מדוע יש ליצור הון חברתי - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע יש ליצור הון חברתי

הדרך לתקן את הכלכלה והחברה בישראל עוברת דרך הממשלה והמגזר הציבורי

ואו, איזה פרויקט משעמם. תגידו, אין לכם על מה לכתוב? בעוד חודשיים וחצי יש בחירות, כל העולם כמרקחה, מלחמה בין טייקוני הגז לבין הממונה על ההגבלים, דו"ח העוני, נאסד"ק בשיא חדש ואתם חופרים עם כתבות על איכות המגזר הציבורי?

הרי הפתרונות לבעיות המשק, החברה והכלכלה ידועים לכולנו, בשמאל וגם בימין. צריך רק לקחת צד ולהביא את הפתרונות שלו. השמאלנים יודעים שתחילה יש לטפל בכיבוש. עם כובש ללא גבולות המנצל עם אחר לעולם לא תהיה לו תקומה. במקביל צריך להגדיל את התקציב, להעלות מסים ובעיקר להעלות את השכר במשק. זה לא מסובך, עושים את זה באמצעות חקיקה ואם אין ברירה מייצרים קצת גירעונות וחובות, כי אלה ממילא "השקעות" שיחזרו אלינו בחזרה בצמיחה. אנחנו צריכים מדינת רווחה, צריכים להרחיב את ההסתדרות, לתת דיור ציבורי לכל מי שצריך ובעיקר לדאוג שהממשלה תמיד תגן על חברות גדולות וענפים שעלולים לפטר עובדים. עד היום סבסדנו את הטייקונים, עכשיו צריך לסבסד את העובדים.

גם בימין יודעים מהם הפתרונות: קודם כל דרוש לנו צבא חזק וגדול, כי בלי חוזק ביטחוני לא יהיה חוזק כלכלי. צריך גם כמובן להקטין את הממשלה כלל שאפשר, כי ממשלה גדולה חונקת את הכלכלה ומגזר ציבורי, בהגדרה, הוא תמיד מסואב ומושחת מפני שפוליטיקאים תמיד משרתים את עצמם בעוד שבשוק החופשי אתה חייב להיות כישרוני ויעיל, אחרת תיעלם. במקביל צריך לבטל את כל הרגולטורים כי רגולציה היא ביורוקרטיה והיא רק מונעת מ"השוק החופשי" לעשות את מה שהוא יודע לעשות כל כך טוב.

זה כמובן תיאור של רעיונות השמאל והימין במשיכות מכחול גסות ומוגזמות, אבל הכוונה ברורה. לדידם של רוב מקבלי ההחלטות, הפוליטיקאים וגם חלק גדול מהציבור הרחב, "הפתרון" לבעיות הכלכליות והחברתיות הוא שמאל וימין, קפיטליזם או סוציאליזם, ממשלה גדולה או קטנה (זאת בהנחה שיש בכלל בעיות, כי ישנם כאלה שטוענים שהכל על הכיפאק וזה רק התקשורת/השמאלנים/מלא את החסר שמקטרים על כלום). אני רוצה להציע לכם, שוב, רעיון אחר, והוא שהדרך לתקן את הכלכלה והחברה בישראל עוברת קודם כל דרך איכות הממשלה והמגזר הציבורי בישראל. זאת הנקודה הארכימדית. תרימו את איכות הממשלה, איכות המגזר הציבורי - ותרימו את כל המשק.

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

למען הגיוון, נתחיל דווקא במקום אחר לחלוטין. בספר שכתבה לפני כ־20 שנה חוקרת מדע המדינה תדה סקוצ'פול בשם Protecting Soldiers and Mothers. הספר הזה עוסק בהיסטוריה של מדיניות הרווחה בארצות הברית בשנים 1880־1920, ואחת הטענות המעניינות שמובאות בו היא שבניגוד למה שרבים חושבים, לא היה הבדל מהותי במשך רוב התקופה בין התפישות החברתיות של המתיישבים בעולם החדש לבין אלה שנשארו באירופה. יתרה מזאת, סקוצ'פול טוענת שהסיבה לכך שלארצות הברית יש מערכת רווחה קטנה יחסית היא לא רק היעדרה של מפלגת עובדים או הנורמות והרעיונות הקשוחים של האינדיבידואליזם האמריקאי, אלא אובדן האמון הציבורי במדינת הרווחה המפותחת שהיתה בארצות הברית בגלל השחיתות והאיכות הנמוכה של הממשלה.

היסטוריונים וכלכלנים פוליטיים שונים אינם מופתעים מהרעיון הזה; הדרך למדינת רווחה בת קיימא עוברת במגזר ציבורי איכותי, שיכול להתקיים רק במדינות עם הון חברתי גבוה. פרופ' בו רוטשטיין, שכתב את אחד הספרים החשובים ביותר בנושא איכות הממשלה, מציג הוכחות רבות לכך שהמדינות הבודדות בעולם שמצליחות גם לצמוח ולהיות תחרותיות בעולם הגלובלי, וגם לשמר רמת אי שוויון נמוכה ומדינת רווחה אפקטיבית, הן כאלה שבשלב מוקדם מאוד פיתחו ממשלות איכותיות ומיגרו את השחיתות, הקליינטליזם והשפעת קבוצות האינטרסים המיוחדות. כאלה הן באווריה, פרוסיה, אנגליה, דנמרק ושוודיה, למשל.

הנחת העבודה של הימין הכלכלי היא שמגזר ציבורי תמיד ישרת בעיקר את עצמו, אבל אפילו הכלכלנים הכי ימניים מבינים שמגזר ציבורי הוא היחיד שיכול לספק מוצרים ושירותים ציבוריים כמו צבא, משטרה וחינוך. כלכלנים ימנים גם מבינים שאין באמת שוק חופשי, משום שכל "שוק חופשי" יושב על אדנים של חוקים ורגולציה שאותם מגבשים ואוכפים אנשי המגזר הציבורי; הנחת העבודה של השמאל הכלכלי היא שכל מה שצריך הוא "לתת עוד כסף" ו"להרחיב" את המגזר הציבורי, אבל במדינות כמו יוון ואיטליה אנחנו רואים שגודל המגזר הציבורי אינו מבטיח מדינת רווחה וגם לא תחרותיות. אנחנו גם רואים מדינות שבהן יש מגזר ציבורי קטן יחסית, כמו שווייץ וסינגפור, אך רמת החיים גבוהה ואי השוויון קטן. אין אפוא קיצורי דרך. ללא בנייה של הון חברתי, וללא בנייה של מגזר ציבורי חזק, לא נוכל להסיט את ישראל מהתוואי הכלכלי והחברתי שבו היא נעה. אנחנו יודעים איפה כולנו לא מסכימים, בואו נתחיל לעבוד על הדברים הבסיסיים החשובים שבהם אפשר להגיע להסכמות חשובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#