כלב השמירה

שיניים עולות כסף

תוכנית תחקירים עם תקציב ורייטינג כמו של ריאליטי תטלטל את המדינה ותהיה בעלת יכולת אמיתית להשפיע על המציאות

דרוקר רביב
דרוקר רביב

תוכנית תחקירים ממוצעת בערוץ 10 עולה כ־150 אלף שקל לפרק, מייצרת כ־8%־10% רייטינג (בתי אב יהודיים), ואיכשהו, שורדת כלכלית. ב־150 אלף שקל אפשר לעשות תוכנית לגמרי סבירה, ובעונה טובה במיוחד יש סיכוי שתוכנית כזאת תייצר חמישה תחקירים אמיתיים. בשאר התוכניות תראו הרבה כתבות דוקומנטריות (במקרה הטוב, מועשרות במרכיבים תחקיריים), ליווי טלוויזיוני של דמות מעניינת, שיכלול גם קצת תחקיר וקצת מרכיבים דוקומנטריים, והרבה ראיות שנאספו על ידי המשטרה בפרשה גדולה ו"כובסו" על ידינו לתחקיר עיתונאי (קלטת מחדר חקירה וכו').

כרגע זה המקסימום שאפשר לעשות בטלוויזיה המסחרית, ובמידה רבה בתקשורת כולה.

תוכנית ריאליטי גדולה בערוץ 2 עולה 500־700 אלף שקל לפרק. אורכו של פרק בסדרה כזו הוא יותר משעה (כאורכה של תוכנית תחקירים), והיא מביאה לזכיין בדרך כלל 25%־30% רייטינג (יש כמה "מפלצות", כמו "מאסטר שף" ו"האח הגדול", שהצליחו להתייצב על יותר מזה). נאמר שתוכנית תחקירים אמיתית, לא דוקו משודרג, היתה מקבלת תקציב דומה. האם יש סיכוי שהיא היתה מייצרת רייטינג כזה? האם הבחירה להשקיע את הכסף בבידור היא בחירה כלכלית טהורה, או שיש מאחוריה שיקולים אידיאולוגיים ואסטרטגיים — כלומר, חוסר רצון לבצע תחקירים גדולים אמיתיים?

אני משוכנע (בלי יכולת להוכיח) שבתקציב ענקי אפשר היה להרים תוכנית תחקירים שהיתה מטלטלת את המדינה כמעט על בסיס שבועי. היא גם היתה מביאה רייטינג דומה לזה של תוכניות הריאליטי הגדולות (אולי לא 35%, אבל 25% פלוס) והכי חשוב, היא היתה חושפת דברים שפשוט לא ניתן לחשוף בתקציב הקיים. מה היא היתה כוללת?

1 מרואיינים שמתוגמלים על נכונותם לחשוף ולהיחשף. בתקשורת הישראלית יש כלל לא לשלם למרואיינים. הוא נפרץ כמה וכמה פעמים, אבל ברוב המכריע של המקרים זה המצב. וזו טעות. אין שום סיבה לא לשלם למרואיינים הישגיים (בתנאי שאינם עבריינים, כמובן). אם יש "גרון עמוק" שעובד במקום דרמטי ומוכן לחשוף שחיתות גדולה או תהליך קבלת החלטות רקוב, לא שווה לשלם לו כדי שיספר את זה למצלמה? אני חושב על מקורותי בתחקיר קק"ל, או בתחקיר ביבי טורס. אילו הייתי מציע להם כסף גדול, האם יש סיכוי שהיו מדברים למצלמה? הרי אם היו מסכימים לעשות זאת, האפקט של התחקיר היה משתנה לחלוטין.

כרגע אנחנו מצפים ממקורותינו שייקחו את הסיכון האדיר, יהרסו אולי את חייהם ובתמורה יש לנו הרבה סיפוק להציע להם, אבל לא יותר מזה. יתרה מזאת: אנחנו נייצר רייטינג משמעותי אם דמות כזאת תתייצב לפני המצלמה. למה שהיא לא תרוויח מכך? פגשתי המון פרצופים כאלה, שתמורת 200 אלף שקל היו מרתקים מדינה שלמה לסיפורם, אבל כשאני מבקש מהם לסכן את מקום עבודתם, תדמיתם ומעמדם בקהילה החברתית שלהם, והכל ללא תמורה, זה הרבה יותר קשה.

2שימוש בחוקרים פרטיים. התקשורת הישראלית נרתעת משימוש בחוקרים פרטיים, ויש סיבה טובה מאוד לרתיעה הזאת, שנעוצה במלחמות העיתונים של שנות ה־90. חוקרים פרטיים גם עולים הרבה כסף, אבל מניסיון, יש ראיות שהם ישיגו, ושאנחנו נתקשה מאוד להגיע אליהן. צריך לא לעצום עיניים, ולשמור היטב שהחוקרים הפרטיים לא יעברו אפילו ליד החוק, אבל כשרוצים לתעד את שר התיירות יורד בשש בבוקר מהדירה של מפיקת הפסטיבל שהוא הקצה לו הרבה כסף ממשלתי, רק חוקר פרטי יכול לעשות את זה. כשרוצים לתעד זיופים בקלפיות של מפלגת העבודה והקלפי נמצאת בשבט אבו קורינאת, באמצע המדבר, אז רק חוקרים פרטיים עם ציוד מתאים יכולים לעשות את זה.

רביב דרוקר: "אני חושב על מקורותי בתחקיר קק"ל, או בתחקיר ביבי טורס. אילו הייתי מציע להם כסף גדול, האם יש סיכוי שהיו מדברים למצלמה? הרי אם היו מסכימים לעשות זאת, האפקט של התחקיר היה משתנה לחלוטין"

3תרגילי עוקץ והשתלה. כמה מהתחקירים הגדולים ביותר של ערוצי טלוויזיה בחו"ל (בעיקר בבריטניה ובגרמניה) התבססו על תרגילים כאלה: לשתול תחקירן במערכת עיתון בעייתית (בתחקיר שערכנו על "ישראל היום" העבירו מקורות ידיעות לפני עריכתן ואפילו הקלטה של העורך בקולו. אפשר לדמיין מה היה מעביר מישהו שהיה עובד עבורנו במשרה מלאה); להציע לשרה פרגוסון כסף תמורת קשרים. המבצעים הללו עולים הרבה מאוד כסף. הם דורשים ייעוץ וגיבוי משפטי צמוד. לעתים צריך לשלם כסף בדרך כדמי רצינות, ו/או להעסיק אדם באיזו משרה במשך תקופה ארוכה כדי שיאסוף ראיות. בתקציבים הקיימים של תוכניות תחקירים, היכולת להרים מבצעים כאלו היא קטנה מאוד. זה בנוי על מתנדבים, אלתורים ומזל.

עכשיו דמיינו לעצמכם תוכנית תחקירים שכל שבוע מביאה סיפור כזה, לא מרואיינים שמדברים על תופעה, אלא כאלה שמספרים איך הדברים קורים באמת, במסדרונות הכי חשובים במדינה. על התועלת לחיים של כולנו מיותר לדבר, אבל אפילו כלכלית, זה לא היה מצדיק את עצמו? לטלוויזיה המסחרית יש את הכסף להשקיע בעיתונות חוקרת אמיתית. זו רק שאלה של החלטה ורצון.

הכתבה מתפרסמת בגיליון אוגוסט של מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

הכותב הוא מגיש תוכנית התחקירים ״המקור״ בערוץ 10

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker