כלכלת פאניקה - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אבולה

כלכלת פאניקה

הנזק הכלכלי הנגרם מפאניקה ומזהירות יתר בהתפרצויות מחלות גדול יותר לעתים מהעלויות הבריאותיות הישירות

אחד הקורבנות הראשונים של כל מגיפה הוא ענף התיירות. התפרצות האבולה במערב אפריקה מספקת את הראיה העדכנית ביותר לכך. "בהלת האבולה משפיעה רבות על ההזמנות", אומר דראן ג'וליסה, מנהל בקבוצת מלונות בוטיק בלאגוס, העיר הגדולה בניגריה, והבירה המסחרית שלה. בניגריה היו רק שני מקרי מוות מאבולה, אך "חברות רבות החליטו להגביל את הטיסות אליה", הוא אומר.

העסקים נפגעו בצורה קשה בהרבה בגיניאה, ליבריה וסיירה ליאון, שם הרג הווירוס יותר מ־1,000 אנשים. הגבלות ממשל על תנועת מוצרים ואנשים פגעו במסחר באזורים מסוימים. שווקים בינלאומיים נסגרו, ופגעו במקור ההכנסה היחיד של קמעונאים רבים. חקלאים שברחו מבתיהם הותירו יבולים להירקב בשדות.

אי־אף־פי

ממשלות וארגוני סיוע צפויים להשקיע מאות מיליוני דולרים בניסיון להגביל את התפרצות האבולה ולטפל בקורבנותיה. אך העלויות העקיפות לכלכלות עשויות להיות גבוהות מהעלות הרפואית. מידת הנזק תהיה תלויה בהיקף המגיפה ובמשכה. הבנק העולמי כבר הוריד באחוז את תחזית הצמיחה של גיניאה. שר האוצר של ליבריה מאמין כי תחזית קרן המטבע הבינלאומית למדינתו, 5.9%, כבר אינה מציאותית.

העלות הכלכלית של מגיפות לעתים קרובות אינה פרופורציונית למספר מקרי המוות מהן. התפרצות הסארס ב־2003 גרמה נזק בסך 50 מיליארד דולר לכלכלה העולמית, לפי הערכות, אף שרק 8,000 אנשים נדבקו, ופחות מ־800 אנשים מתו מהמחלה. מחקרים אודות התפרצויות אלה הדגימו כי מחלות קטלניות וחשוכות מרפא גורמות לרוב לתגובות יתר, גם כאשר סיכון ההדבקה נמוך יחסית, כמו במקרה של אבולה.

ממשלות מהלכות על גבול דק, בין הצורך בעצירת ההתפרצות לבין הניסיון למנוע נזק כלכלי עקיף. ניתן להימנע מפאניקה באמצעות ניהול המאבק במגיפה בשקיפות. חשיפת היקף ההתפרצות מגבילה את התפשטותן של שמועות ומרגיעה את הציבור. ואולם השקיפות עלולה גם לחשוף את חוסר האונים של ממשלות חלשות.

חלק מהחברות הזרות הפעילות במערב אפריקה פינו את עובדיהן באזורים מוכי אבולה, שבהן מערכות הבריאות קרסו. חברת ניהול הסיכונים, IHS, מעריכה כי אם הווירוס ימשיך להתפשט, פעילויות כרייה יושעו, והצהרות על "כוח עליון" (הפוטרות חברות מחובות מסוימים) יתחילו להישמע. משקיעים כבר החלו לשים לב לכך: מחירי המניות החשופות למדינות אלה צנחו מאז תחילת המגיפה.

בניגריה קומץ חברות החלו להוציא את העובדים הזרים שלהן, אך רובן נוקטות בגישה של "נחכה ונראה". חברת הנפט רויאל דאץ'־של, שלה השקעות רבות במדינה, מינתה צוות ניהול משברים המדרג את רמת הסיכון בהתאם למספר מקרי המוות ולהתפשטות הגיאוגרפית של המחלה.

אם מספר הטיסות יילך ויצטמצם ונתיבי המילוט ייחסמו, הלחץ על חברות להוציא עובדים מאפריקה יגבר. בריטיש איירווייס, אמירייטס ושתי חברות תעופה אפריקאיות כבר השעו טיסות למדינות מוכות אבולה. אנליסטים מעריכים כי חברות אחרות ילכו בעקבותיהן.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

תרגום: מיכל רמתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#