שבר ענן - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אבטחת מידע

שבר ענן

מרגישים חשופים? יש דרכים משפטיות להתגונן מפריצה לחשבונות הענן שלכם. תביעה על הפרת זכויות יוצרים, למשל

"אין יותר פרטיות בטלפונים או במחשבים שלנו. עלינו להביא בחשבון שכל סרט או תמונה שמועלים לענן, לפייסבוק או לכל מקום שבו יש גישה לרשת, חשופים לפריצה. צעד נבון יהיה לא להעלות או לחשוף תוכן כלשהו שלא נרצה שיסתובב חופשי. האקרים, מאהבים מתוסכלים, ילדים משועממים עם תוכנות חינמיות לפריצת טלפונים — כולם יכולים להגיע לכל תמונה או פרט עלינו", כך אומר עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לדיני אינטרנט, טכנולוגיה וקניין רוחני.

העלויות הכלכליות של התמודדות עם פגיעה בפרטיות בבתי משפט גבוהות מאוד עבור אדם פרטי. לא כדאי להגיע למצב הזה, אם אפשר להימנע ממנו. אבל מה בכל זאת ניתן לעשות אם חומר פרטי שלכם מצא את דרכו מתיבת האימייל, עמוד הפייסבוק או שירות ענן כלשהו למרחבי האינטרנט? ליכטנשטיין מסביר שישנם אפיקי פעולה פרטיים־אזרחיים, ואפשר גם לפנות למשטרה. "עצם הפריצה לשרת מהווה הפרה של חוק המחשבים שקובע כי החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, וגם טלפון סלולרי נחשב כמחשב, דינו מאסר שלוש שנים", הוא אומר. "במונח 'חדירה' הכוונה התקשרות למחשב, התחברות אליו או הפעלתו".

מנעול לבן מצוייר בשמיים

אם נגנבו תמונות אינטימיות והופצו ברשת, האם זו עבירה פלילית?

"כן. חוק הגנת הפרטיות קובע כי פרסום תצלומו של אדם ברבים, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו, הוא פגיעה בפרטיות. זוהי עבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד חמש שנות מאסר. במישור הפרטי החוק מאפשר לנפגע להגיש תביעה ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50 אלף שקל או כפל הסכום, אם הפגיעה נעשתה בזדון".

על חוק הגנת הפרטיות הוסיף באחרונה המחוקק נדבך נוסף. בתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית נוסף סעיף אשר לפיו הטרדה מינית מוגדרת גם כפרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. לדברי ליכטנשטיין, היתרון בחקיקה החדשה נעוץ בעונש שניתן להטיל על עבירות אלה: "החוק למניעת הטרדה מינית קובע עונש מאסר עד חמש שנים, בדומה לחוק הגנת הפרטיות. הפיצוי בלא הוכחת נזק בתביעה אזרחית מגיע עד 120 אלף שקל לכל הטרדה, ואפשר לנסות לתבוע סכום זה ביחס לכל מי שקיבל את הסרט, כי בינתיים אין לנו הכרעה של בית המשפט האם מדובר בפיצוי לכל נמען או לכל סרט".

ואם מדובר בהפצת חומר שצולם בהסכמה, למשל על ידי בן זוג?

"גם אם המעשה המיני היה בהסכמה, הפצת התצלומים אפילו על ידי אחד מבני הזוג עלולה להוות הפרה. גם תמונות שאינן הפרה של החוק למניעת הטרדה מינית עדיין עלולות להוות הפרה של חוק הגנת הפרטיות אם מדובר בתמונות שפרסומן עלול להשפיל אדם או לבזותו.

"למעשה, גם אם לא מדובר בתמונות, עלולה הפצה של מידע אינטימי להוות פגיעה בפרטיות, ובית המשפט העליון מאמץ בנושא זה גישה מחמירה המעדיפה את הפרטיות על פני חופש הביטוי. באחרונה פסק בית המשפט בהחלטה תקדימית, מפי השופט נעם סולברג, כי יש לאסוף מהמדפים ספר שמתאר מערכת יחסים אינטימית דמיונית לכאורה. לאחר שבית המשפט שוכנע כי הסופר תאר בספר את מערכת יחסיו האינטימית עם בת זוגו לשעבר".

מתן דרורי

אם זהותו של הפורץ שגנב את המידע אינה ידועה, האם ניתן להגיש נגדו תביעה?

"בארצות הברית הליך שכזה אפשרי. ניתן להגיש תביעה נגד האלמונים, יחד עם בקשה לספקי הפלטפורמה באינטרנט לחשוף פרטים מזהים שיאפשרו להתחקות אחר עקבותיהם; בישראל לא ניתן לעשות זאת. בתי המשפט כבר פסקו כמה פעמים כי בישראל לא ניתן להגיש תביעה נגד נתבע בלתי ידוע. הצעת חוק שנועדה לאפשר להשיג מידע שיקל על איתור גולשים החוסים תחת אנונימיות עדיין תקועה".

האם אוכל לחייב את גוגל, פייסבוק ואתרים אחרים, להסיר תמונות אינטימיות או אחרות שהופצו על ידי מישהו שגנב ממני את המידע?

"מבחינה משפטית, הפסיקה בישראל מחייבת את גוגל ופייסבוק להסיר תכנים המפרים את החוק או מפרים זכויות, אחרת יהיו חייבים פיצוי כאילו הם הפוגעים".

עם זאת, בפועל המצב מורכב. משך זמן התגובה עלול להפוך את הדרישה ללא אפקטיבית, וברוב המקרים הדברים הללו נסגרים בפשרה בבית המשפט. ליכטנשטיין מנדב מניסיונו איום יעיל במיוחד: הפרה של זכויות יוצרים. "העתקה של תמונה בלא הסכמת בעל זכות היוצרים בה היא הפרת זכות היוצרים, והחוק קובע פיצוי של עד 100 אלף שקל לכל הפרה". לדבריו, אתרים אמריקאיים נוטים להתייחס לאיום כזה ברצינות ולמהר להסיר תכנים פוגעניים במקרה כזה.

אם פרצו לשירות הענן שלי וגנבו תמונות, האם אוכל לתבוע את מפעיליו?

"אחריות שירות הענן שלך דומה לאחריות של גוגל ופייסבוק. זה ספק שירות חיצוני. ייתכנו מצבים שבהם ניתן יהיה להגיש תביעה נגדו אם לא הנהיג נהלי אבטחת מידע מספקים, אבל תנאי השימוש של השירותים שנוסחו על ידי עורכי דין דקדקנים וגם קשיי ההוכחה יקשו מאוד על תביעות כאלו".

 

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

 

.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#