חדשנות מואצת תוצרת סין - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ניהול

חדשנות מואצת תוצרת סין

החדשנות הסינית לא מתבססת 
על פריצות דרך מהפכניות, אלא 
על תכנון, מהירות, ביצוע מדויק ותיקון תוך כדי תנועה

תגובות

מומחים לניהול מעולם לא הקדישו תשומת לב רבה לאופן שבו חברות סיניות מנוהלות. את הצמיחה המהירה של חברות סיניות נהוג לייחס להיצע כוח האדם הזול שלהן, או למימון הנדיב מהמדינה, ולא לכושר ההמצאה שלהן. מומחי ניהול מקדישים הרבה יותר מחשבה להודו, ובמיוחד לכישרון שלה להמצאות חסכניות, עם כל הסיפורים הססגוניים על בנקים שהתקינו כספומטים על אופניים ולקחו אותם לכפרים וחברות שבנו מתקנים לטיהור מים מקליפות קוקוס.

האמנם ייתכן שהחברות הסיניות הגיעו רחוק כל כך רק בזכות הרבה כוח אדם והון? קשה להאמין שההתרחבות האדירה של מערכת החינוך הסינית ותעשיית ההייטק שלה לא מייצרת חשיבה ניהולית רעננה. חברות מערביות לא ידעו הרבה על המערכת היפנית של ייצור רזה לפני שיצרניות הרכב היפניות השתלטו על השוק. האם אותו הדבר יקרה עכשיו עם רעיונות הניהול הסיניים?

ישנם סימנים לכך שתרבות הניהול הסינית מתחילה לקבל את תשומת הלב המגיעה לה. כתב העת MIT Sloan Management Review הקדיש את רוב גיליון ספטמבר שלו לבחינת שיעורים בחדשנות ובניהול מסין. פיטר ויליאמסון ועדן יין מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת קיימברידג' תרמו מאמר מרתק על "חדשנות מואצת: האתגר החדש מסין". גם בגיליון האחרון של "הרווארד ביזנס ריוויו" פורסמה כתבה על "הגישה הסינית לניהול", 
שכתבו תומס הוט מהמכון למחקרים בינלאומיים ודיוויד מייקל מבוסטון קונסלטינג גרופ.

בלומברג

המאמר הראשון טוען שהסינים, כמו היפנים אחרי מלחמת העולם השנייה, יצרו הרבה חדשנות מתחת לרדאר. המאמר השני ממחיש כיצד הם נהפכים ליצירתיים ביותר כשהם 
מנסים לפתור בעיות של כלכלה צרכנית שמתקדמת במהירות.

ויליאמסון ויין התמקדו באופן שבו חברות סיניות רבות משתמשות בטכניקות של ייצור המוני כדי להאיץ לא רק את הייצור אלא גם את פיתוח המוצרים. הן מפרקות את תהליך החדשנות למספר רב של שלבים ואז ממנות צוותים לעבוד על כל שלב. כך, למשל, חברת התרופות WuXiAppTec מחלקת את החיפוש אחר תרופה חדשה להפטיטיס C לשמונה שלבים וממנה כמה עשרות אנשים שיתמקדו בכל אחד. החברה גם אימצה תוכנה גרמנית לניהול קווי ייצור כדי לתאם את תהליך החדשנות. לעומת חברה מערבית שבדרך כלל מוציאה גרסת בטא של מוצר רק לקבוצה מצומצמת של שפני ניסיונות, החברות הסיניות מוציאות את המוצרים שלהן היישר לשוק: הן משתמשות בצרכנים כיוצרים וכשותפים, מבקשות את חוות הדעת שלהם ואז מתקנות את המוצרים במהירות.

החדשנות הסינית הזאת אולי לא מייצרת פריצות דרך מדהימות, אך זו גם לא המטרה. ההצלחה של סין נשענה על יכולתה לחקות במהירות ולהעתיק רעיונות זרים ולהפוך אותם למוצרים בייצור המוני. ויליאמסון ויין טוענים שהסינים יכולים כעת ליישם את תפיסת החדשנות שלהם בתחומים רבים; והטכניקה שלהם מאפשרת שימוש יעיל יותר במשאבים החשובים ביותר של המדינה – מאגר של טכנאים מוכשרים.

הוט ומייקל נדהמו גם מהדגש של סין על מהירות ומהנכונות של הסינים פשוט לזרוק דברים לתוך השוק. חברת גודבייבי (Goodbaby), המייצרת עגלות ילדים ומושבים למכונית, מציגה בכל רבעון כ־100 מוצרים חדשים. חברת הבנייה ברוד גרופ מקימה בניינים במהירות באמצעות פירוקם למודולים, הרכבת המודולים האלה במפעלים והתקנת השירותים בהם מראש, ואז חיבורם ביחד: זהו רעיון שדובר עליו רבות במדינות העשירות, אך הוא לא ממש מיושם.

עם זאת, המאמר מתמקד בנושא רחב יותר – איך היזמים הסינים מתמודדים עם המהירות שבה משתנות תעשיות הקשורות לטכנולוגיה. הם מציינים שאפילו חברות גדולות מאצילות הרבה סמכויות כדי לשמור על גמישות. חברת מוצרי החשמל האייר מורכבת מחברות בנות רבות, שכל אחת מהן מדווחת ישירות ליו"ר. זהו ניגוד מעניין לאובססיה של החברות היפניות לוותק ובניית קונסנזוס.

הוט ומייקל מדגישים גם את היצירתיות של כמה מהחברות הסיניות כשהן מתמודדות עם הצורך לבנות מערכות אקולוגיות שלמות מאפס, משרשראות אספקה ועד למאגרי כישרונות. רשת המסעדות האי די לאו מתמודדת עם אחת הבעיות הקשות ביותר שלה – גיוס ושימור עובדים צעירים שאותם היא מכשירה לניהול סניפים – בכך שהיא מציעה לעובדיה דיור, חינוך לילדיהם וטיולים בחו"ל. סין זקוקה לסוג החשיבה היצירתית הזאת כדי למשוך עובדים טובים, אחרי שניצלה את רוב עודף כוח האדם הכפרי שלה.

בשתי תעשיות מבוססות טכנולוגיה שסין רוצה מאוד לפתח – ייצור מכוניות ומטוסים אזרחיים – אין עדיין סימנים לכך שחברות מקומיות סוגרות את הפער מול החברות הזרות הטובות ביותר. למרות זאת, במגוון תעשיות אחרות הן מצליחות יותר. לכן חברות מערביות חייבות ללמוד ולהגיב על יכולתן של החברות הסיניות להאיץ את פיתוח המוצרים. זה כבר מתחיל לקרות. מרכז החדשנות שהקימה פפסיקו בשנחאי ב־2012 – הגדול ביותר שלה מחוץ לצפון אמריקה – קיבל מנדט להאיץ את תהליך בדיקת המוצרים על צרכנים ולהכניס אותם לשוק מהר יותר, במקום לקצץ עלויות.

מחקרים אלה מצביעים על כך שהחברות הסיניות לא זינקו רק בגלל יכולתן לעשות דברים בזול. הן מפתחות טכניקות ניהול שמסייעות להן לייצר דברים במהירות ומוכיחות שהן מסוגלות להגיב מהר לשווקים המשתנים כל הזמן. אלה כישורים שיסייעו להן לשרת את מעמד הביניים, ולא רק את העניים, ולכבוש שווקים חדשים מחוץ למגרש הביתי.

 

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

תרגום: רונית דומקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם