מזומנים עבור זילכה ולשותפיו. בעבר, הוערך שוויו של הנכס במיליארד שקל.

זילכה החל את דרכו בעולם העסקים במקרה. לאחר השחרור מהצבא טס לארצות־הברית, שם היתה לו חנות קטנה בעיר ג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, בקרבת ניו יורק. במקביל, פיתח עיסוק צדדי של הדרכת תיירים וחברים שבאו מישראל, ואחת האטרקציות המרכזיות שהציג לאורחיו היתה בתי הקזינו שבאטלנטיק סיטי. בשלב מסוים הציע אחד מבעלי בתי הקזינו לזילכה נתח מההכנסות שיפיק מהתיירים שיביא לקזינו. זילכה שכלל את הפטנט, ובהמשך חתם על עסקות דומות עם בתי קזינו בלאס וגאס ובאיים הקריביים. לבסוף, נהפך לבעל בתי הימורים בעצמו והקים קזינו בהונגריה בשותפות עם משפחת בליליוס, יבואנית רכב מירושלים.

באמצע שנות ה־90 הכיר זילכה את קבלן המדידות פרדי רובינסון, והשניים פתחו, יחד עם משה בובליל וניסן חקשורי, את קזינו לוטראקי ביוון. בעקבות הצלחת הקזינו הרחיבו רובינסון וזילכה את עסקיהם המשותפים והשקיעו במיזמי נדל"ן בישראל, אך האידיליה בין השותפים לא האריכה ימים. כשהחל המשבר הכלכלי של 2008, פרץ סכסוך עסקי חריף בין זילכה לרובינסון על רקע טענות זילכה שעסקי הנדל"ן שאותם הוביל רובינסון גורמים להפסדים, לעומת הקזינו שממשיך להניב רווחים. בסופו של סכסוך רווי השמצות פורקה השותפות בין השניים. בהמשך עזב גם חשקורי את השותפות, ואילו זילכה הסתכסך גם עם בובליל, בעלי רשת קלאב הוטל, על רקע קשיים שאליהם נקלע הקזינו בעקבות המשבר הכלכלי ביוון. לפני כחצי שנה הגיע השניים להסדר, שבמסגרתו סיכמו כי בשנה הקרובה יפעלו למכירת הקזינו בלוטראקי.

מייקל אייזנברג - תרם ל: איילת שקד, אלדד יניב

צ'ארלס ברונפמןצילום: אוליבייה פיטוסי

מייקל אייזנברג, 43, שותף־מנהל בקרן ההון סיכון אלף ובקרן בנצ'מרק, היה המשקיע הראשון בחברת סאיוטה — זו שהפכה את נפתלי בנט, אחד מיזמיה, למיליונר, לאחר שנמכרה תמורת 145 מיליון דולר בשנת 2005.

אייזנברג הוא דמות מוכרת בהייטק הישראלי. הוא עלה לישראל מארצות הברית בתחילת שנות ה־90, וכאן הכיר את אשתו, יפה. השניים מתגוררים בירושלים עם שמונת ילדיהם. ב־1995 הקים שתי חברות: את Delavenne, שעסקה במסחר במניות; ואת חברת התוכנה אטרניטי, שגייסה עד היום יותר מ־25 מיליון דולר. במקביל, נהפך לנציגו בישראל של בנק ההשקעות מונטגומרי סקיוריטיס. ב־1997 הקים את קרן ההון סיכון Israel Seed Partners, ובמסגרת זו הוביל את ההשקעה בחברת Shopping.com, שנרכשה על ידי ענקית המסחר האמריקאית איביי תמורת 630 מיליון דולר. ב־2005 הצטרף לקרן בנצ'מרק קפיטל, ובשורותיה השקיע בכמה חברות, בהן קונדואיט ו־Seeking Alpha. את קרן ההון סיכון אלף, המתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בשלבים המוקדמים ביותר שלהם, הקים בשנת 2013, והצליח לגייס לה 140 מיליון דולר — הישג מרשים לקרן חדשה בסיבוב ההשקעה הראשון.

חוץ מקשריו עם אלדד יניב, נפתלי בנט ואיילת שקד, אייזנברג מקורב גם לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אותו הוא מכיר מפעילותו בענף ההייטק, ובמועצת החינוך של עיריית ירושלים. בעבר היה אייזנברג דירקטור בעמותת סנונית שייסד ברקת, הפועלת להטמעת חינוך טכנולוגי. פעילות ציבורית נוספת של אייזנברג היתה הקמתו ומימונו של אתר האינטרנט סקופ, שהוקם ב־2006 על־ידי שלושה עיתונאים ונחשב יוזמה חדשנית של עיתונות אזרחית המתבססת על תוכן חדשותי המיוצר על ידי הגולשים. אחד העורכים באתר היה העיתונאי שי גולדן, כיום בכיר בזכיינית הטלוויזיה רשת. ואולם, מיזם זה לא צלח וב־2011 האתר נסגר.

חן למדן - תרם ל: איציק שמולי, צחי הנגבי

חן למדן, 56, תרם לאיציק שמולי מהעבודה ולצחי הנגבי מהליכוד. הוא הבעלים של חברת השילוח והלוגיסטיקה אוריין, אחת משלוש החברות הגדולות בארץ בתחום זה. למדן הוא גם שותפה של משפחת לבנת בבעלות על OPSI, המייצגת בישראל את חברת UPS הבינלאומית, וכמו כן בבעלותו מחצית ממניות מטרו מוטור, יבואנית אופנועי סאן יאנג, קוואסאקי וימאהה. אוריין נסחרת בבורסת תל אביב בשווי של 200 מיליון שקל, ושווי המניות של למדן בה הוא כ־113 מיליון שקל. יו"ר אוריין הוא איש מפלגת העבודה אופיר פינס־פז, לשעבר שר הפנים. בבחירות הקודמות תרם למדן למועמדים כרמל שאמה־הכהן, שלא נכנס לכנסת וכיום מכהן כשגריר ישראל ב־OECD, מירב מיכאלי, קרן ברק ונינו אבסדזה. שתי האחרונות לא הצליחו להיכנס לכנסת.

יגאל זילכהצילום: דניאל בר און

למדן נחשב למקורב לאיש העסקים ישי דוידי, בעל קרן פימי, שבעבר השקיעה באוריין, ופימי היא שותפה של למדן בחברת מטרו מוטור. כמו כן, ללמדן השקעות שונות בתחום הנדל"ן, והוא התפרסם כמשקיע בתחום זה ב־2008, כאשר רכש 50% ממתחם אסותא בתל אביב מידי איש העסקים שעיה בוימלגרין. לאחר כשנתיים מכרו השניים את השטח לקבוצת רכישה, עסקה שהניבה ללמדן רווח של 50 מיליון שקל. בשנים האחרונות שקל למדן להיכנס כמשקיע בחברות תנובה ומירס, אך בסופו של דבר השקעות אלו לא יצאו אל הפועל. בשנת 2013 נמנה עם חברי קבוצה שביקשה לקנות את רשת אופיס דיפו, וכללה מלבדו גם את אנשי העסקים צחי פישביין ואפי רוזנוהויז, לשעבר מנכ"ל שופרסל. למדן היה המשקיע הפיננסי של הקבוצה, שהיתה בעלת סיכוי גבוה לזכות ברשת, אך ברגע האחרון נסוגה מכוונתה.

משפחת בוק - תרם ל: בנימין נתניהו

האחים דגלאס, ניל (בתצלום), רוברט וסקוט בוק תרמו יחד כ־175 אלף שקל לקמפיין הפריימריז של בנימין נתניהו. רוברט בוק תרם 40 אלף שקל גם במערכת הבחירות הקודמת של נתניהו. המשפחה, המתגוררת בניו ג'רזי, היא הבעלים של חברת JSSI, החברה הגדולה בעולם בתחום תחזוקת מטוסי סילון ומנועי סילון למטוסים פרטיים של אנשי עסקים, שנוסדה בשנת 1989 ומשרתת כיום כ־1,500 לקוחות ב־74 מדינות. רוברט בוק, המכהן כיו"ר החברה, הוא גם אחד מבעלי המטבעה פרנקלין מינט, המייצרת מדליות ומטבעות. 

מייקל אייזנברגצילום: מוטי קמחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker