לחוסכים דווקא אכפת

חששות אתיים לגבי מהות ההשקעה עלולים להוות סיבה לעזיבת הספק, ממש כמו הצעת מחיר טובה יותר במקום אחר או שירות לקוחות מאכזב

נגה לבציון-נדן
נגה לבציון-נדן
נגה לבציון-נדן
נגה לבציון-נדן

"הלקוח אינו מתעניין בהשקעות ירוקות או חברתיות על חשבון הפנסיה", כך אמר לאחרונה אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות השני בגודלו בישראל, מיטב דש, כשנשאל מדוע החברה שלו אינה מציעה מסלול השקעות אחראיות (המכונות גם SRI - Socially Responsible Investing).

האומנם? מי לא מתעניין? ולמה לדעתו השקעות אלה חייבות לבוא על חשבון הפנסיה? בסקר נרחב שנערך בחודש שעבר בבריטניה בקרב יותר מ־2,000 משתתפים בני 75־16, אמרו יותר ממחצית מהמשתתפים המנהלים פעילות פיננסית כלשהי שישקלו להחליף את הספק הפיננסי הראשי שלהם אם יהיו להם חששות לגבי האתיקה בהשקעות שלהם. את המשאל ערכה חברת סקרי הלקוחות הלאומית בבריטניה, Mori, בהזמנת חברת המחקר הבינלאומית המובילה להשקעות אחראיות, Eiris.

ילדים עובדים במכרה בקונגו, 2010צילום: AFP

מתוך 1,837 משתתפי הסקר שעשו אי פעם שימוש אישי במוצר או בשירות פיננסי, כמחצית (51%) יוותרו עליו אם תהיה להם סיבה טובה להאמין שלפעילות הכלכלית שלהם יש מרכיב פוגעני, כמו ניצול ופגיעה בזכויות אדם, העסקת ילדים, עבודה בכפייה, זיהום ועוד. יתרה מזאת, חששות אתיים לגבי מהות ההשקעה עלולים להוות סיבה לעזיבת הספק ממש כמו הצעת מחיר טובה יותר במקום אחר או שירות לקוחות מאכזב במיוחד.

החשיבות שמייחסים המשקיעים שהשתתפו בסקר בנוגע לאתיקה ואחריות פיננסית נתמכת גם על ידי הערכה של Eiris, לפיה היקף הכספים המושקעים בקרנות נאמנות הנחשבות לירוקות, או המשקיעות בחברות קמעוניות הפועלות באופן אתי, יגיע ל־13.5 מיליארד ליש"ט ב־2014.

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

להבדיל מהתפישה שמאפיינת עדיין את השוק הישראלי, הסקר הנוכחי ורבים אחרים מוכיחים דווקא את ההפך: בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי במידת האחריות והאתיקה שמשקיעים מצפים ממנהלי ההשקעות שלהם לנקוט בעת שהם בוחרים כיצד לנהל את הכסף שלהם.

מהסקר עולה עוד כי המשקיעים היו רוצים לראות את מנהלי הכספים מעורבים יותר במדיניות של חברות 
בנושאים הקשורים לאתיקה, ממשל תאגידי והתנהלות חברתית־סביבתית. הדרישה הזו היא חלק ממגמה כלל עולמית של הגברת מעורבות משקיעים, הנובעת מההבנה שלכסף שלנו יש יכולת להשפיע על התנהלותן של חברות ועל רווחת העולם כולו. החלטות פשוטות של משקיעים יכולות לפגוע בחברות שמזהמות את הסביבה, מעסיקות ילדים בשכר רעב ומסכלות התאגדויות של עובדים, או לחלופין לתמוך בכאלה שמקדמות גיוון תעסוקתי או משלבות נשים בתפקידי הנהלה.

עורכי הסקר בדקו מהם הנושאים החשובים ביותר למשקיעים ומהי מידת המעורבות הנדרשת, לדעתם, בהתנהלות של חברות. מהנתונים עולה כי 63% מהנשאלים היו רוצים לראות מעורבות של הגוף המוסדי במקרה של חברות שאינן מקפידות על בריאות ובטיחות העובדים, או מגבילות התאגדויות עובדים. 28% מהם אף מצפים שההשקעה בחברות כאלה תופסק עד לבירור הליקויים ופתרונם. נושא נוסף שמטריד את המשקיעים הוא פעילות של חברות במדינות שבהן יש פגיעה בזכויות אדם. 62% מהנשאלים מבקשים מהגוף המשקיע להתערב, ו־12% מתוכם מצפים ממנו להתנהל כמו בעל מניות לכל דבר וללחוץ על החברה לוודא שפעילותה לא תורמת לפגיעה בזכויות אדם.

גם הנושא הסביבתי תופס מקום של כבוד בסדר העדיפויות של הלקוחות. כשני שלישים מהנסקרים היו רוצים לראות פעילות אקטיבית של משקיעים למניעת זיהום סביבתי, ו־15% מתוכם אף דורשים שלא להשקיע בחברות שפוגעות בסביבה לצמיתות. הגורם השלישי שנבדק היה שוויון הזדמנויות בתעסוקה בין גברים לנשים, וכאן נראה שהמשקיעים סלחניים יותר. רק 36% מהנשאלים דורשים התערבות אם יש תת־ייצוג נשי בדירקטוריון החברות.

גופים גדולים בעולם נענים לדרישת המשקיעים להקפיד על קריטריונים של השקעה אחראית, ולאו דווקא מהרצון האלטרואיסטי לייצר עולם טוב יותר עבור כולנו. מחקרים שונים קבעו שחברות שמתנהלות באחריות אף משיאות תשואות גבוהות יותר לאורך זמן ונוטות לפגוע פחות באינטרס של המשקיעים. הגופים המוסדיים הגדולים בעולם בסך הכל מבקשים להוריד את רמת הסיכון של השקעתם, ולכן בוחנים חברות בקשת רחבה של כלים - החל בבחינה מדוקדקת של הדו"חות הכספיים, וכלה בהזמנת אנליזות העוסקות באחריות, ממשל תאגידי תקין, היערכות לשינויי אקלים, סיכון לשחיתות ואתיקה.

ציבור החוסכים הישראלי לא שונה מהותית מזה הבריטי, וסקרים שונים שנעשו בארץ מצביעים על עלייה מתמדת במודעות החברתית והסביבתית של הצרכנים. עם זאת, עד כה טרם נמצא הגוף הפיננסי שיציע גם למשקיעים המקומיים מסלול להשקעות אחראיות, בוודאי לא כשמדובר בפנסיה של כולנו.

הצורך בוודאי קיים, וכעת נותר לראות מי יהיה הראשון שירים את הכפפה ויאפשר גם לחוסכים הישראליים לדעת שהכסף שלהם לא תורם להעסקת ילדים בבנגלדש או ניצול פועלי מכרות באפריקה.

הכותבת היא כלכלנית סביבתית ומנכ"לית חברת Green Eye המתמחה בניהול סיכונים והשקעות אחראיות

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ