בנק בכל כיס - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חידושים והמצאות

בנק בכל כיס

סטארטאפים פיננסיים מנערים את עולם הבנקאות המסורתי. כך תנהלו את כספכם בשנים הבאות

3תגובות

הם מ־פ־ח־ד־י־ם. מי? הבנקאים; ממה? מהטכנולוגיה, משינוי במודלים העסקיים בעולם הפיננסי, מהגבינה שזזה. בהתבטאות כנה התייחס באחרונה מנכ"ל בנק ברקליס, אנטוני ג'נקינס, לעולם הבנקאות ואתגריו בעידן הנוכחי. הנה כמה פנינים ממה שאמר בכנס שנערך ביוני: "הבנקים חייבים להשתנות, לאמץ טכנולוגיה חדשה ולהציע שירותים לצרכן, אם הם לא רוצים למצוא את עצמם מוחלפים על ידי חברות כמו פייפאל או אמאזון. הצרכנים שמחים לנהל את החיים הפיננסיים שלהם אונליין, לכן בנקים חייבים לתת להם סיבות להישאר עמם. בעתיד, לאנשים תהיה בחירה בין חברות כמו שהזכרתי לבין בנקים מסורתיים". הבנקים, אמר, חייבים להיערך למהפכה על ידי צמצום הסניפים, יצירת שירותי בנקאות מקוונים וסלולריים והעברת עובדי דלפק לתפקידים אחוריים כמו ניהול השקעות. אגב כך, העריך ג'נקינס שתחום ההשקעות הוא זה שמשתנה במהירות הגדולה ביותר, בגלל אפשרויות המסחר החדשות.

מתי בפעם האחרונה נדרשתם לסניף הבנק שלכם? כמה ביקורים בשנה מצריך מכם הבנק, ביחס נאמר, ללפני עשור? העסק הזה, של כסף, נהפך ליותר ויותר וירטואלי, ובעולם של כרטיסי אשראי, אפליקציות להפקדת המחאות וכספומטים, הצורך שלנו בסניף פוחת. אפשר לצלול לפילוסופיה של הנושא ולטעון שממילא "כסף" הוא מוסכמה ולא משהו פיזי, אבל לא בזה עסקינן. מה שמסקרן הוא שיש כיום די הרבה חברות שטוענות שאפשר לקדם את עולם הפיננסים, הבנקאות והכסף, עולם די מיושן, צעד אחד הלאה - באמצעות טכנולוגיה, כמובן. רעיונות אלה מדברים על הנגשה טובה יותר של השירותים הקיימים, אבל גם על מודלים עסקיים חדשים, קיצור השרשרת ולבסוף, חיסכון בזמן וכסף.

עדי עמנואל

על פי סקירה שערך האתר TechCrunch, שנת 2013 היתה נהדרת לחברות סטארטאפ בתחומי ההשקעות, ההלוואות, המשכנתאות, הנדל"ן וניהול הכסף. בסך הכל, נכתב, גייסו חברות הזנק כאלו כ־800 מיליון דולר ב־2013, ועוד כ־232 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2014 לבדו. מייאר מלכה, יהודי דרום־אמריקאי העומד מאחורי קרן Ribit קפיטל, גייס 100 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים כאלו והסביר: "אנחנו משקיעים רק בחברות שמשנות לחלוטין (Disrupting) את חוויית הלקוח בשירותים פיננסיים. ב־10־15 השנים הקרובות נראה שדה חדש לגמרי של שירותים ומותגים פיננסיים שנבנים כעת". אפילו שם כבר יש לענף החדש בתעשייה: FinTech. בעמודים הבאים נציג כמה מהסטארטאפים המסקרנים בעולם בתחום, ואת המוצרים שלהם, שמציעים חלופות מעניינות כמעט לכל פונקציה שהבנק שלכם מספק כיום.

 

עובר ושב

הדבר הבסיסי שכל בנק עושה, לפני כל השירותים המתקדמים שהוא מציע, הוא פשוט להחזיק בכספם של לקוחותיו. עד שנות ה־80, עוד ניתן היה למצוא אנשים בישראל שלא שמים את מבטחם בבנקים, ומחזיקים כסף מתחת לבלטות או בתוך המזרן. כיום, כמעט לכל אדם בישראל יש חשבון בנק שבו הוא מפקיד את המשכורת שלו ומשם הוא מושך כסף או משלם את חשבון האשראי שלו. עובר ושב.

מכיוון שזו פעולה כל כך בסיסית, אין המון סטארטאפים שממש מחליפים את העו"ש הבנקאי, אבל בכל זאת, ישנם נסיונות מעניינים. שתי החברות הכי מסקרנות בתחום הן 
card.com ו־Simple, שמספקות כרטיסי דביט של ויזה. את הכרטיס שאמור להחליף את הצורך בחשבון בנק מנהל הלקוח באמצעות ממשק עשיר דרך הסמארטפון או המחשב. ניתן לטעון כסף לתוך הכרטיס, למשוך ממנו כסף ולשלם באמצעותו. card.com מאפשרת ממש לקבל את המשכורת לתוך הכרטיס. ב־Simple אפשר אפילו לשלוח מהכרטיס צ'ק לחבר (החברה כבר תדפיס ותדוור את הצ'ק עבורכם), וגם לקבל צ'קים: פשוט סורקים אותם עם הסמארטפון, והופ – הסכום מתווסף לקרדיט בכרטיס.

 

איור: עמוס בידרמן

הכתבה מתפרסמת בגיליון יולי של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

 

שתי החברות האלה מציעות חלופה רעננה לאינטראקציה עם הבנק, אבל בעצם הן רק מתווכות: מאחורי הקלעים שתיהן מפקידות את הכסף בבנקים רגילים. ללקוחות זה לא צריך לשנות. חברות אלה מראות איך שירותי בנקאות יכולים וצריכים להיראות בעידן המודרני, ונראה שגם בבנקים המסורתיים יש מי שערים לכך. באחרונה נרכשה card.com על ידי BBVA, הבנק השני בגודלו בספרד, תמורת 117 מיליון דולר.

תחום פעילות נוסף בעו"ש הוא העברות כספים. כיום, אם מישהו צריך להעביר לכם 200 שקל, זו אינה פעולה טריוויאלית. עליכם להיפגש, לשלוח צ'ק בדואר או לבצע העברה בנקאית. כל אלה פעולות מסורבלות והן נושאות עמלות יקרות. כעת, החברה הישראלית Cellarix מנסה להתגבר על המכשול הזה באמצעות יישום סלולרי שמשויך לכרטיס האשראי, ומאפשר לשלוח עד 1,000 שקל ביום או 3,000 שקל בחודש, ללא עלות נלווית. כמו כן מאפשרת האפליקציה לדרוש תשלום מחייב וכן לערוך "מגבית" מקבוצת חברים. אפשר 
לזכות את כרטיס האשראי ביתרה הנצברת (וכך להעביר אוטומטית את היתרה לחשבון הבנק), או לפדות את הסכום כמזומן בסניפי בנק הדואר. בארצות הברית כבר פועל שירות סלולרי דומה מאוד, Venmo. על פי הערכה שפרסם האתר "ביזנס אינסיידר", העברות כספים במובייל בשיטת עמית־לעמית (Peer to Peer) בארצות הברית לבדה יסתכמו השנה בכ־9־7 מיליארד דולר, ויצמחו לכ־10־16 מיליארד דולר ב־2015.

Simple חברת

סטארטאפ מסקרן בתחום התשלומים הוא Dwolla האמריקאי – ככל הנראה השירות היחיד להעברת כספים ותשלומים שאינו מצריך כרטיס אשראי. חשבונות התשלומים של משתמשי השירות מתחברים ישירות למערכת הבנקאית. ביחס למתחרים כמו חברות האשראי או פייפאל, שגובים 3%־2% לעסקה, Dwolla גובה עבור כל פעולה 25 סנט בלבד. פעולות שערכן נמוך מ־10 דולרים הן חינם.

בישראל פועל הסטארטאפ Payoneer בתחום שבו השירות שמקבלים כיום לקוחות הבנקים רחוק מלהיות משביע רצון: תשלומים - וליתר דיוק, משכורות - בעולם גלובלי. לקוחות החברה הם חברות בינלאומיות שכיום מתקשות לשלם לעובדיהן הנמצאים במדינות שונות. אם ניסיתם פעם להפקיד צ'ק דולרי בבנק ישראלי ודאי גיליתם שצריך להמתין לאישור התשלום והעמלות בשמים. Payoneer פתחה חשבונות מקומיים בבנקים ב־95 מדינות, כך שהיא יכולה להעביר תשלומים במטבע מקומי. חלופה שנייה שהחברה מספקת הם כרטיסי דביט לאותם מקבלי שכר עבודה.

 

פיקדונות והלוואות

אחת מפעולות היסוד של הבנק היא להחזיק מצד אחד בפיקדונות של הציבור, בריבית נמוכה, ומן העבר השני לתת אשראי או 
הלוואות ללקוחות, ולגבות עבורם ריבית גבוהה יותר. מהפער הזה הבנק מתקיים ומרוויח. והנה, כמה חברות מנסות לערער את המודל העסקי הזה באמצעות מנגנון של הלוואות 
עמית־לעמית. החברה המוכרת ביותר בתחום זה היא LendingClub, שבה ניתן לקבל, למשל, הלוואה של 5,000 דולר בריבית שנתית של 7%, במקרה שבו הלווה מתהדר בדירוג אשראי ללא רבב. במקבילה הבריטית של השירות, Zopa, אפשר לקבל בתנאים דומים הלוואה של 3,000 ליש"ט לשנתיים, בריבית של 7.5%.

הריביות שמציעים שירותי הלוואות העמיתים אטרקטיביות ביחס לאלה שניתן לקבל מהבנקים ומחברות אשראי (בישראל, נעה הריבית על הלוואה מחברות האשראי בין 8% ל־12% לשנה), והתשואה שהן נותנות למשקיעים נאה אף היא – 7%־8%. לא פלא, אם כך, ש־LendingClub מגייס הלוואות בהיקף חודשי של כ־200 מיליון דולר בחודש, ואילו Zopa גייס עד היום הלוואות בכ־550 מיליון ליש"ט. אין שום סיבה שמנגנון הלוואות ישיר כזה לא יתפתח עוד בעתיד.

שירות מקומי להלוואות עמית־לעמית, eLoan, החל לפעול בשנה האחרונה. אחד היזמים שמאחוריו, דן מרום, אמר ל־TheMarker: "אתה נכנס לסניף הבנק שלך, יושב מול הפקיד, ומבקש להפקיד סכום כסף שעליו תקבל תשואה של 1%. בעמדה לידך יושב אדם אחר מול פקיד אחר, ומבקש הלוואה מהבנק, שעליה הוא ישלם ריבית של 10%־8%. אם הייתם יכולים לדבר זה עם זה, ייתכן שהייתם יכולים ליהנות מהזדמנות עסקית שתשתלם יותר לשניכם".

LENDING CLUB

השקעות

חברה מעניינת הפועלת בתחום ההשקעות היא Covestor האמריקאית, שפיתחה פלטפורמה לניהול השקעות שבה ניתן להיצמד למנהל השקעות מנוסה ולחקות את החלטותיו. החברה מציעה למשתמשיה בחירה בין כ־100 משקיעים ותיקים המוצגים בשקיפות מלאה ובפירוט רב לגבי מדיניות ההשקעות שלהם, מידת חיבתם לסיכון, כיצד הם נוהגים לפזר את התיק שלהם ובעיקר: התשואה שהשיגו ב־12 החודשים החולפים. המשקיע ידרוש בדרך כלל רמת השקעה מינימלית, שעשויה לנוע בין 5,000 דולר 
ל־ 50 אלף דולר. כמו כן, על הלקוח לשלם עמלה (0.25%־2% מסכום ההשקעה), וכסף זה מתחלק שווה בשווה בין האתר לבין מנהל ההשקעות. למה הדבר דומה? למנהל תיקים אישי, אך אין בנמצא מנהלי תיקים שמתעסקים בסכומים כה קטנים כפי שניתן לעשות באמצעות האתר, שכשמו כן הוא: מאפשרת למשקיעים קטנים רבים להתאגד אצל מנהל תיקים מקצועי.

פתרון אחר מציעה חברת eToro הישראלית. בפשטות, זוהי רשת חברתית של משקיעים, החושפים בה את החלטות ההשקעה שלהם באופן שמאפשר לחקותם. משקיעים שזוכים לפופולריות בקרב משתמשי השירות מתוגמלים כספית. מלבד המרכיב החברתי, eToro הוא בית השקעות לכל עניין ודבר, והוא גובה עמלה של 0.1% מכל קנייה. בסך הכל, רשומים לשירות כ־3 מיליון משקיעים והתבצעו דרכה עד כה כ־100 מיליון עסקאות בשווי מאות מיליארדי דולרים. המשקיע הפופולרי בפלטפורמה הוא הודי שהשיג בתוך חצי שנה תשואה של 55%. כ־80 אלף איש עוקבים אחריו, וכ־11 אלף מהם מחקים את פעולותיו באופן אוטומטי. למעשה, eToro הופכת משקיעים פרטיים לכוכבים - על בסיס חוכמת ההמונים.

 

ממשק

ישנן גם חברות שלא מתיימרות להחליף את המנגנונים הקיימים של כסף, חברות אשראי ובנקים, ובמקום זאת מנסות לשפר את הקיים, ומגייסות את הטכנולוגיה לטובת חוויה טובה יותר וחכמה יותר. כזאת היא walla.by, אפליקציה סלולרית וכרטיס אשראי שמחליף את כל הכרטיסים האחרים (כל אמריקאי מחזיק בממוצע בארבעה כרטיסים). השירות בוחר עבור המשתמש איזה כרטיס לחייב בכל פעולה, מתוך חישוב של שיעורי ההנחות שניתן לקבל בכרטיסים השונים, מספר הנקודות שניתן לצבור וכן הלאה.

דוגמאות נוספות הן Mint ו־ CreditKarma, שמתמחות בסידור המידע הבנקאי והפיננסי והצגתו במרוכז במקום אחד; Check הישראלית, שעושה דבר דומה ומתמחה בתזכורות לגבי תשלומי חשבונות, ושבאחרונה נרכשה עבור 360 מיליון דולר; ו־BillGuard, אף היא חברה ישראלית, שמנטרת ומשקפת ללקוח את עסקאות האשראי שלו. אלה, כאמור, חברות שלא צפויות לחולל מהפכה באופן שבו כולנו צורכים שירותים בנקאיים או לשבור מודלים עסקיים קיימים, אך כמו אלה שנסקרו לעיל, הן מגלות את הכיוון שאליו יצעדו בשנים הקרובות שירותי הבנקאות, הודות לטכנולוגיה. 

ללא קרדיט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#